לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
אנו
שמחים וגאים להציג את המהדורה הדיגיטלית של "לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית",
שראה אור בשנת 2014 בהוצאת דביר ומכון הקשרים שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1,400 הערכים
שבאתר מעודכנים עד ימינו אלה, ולצד כל ערך מצוין התאריך שעודכן בו ובידי מי. נשמח
לקבל מידע חדש, תיקונים ותמונות – לשם כך לחצו על הקישור שמשמאל לערך: "הציעו
תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה".
בזמן
שחלף מאז הדפסת הלקסיקון ב-2014 השתנתה הסצנה הספרותית בישראל והתפתחה. אחד
השינויים המרכזיים שחלו הוא התווספותם של קולות חדשים ומרתקים בתחום השירה
והפרוזה. שינוי אחר ניכר באיכותם של כמה מן הספרים שפורסמו בהוצאות לאור פרטיות, ספרים
מרשימים שאינם נופלים באיכותם מן הספרים שעד כה פרסמו הוצאות מוכרות ומבוססות בלבד.
בחודשים האחרונים הוספנו עוד ערכים לאתר ובכוונתנו להמשיך ולפרסם ערכים חדשים
באופן קבוע, כמו כן נוסיף ונעדכן את כל הערכים הקיימים.
בגרסה
הנוכחית של הלקסיקון לא כלולים ערכים על מאיירים ומאיירות, סופרי ילדים וסופרות
ילדים, עורכים, עורכות, מתרגמים ומתרגמות, אך אנו מכירים בתרומה הרבה של יוצרים ויוצרות
אלה ליצירת הספרות, ובעתיד יושלמו גם ערכיהם וערכיהן בלקסיקון. בכתיבת הערכים החדשים
נשמור על העיקרון שליווה אותנו במהדורה המודפסת, וערכים חשובים יותר לתפיסתנו יזכו
להרחבה ולפירוט רבים יותר. במקרים שבהם ספרים עוררו שיח בקהילה הספרותית בישראל
אנו כותבים ערכים על מחבריהם, גם אם פרסמו עד כה ספר אחד בלבד. הלקסיקון ימשיך
לכלול רק יוצרים ויוצרות שפעלו מאז 1948, שנת הקמת מדינת ישראל, ובכללם גם אלו שאינם
חיים בישראל או אינם כותבים בשפה העברית.
כאחיו
הבכור המודפס, אתר הלקסיקון מציע עריכה מוקפדת לכל אחד מן הערכים המוצגים בו, ועדכוניו
השוטפים נכתבים גם הם בידי חוקרים וחוקרות בתחום הספרות. את הערכים החדשים ימשיכו
לכתוב חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בארץ ובעולם, שלהם היכרות
פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. אנו מזמינים את כל הרוצה בכך להוריד מידע
מן האתר בשלל התצורות שהאתר מאפשר, ולצד זאת מזכירים כי יש לתת לאתר ולמחברי
הערכים קרדיט הולם בעת הצגת המידע.
הערך היומי

ביוגרפיה
נולד בעיירה טטיב, אוקראינה, לאביו אליעזר ולאמו בתיה לבית סגל. באפריל 1919 נטבחו עשרה מבני משפחתו בפרעות דניקין ופטליורה והמשפחה עקרה לקייב, בירת אוקראינה. חוויית ילדות זו ליוותה אותו כל חייו ולה הקדיש את הפואמה "קייב" (1991). משם חצתה המשפחה את הדנייפר והדנייסטר ועברה לבסרביה, והתגוררה כשנה בקישינב. הוא למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", שבה התחנך גם נתן אלתרמן, בלא שהתוודעו זה לזה. ב-1921 עלה לארץ עם הוריו, ותחנתם הראשונה היתה כפר גלעדי. בשנים 1923-1921 השתתפו הוריו בסלילת כביש מטולה-כפר גלעדי-מגדל-טבריה במסגרת "גדוד העבודה". ב-1923 עברו לירושלים, שם עבד האב כחוצב וכסתת אבן בפלוגת העבודה של הגדוד בראשות יצחק שדה. ב-1928 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים השלים בשנים 1932-1929 בגימנסיה "רחביה" בירושלים.