ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 18951968 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.

ירדני-אגמון גליה /// עורכת, מסאית וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 19241968 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בירושלים. מצעירותה היתה פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". ב-1939 התלוותה להוריה לביקור בארצות הברית ונתקעה שם מחמת פרוץ המלחמה. סיימה שם את לימודיה התיכוניים, וכן תואר ראשון בספרות ובעיתונאות באוניברסיטת ניו יורק. בשובה ארצה ב-1945 הצטרפה למחלקת ההסברה של הפלמ"ח וסייעה לזרובבל גלעד בהכנת הקובץ "מגן בסתר" (1948), המקבץ תעודות ועדויות על המאמץ הצבאי הסודי של היישוב בימי מלחמת העולם השנייה. כישרונה לדיבוב אנשים ולרישום עדויות שהתגלה במשימה זו, הניב עם השנים עוד ספרי תיעוד וזיכרון בעריכתה הקשורים בעלילות צבא ומלחמה, ובהם "ראשונים לקרב" (1967), קובץ עדויות מפי לוחמי הפלמ"ח. כמו כן התמחתה בעריכת ראיונות עם סופרים, שחלק מהם – מיעקב פיכמן עד חיים גורי – כינסה בספרה "ט"ז שיחות עם סופרים" (1961).

ביוגרפיה

נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק  ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.

חבס ברכה /// סופרת, מסאית ועיתונאית /// נולדה באליטה, ליטא /// 19001968 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).

ברוד מקס /// סופר, משורר ועורך בשפה הגרמנית /// נולד בפראג, צ'כיה /// 18841968 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפראג. אביו, בן למשפחה בעלת שורשים בעיר, היה מנהל בנק. הוריו היו בעלי זיקה קלושה ליהדות, וברוד גדל על ברכי התרבות הגרמנית. מגיל צעיר ניגן בפסנתר והיה נגן מחונן. בילדותו חלה בעקמת עמוד השדרה, ועד הגיעו לבגרות נשא מחוך ברזל שמתח בכוח את צווארו. למרות זאת נשאר איש נמוך ובעל גבנון. חוויה קשה זו הטביעה חותם על יצירתו.

בנשלום (כ"ץ) בנציון /// חוקר, מתרגם ומשורר /// נולד בסאנוק, גליציה /// 19071968 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר סאנוק, גליציה. למד לשונות קלאסיות ולשונות המזרח באוניברסיטת קראקוב, והתמחה בפרסית וביוונית. בשנים 1937-1929 לימד באוניברסיטה זו ספרות ולשון עברית – הישג נדיר ליהודי בפולין של אותם הימים, ובד בבד היה מפעילי התרבות העברית בפולין. ב-1937 התמנה כמרצה במכון למדעי היהדות בוורשה במקום המשורר מתתיהו שוהם שנפטר. ב-1940 נחלץ עם משפחתו מפולין הכבושה בידי הנאצים ועלה לארץ ישראל. בשנים 1963-1940 ניהל את המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. ב-1956, עם הקמתה, הצטרף לאוניברסיטת תל אביב כמרצה ללשון היוונית וספרותה. מ-1964 ועד מותו כיהן כרקטור האוניברסיטה וכן כראש החוגים ללימודים קלאסיים ולספרות עברית. על שמו נקרא המכון לחקר "הספרות" העברית באוניברסיטת תל אביב, שהוקם בעקבות יוזמתו.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 6 ערכים.