לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
אנו
שמחים וגאים להציג את המהדורה הדיגיטלית של "לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית",
שראה אור בשנת 2014 בהוצאת דביר ומכון הקשרים שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1,400 הערכים
שבאתר מעודכנים עד ימינו אלה, ולצד כל ערך מצוין התאריך שעודכן בו ובידי מי. נשמח
לקבל מידע חדש, תיקונים ותמונות – לשם כך לחצו על הקישור שמשמאל לערך: "הציעו
תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה".
בזמן
שחלף מאז הדפסת הלקסיקון ב-2014 השתנתה הסצנה הספרותית בישראל והתפתחה. אחד
השינויים המרכזיים שחלו הוא התווספותם של קולות חדשים ומרתקים בתחום השירה
והפרוזה. שינוי אחר ניכר באיכותם של כמה מן הספרים שפורסמו בהוצאות לאור פרטיות, ספרים
מרשימים שאינם נופלים באיכותם מן הספרים שעד כה פרסמו הוצאות מוכרות ומבוססות בלבד.
בחודשים האחרונים הוספנו עוד ערכים לאתר ובכוונתנו להמשיך ולפרסם ערכים חדשים
באופן קבוע, כמו כן נוסיף ונעדכן את כל הערכים הקיימים.
בגרסה
הנוכחית של הלקסיקון לא כלולים ערכים על מאיירים ומאיירות, סופרי ילדים וסופרות
ילדים, עורכים, עורכות, מתרגמים ומתרגמות, אך אנו מכירים בתרומה הרבה של יוצרים ויוצרות
אלה ליצירת הספרות, ובעתיד יושלמו גם ערכיהם וערכיהן בלקסיקון. בכתיבת הערכים החדשים
נשמור על העיקרון שליווה אותנו במהדורה המודפסת, וערכים חשובים יותר לתפיסתנו יזכו
להרחבה ולפירוט רבים יותר. במקרים שבהם ספרים עוררו שיח בקהילה הספרותית בישראל
אנו כותבים ערכים על מחבריהם, גם אם פרסמו עד כה ספר אחד בלבד. הלקסיקון ימשיך
לכלול רק יוצרים ויוצרות שפעלו מאז 1948, שנת הקמת מדינת ישראל, ובכללם גם אלו שאינם
חיים בישראל או אינם כותבים בשפה העברית.
כאחיו
הבכור המודפס, אתר הלקסיקון מציע עריכה מוקפדת לכל אחד מן הערכים המוצגים בו, ועדכוניו
השוטפים נכתבים גם הם בידי חוקרים וחוקרות בתחום הספרות. את הערכים החדשים ימשיכו
לכתוב חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בארץ ובעולם, שלהם היכרות
פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. אנו מזמינים את כל הרוצה בכך להוריד מידע
מן האתר בשלל התצורות שהאתר מאפשר, ולצד זאת מזכירים כי יש לתת לאתר ולמחברי
הערכים קרדיט הולם בעת הצגת המידע.
הערך היומי
ביוגרפיה
נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה. למדה בגימנסיה והמשיכה בלימודיה בסמינר למורים בווינה וכן באוניברסיטה שם. עלתה ארצה ב-1921 והתיישבה בתל אביב. לימים עברה לרמת גן. החלה לכתוב ברוסית, אך תירגמה את סיפוריה בעצמה לעברית. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בשבועון "החיים" בעריכת פסח גינצבורג. ספרה הראשון, "פרפרים: סיפורים ואגדות", הופיע ב-1927 בדפוס הפועל הצעיר. כתיבתה זכתה לטיפוחם של יוסף קלוזנר, עורך הירחון "השילוח", ושל מנחם ריבולוב, עורך השבועון "הדאר" בניו יורק. גם אברהם שלונסקי היה ממעודדיה, וכאשר שימש עורך המדור לספרות של "הארץ" פירסם בהמשכים, ב-1929, את הנובלה שלה "בפרוח עץ ההדר", שהופיעה כספר ב-1931. ספריה הנוספים: "עלבונות" (סיפורים, 1936); "צללים וצלילים" (סיפורים, 1959); "החיצים ממך והלאה" (רומן, 1960); "בערוב היום" (סיפורים, 1967); וכן ספרון לילדים בשם "תפוח הזהב הגאה" (1944).