ביוגרפיה
נולדה בקראקוב, פולין. בעת מלחמת העולם השנייה שהתה במחנות ריכוז, בהם פלאשוב, אושוויץ וברגן-בלזן. עלתה לישראל במסגרת העלייה הבלתי-לגאלית ב-1948, ובדרך לארץ היתה עצורה בקפריסין. בעלת תואר ראשון ותואר שני בתנ"ך ובלשון מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראת מקרא וספרות, וכיום מפעילה יוזמות תרבותיות במושב מכמורת.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
קרטס לילי (וייס, אגנס לילי) /// משוררת וסופרת בשפה ההונגרית /// נולדה ברימבסקה סובוטה, צ'כוסלובקיה /// 1924 /// גיל: 100
קישון אפרים (הופמן, פרנץ) /// סאטיריקן, סופר, מחזאי /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1924 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ ב-1949, שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל "דבר". התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח למחנה עבודה בסלובקיה. הוא שרד את צעדת המוות לעבר המחנה, ולבסוף הצליח לברוח ממנו. הוא חזר לבודפשט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח להתפרנס מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו ברח עם רעייתו דרך סלובקיה, ובאיטליה עלה על הספינה "גלילה", בעזרת "ארגון הבריחה", והגיע לישראל. מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה. משם עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד בין השאר כסניטר.
קירש אולגה /// משוררת בשפות אפריקאנס ואנגלית /// נולדה בדרום אפריקה /// 1924 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיירה קטנה בלבה של דרום-אפריקה לאב ממוצא ליטאי ולאם יהודייה דרום-אפריקנית. שפת הוריה היתה יידיש, אך היא עצמה התחנכה במקביל בבתי ספר ששפתם אנגלית ואפריקאנס – שפת האפריקאנרים, ובהמשך שפת השלטון הלבן בתקופת האפרטהייד. בבגרותה למדה אנגלית ואפריקאנס באוניברסיטת וִיטְוָוטֶרסראנד ביוהנסבורג.
עמיחי (פּפוייפר) יהודה /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בוירצבורג, גרמניה /// 1924 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי-דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני-דתי בבית הספר "מעלה". היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ"ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של "כאן ועכשיו", לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
ירדני-אגמון גליה /// עורכת, מסאית וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1924 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. מצעירותה היתה פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". ב-1939 התלוותה להוריה לביקור בארצות הברית ונתקעה שם מחמת פרוץ המלחמה. סיימה שם את לימודיה התיכוניים, וכן תואר ראשון בספרות ובעיתונאות באוניברסיטת ניו יורק. בשובה ארצה ב-1945 הצטרפה למחלקת ההסברה של הפלמ"ח וסייעה לזרובבל גלעד בהכנת הקובץ "מגן בסתר" (1948), המקבץ תעודות ועדויות על המאמץ הצבאי הסודי של היישוב בימי מלחמת העולם השנייה. כישרונה לדיבוב אנשים ולרישום עדויות שהתגלה במשימה זו, הניב עם השנים עוד ספרי תיעוד וזיכרון בעריכתה הקשורים בעלילות צבא ומלחמה, ובהם "ראשונים לקרב" (1967), קובץ עדויות מפי לוחמי הפלמ"ח. כמו כן התמחתה בעריכת ראיונות עם סופרים, שחלק מהם – מיעקב פיכמן עד חיים גורי – כינסה בספרה "ט"ז שיחות עם סופרים" (1961).
ביוגרפיה
נולד ב-1924 בלבוב וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. משנת 1961, כשסיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת לוס אנג'לס, ועד צאתו לגמלאות היה מרצה בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. החל משנות הארבעים מפרסם "שירים", סיפורים ומאמרי ביקורת.
גינוסר (גולדפרב) פנחס /// חוקר, עורך ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה רוויזיוניסטית. בגיל ארבע-עשרה הצטרף לאצ"ל ועם פילוגו ב-1940 נמנה עם גרעין מייסדי הלח"י. בשל פעילותו במחתרת נתפש והוגלה על ידי הבריטים למחנה מעצר בקניה. לאחר חזרתו ארצה ביולי 1948 פעל בארגון אגף השמאל המרקסיסטי של לח"י ועם התפוררותו הצטרף לחטיבה הצעירה של מפ"ם, ומאוחר יותר למק"י. בשנים 1967-1972 ערך את הדף לספרות של ביטאון מק"י "קול העם".
