הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בפראג. אביו, בן למשפחה בעלת שורשים בעיר, היה מנהל בנק. הוריו היו בעלי זיקה קלושה ליהדות, וברוד גדל על ברכי התרבות הגרמנית. מגיל צעיר ניגן בפסנתר והיה נגן מחונן. בילדותו חלה בעקמת עמוד השדרה, ועד הגיעו לבגרות נשא מחוך ברזל שמתח בכוח את צווארו. למרות זאת נשאר איש נמוך ובעל גבנון. חוויה קשה זו הטביעה חותם על יצירתו.
נולדה בפרנקפורט על האודר, בתו של הרופא הרמן נוימרק, אחותו של נגן הצ'מבלו אלדד נוימרק. עלתה ארצה ב-1938 במסגרת ה"קינדר טרנספורט". למדה בכפר הנוער בן-שמן ולאחר מלחמת השחרור באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. את בעלה, דוד ברודסקי, הכירה כשלימדה עברית במחנה המעצר בקפריסין. במשך שנים ארוכות עבדה כעורכת ב"קול המוסיקה" ובין השאר ערכה סדרות מופת על חייהם של מלחינים.
נולד בסלונים, רוסיה הלבנה (כיום פולין), למשפחה ציונית. לפני מלחמת העולם הראשונה עקרה משפחתו למוסקבה, ואחרי מהפכת אוקטובר 1917 עברה לביאליסטוק, שם למד בגימנסיה עברית. ב-1925 עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בתל אביב. למד בגימנסיה העברית "הרצליה" והיה פעיל בחוג "הבחרוּת הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל" (המשמרת הצעירה של מפלגת "אחדות העבודה" שהוקמה ב-1926). בתום לימודיו עבד בעמק יזרעאל.
נולדה בתל אביב. אביה, דניאל לייבל, היה פעיל במפלגת "פועלי ציון", בלשן ומתרגם (גם בשם עט: מ' סתר). שמה הנדיר, ג'נטילה, ניתן לה כפשרה בין הוריה. אביה רצה את השם ינטלה, אך אמה התנגדה והשם ג'נטילה – בת טובים – התקבל. למדה בבית חינוך לילדי עובדים וב"תיכון חדש". למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים להיסטוריה ולסוציולוגיה. ב-1948 נישאה לעיתונאי ברוך נאדל. בעת מלחמת העצמאות ולפניה שירתה ב"הגנה", בהכנת קורס קצינים לשוטרים. ב-1952 השתקעה בירושלים ושימשה כמה שנים כאחת מעורכי "דברי הכנסת". לאחר גירושיה נישאה ב-1953 לעורך ולמתרגם אפרים ברוידא, שהיה עורך כתב העת לספרות ולעיון "מולד".
נולד בווילנה. אביו, הסופר יצחק ברוידס, מוסמך לרבנות המתייחס למשפחת הגר"א וקרובו של הסופר ראובן אשר ברוידס, עסק בתרגום ספרות מחקר מגרמנית לעברית, חיבר את הספרים "וילנה הציונית ועסקניה" (1939) ו"אגדות ירושלים דליטא" (1946). הוא העניק לבנו חינוך משכילי ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית ע"ש ד"ר אפשטיין. בשנות לימודיו בגימנסיה (1922-1917) החל בכתיבת פרוזה ובעריכת כתבי עת לנוער ("לפידים", "התפתחות", "כוכב המזרח"), שבהם השתתפו גם יצחק עגן, משה בסוק וצבי ארד. ב-1922 החל להכשיר את עצמו במסגרת תנועת "החלוץ" לעלייה לארץ ישראל. הוא נסע לוורשה והתוודע לסופר א"ל לובושיצקי, שהדפיס משיריו בעיתונו "הכוכב". חזר לווילנה והתקרב במיוחד לחוג סופרי "הזמן": י"א טרייבוש וש"ל ציטרון.
נולד בשכונת מאה שערים בירושלים. גדל והתחנך ברמת גן כבן למשפחה דתית-ציונית. סבו מצד אמו, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, כיהן כראש ישיבת מאה שערים ואב בית הדין למקהלות אשכנזים; אבי סבו מצד אביו, הרב ב"מ רוזנבלום, היה ממייסדי המושבה יסוד המעלה ואביו, אשר רוזנבלום, היה משפטן ובתחילת שנות החמישים שימש כמנכ"ל משרד הפנים. בנעוריו התחנך במדרשיית "נֹעם" בפרדס חנה. לאחר מכן החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתום לימודיו התגייס לשירות בצה"ל. בתקופה זו החל בפעילות עיתונאית, תוך שהוא משתמש בשם העט אדם ברוך. בסוף שנות השישים החל לפרסם סיפורים במדור שבועי קבוע בשם "קשר עין" בעיתון "ידיעות אחרונות". כבר ברשימות אלה חרג מכל ז'אנר עיתונאי מקובל. כתיבתו, שלימים תעצב את סגנון הכתיבה העיתונאי בישראל, הושפעה מה"ניו ג'ורנליזם" האמריקני והתאפיינה בריאליזם נוקשה המציג סיטואציות יומיומיות מן החיים בארץ. כתיבת המדור נמשכה עד לראשית שנות השמונים, וסיפורים מתוך מדור זה כונסו בספרו ""הוא היה גיבור"" (הקיבוץ המאוחד, 1998).
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
נולדה וגדלה בירושלים. סיימה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן. בריאיון בעיתון ""דבר"" היא מספרת שפנתה ללאה גול""דבר""ג וביקשה לכתוב אצלה עבודת מוסמך בספרות ילדים, אבל גול""דבר""ג השיבה לה כי האוניברסיטה עדיין אינה בשלה לקבל עבודת מחקר בתחום זה. את עבודת הדוקטור שלה, שנושאה שירתו של נתן זך, כתבה בהנחיית הפרופסור ארנולד באנד באוניברסיטת UCLA. בראשית דרכה התמקדה בחקר שירה למבוגרים, ובשנות השבעים ראו אור ספריה "עיונים בשירת דליה רביקוביץ" (1974) ו"הרומנטיקן המר: עיון בשירת נתן זך" (1979).
נולד בלודז', פולין. עלה לישראל ב-1958, גדל ברמת גן ואחר כך בתל אביב. התבלט בשדה התרבות הישראלי כמתרגם פורה מלשונות רבות, כמסאי וכמבקר (חלק מרשימות הביקורת שלו פורסמו בשם העט יוחנן רשת). ערך את מוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"" בשנים 1976-1975 ובשנים 1978-1979, וכן את הסדרה "מחברות לספרות, חברה וביקורת" (עם יהושע קנז, 1980).
נולדה בתל אביב להורים שהגיעו ארצה בעלייה השנייה. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה ובספרות. עבדה כעורכת לשון ב"אנציקלופדיה החינוכית" (מוסד ביאליק) וכעורכת ראשית ב"פנקס הקהילות" מטעם "יד ושם". הרצתה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב והיתה עוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961).
