לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית

אנו שמחים וגאים להציג את המהדורה הדיגיטלית של "לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית", שראה אור בשנת 2014 בהוצאת דביר ומכון הקשרים שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1,400 הערכים שבאתר מעודכנים עד ימינו אלה, ולצד כל ערך מצוין התאריך שעודכן בו ובידי מי. נשמח לקבל מידע חדש, תיקונים ותמונות – לשם כך לחצו על הקישור שמשמאל לערך: "הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה".

בזמן שחלף מאז הדפסת הלקסיקון ב-2014 השתנתה הסצנה הספרותית בישראל והתפתחה. אחד השינויים המרכזיים שחלו הוא התווספותם של קולות חדשים ומרתקים בתחום השירה והפרוזה. שינוי אחר ניכר באיכותם של כמה מן הספרים שפורסמו בהוצאות לאור פרטיות, ספרים מרשימים שאינם נופלים באיכותם מן הספרים שעד כה פרסמו הוצאות מוכרות ומבוססות בלבד. בחודשים האחרונים הוספנו עוד ערכים לאתר ובכוונתנו להמשיך ולפרסם ערכים חדשים באופן קבוע, כמו כן נוסיף ונעדכן את כל הערכים הקיימים.

בגרסה הנוכחית של הלקסיקון לא כלולים ערכים על מאיירים ומאיירות, סופרי ילדים וסופרות ילדים, עורכים, עורכות, מתרגמים ומתרגמות, אך אנו מכירים בתרומה הרבה של יוצרים ויוצרות אלה ליצירת הספרות, ובעתיד יושלמו גם ערכיהם וערכיהן בלקסיקון. בכתיבת הערכים החדשים נשמור על העיקרון שליווה אותנו במהדורה המודפסת, וערכים חשובים יותר לתפיסתנו יזכו להרחבה ולפירוט רבים יותר. במקרים שבהם ספרים עוררו שיח בקהילה הספרותית בישראל אנו כותבים ערכים על מחבריהם, גם אם פרסמו עד כה ספר אחד בלבד. הלקסיקון ימשיך לכלול רק יוצרים ויוצרות שפעלו מאז 1948, שנת הקמת מדינת ישראל, ובכללם גם אלו שאינם חיים בישראל או אינם כותבים בשפה העברית.

כאחיו הבכור המודפס, אתר הלקסיקון מציע עריכה מוקפדת לכל אחד מן הערכים המוצגים בו, ועדכוניו השוטפים נכתבים גם הם בידי חוקרים וחוקרות בתחום הספרות. את הערכים החדשים ימשיכו לכתוב חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בארץ ובעולם, שלהם היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. אנו מזמינים את כל הרוצה בכך להוריד מידע מן האתר בשלל התצורות שהאתר מאפשר, ולצד זאת מזכירים כי יש לתת לאתר ולמחברי הערכים קרדיט הולם בעת הצגת המידע.

הערך היומי

כגן צפורה /// חוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1931 /// גיל: 95

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.

נגישות