לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית

אנו שמחים וגאים להציג את המהדורה הדיגיטלית של "לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית", שראה אור בשנת 2014 בהוצאת דביר ומכון הקשרים שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1,400 הערכים שבאתר מעודכנים עד ימינו אלה, ולצד כל ערך מצוין התאריך שעודכן בו ובידי מי. נשמח לקבל מידע חדש, תיקונים ותמונות – לשם כך לחצו על הקישור שמשמאל לערך: "הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה".

בזמן שחלף מאז הדפסת הלקסיקון ב-2014 השתנתה הסצנה הספרותית בישראל והתפתחה. אחד השינויים המרכזיים שחלו הוא התווספותם של קולות חדשים ומרתקים בתחום השירה והפרוזה. שינוי אחר ניכר באיכותם של כמה מן הספרים שפורסמו בהוצאות לאור פרטיות, ספרים מרשימים שאינם נופלים באיכותם מן הספרים שעד כה פרסמו הוצאות מוכרות ומבוססות בלבד. בחודשים האחרונים הוספנו עוד ערכים לאתר ובכוונתנו להמשיך ולפרסם ערכים חדשים באופן קבוע, כמו כן נוסיף ונעדכן את כל הערכים הקיימים.

בגרסה הנוכחית של הלקסיקון לא כלולים ערכים על מאיירים ומאיירות, סופרי ילדים וסופרות ילדים, עורכים, עורכות, מתרגמים ומתרגמות, אך אנו מכירים בתרומה הרבה של יוצרים ויוצרות אלה ליצירת הספרות, ובעתיד יושלמו גם ערכיהם וערכיהן בלקסיקון. בכתיבת הערכים החדשים נשמור על העיקרון שליווה אותנו במהדורה המודפסת, וערכים חשובים יותר לתפיסתנו יזכו להרחבה ולפירוט רבים יותר. במקרים שבהם ספרים עוררו שיח בקהילה הספרותית בישראל אנו כותבים ערכים על מחבריהם, גם אם פרסמו עד כה ספר אחד בלבד. הלקסיקון ימשיך לכלול רק יוצרים ויוצרות שפעלו מאז 1948, שנת הקמת מדינת ישראל, ובכללם גם אלו שאינם חיים בישראל או אינם כותבים בשפה העברית.

כאחיו הבכור המודפס, אתר הלקסיקון מציע עריכה מוקפדת לכל אחד מן הערכים המוצגים בו, ועדכוניו השוטפים נכתבים גם הם בידי חוקרים וחוקרות בתחום הספרות. את הערכים החדשים ימשיכו לכתוב חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בארץ ובעולם, שלהם היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. אנו מזמינים את כל הרוצה בכך להוריד מידע מן האתר בשלל התצורות שהאתר מאפשר, ולצד זאת מזכירים כי יש לתת לאתר ולמחברי הערכים קרדיט הולם בעת הצגת המידע.

הערך היומי

קנז יהושע /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 19372020 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפתח תקווה, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו ושם למד בבתי הספר יסודי ותיכון. אחרי שירותו הצבאי למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ושנתיים באוניברסיטת סורבון בפריז. ב-1960 החל לכתוב, ובשנים 1963-1961 פירסם ארבעה-עשר סיפורים בעיתונות ובכתבי העת לספרות ("גזית", "קשת", "משא", "הארץ") בחתימת "אבי עתניאל". הסיפורים משקפים גישושי דרך של יוצר צעיר המחפש את קולו. בין השאר מצויים בהם מוטיבים של בדידות וניכור קיומי בהשפעת ספרות האבסורד האקזיסטנציאליסטית (קפקא, בקט, יונסקו, סארטר), שחילחלו אז בסיפורת הישראלית הצעירה. חלקם כתובים בנוסח אלגורי-סמלי סוריאליסטי, שהיה אופייני לסיפורת זו בראשיתה (יהושע, אורפז) ושקנז נטש אותו עד מהרה. בד בבד ניכרת בסיפורים משיכה מיוחדת לעיצוב מצבים של טירוף, ורבים מן המגעים האנושיים המעוצבים בהם עומדים בסימן של אלימות, רוע ואכזריות, תוך ציפיית-שווא לחסד אלוהי.