שתל (שילון) שמואל /// משורר ומתרגם /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 1913 – 2008 /// גיל
רגולנט שמואל /// מתרגם /// נולד במאלין, אוקראינה /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מאלין הסמוכה לקייב, אוקראינה. בגיל חמש עלה עם הוריו וששת אחיו ארצה. המשפחה השתקעה בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" וסיים את גימנסיה "הרצליה". ב-1938 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות. במקביל למד הוראה בסמינר ע"ש דוד ילין, שם התיידד עם ס' יזהר (אז עוד סמילנסקי), והיה מהראשונים שהבחינו בכישרון הכתיבה המופלא שלו וחזה לו עתיד מזהיר בספרות העברית.
קבקוב יעקב /// חוקר ספרות /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק להורים שהיגרו מרוסיה. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. למד ב-Yeshiva University ובבית המדרש למורים הצמוד אליה, והשלים את הכשרתו האקדמית והרבנית ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק, שם כתב עבודת דוקטור על "חלוצי הספרות העברית באמריקה" בהדרכת המשורר הלל בבלי. בשנים 1952-1950 עבד במערכת האנציקלופדיה העברית בירושלים. מ-1952 עד 1968 כיהן כדיקן המכון ללימודי היהדות בקליבלנד. לאחר מכן שימש פרופסור לעברית בלהמן קולג' שליד האו"ניב"רסיטה העירונית של ניו יורק עד פרישתו לגמלאות ב-1986.
כספי (גלטמן) אסתר /// מתרגמת ומשוררת /// נולדה ברוסיה /// 1916 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברוסיה להוריה יצחק ואסיה גלטמן, רוקח ואחות מיילדת. עלתה ארצה עם הוריה ב-1923. בשל הצורך להמתין לאישורי העלייה שהתה משפחתה כשנה בלבוב, שם למדה פולנית בנוסף לשתי השפות הראשונות שלה – רוסית ויידיש. עברית היתה שפתה הרביעית. עם הגיעם ארצה התיישבו בני המשפחה בטבריה. לאחר מות "אב"יה בשנה הראשונה לעלייתם, עברו היא ואמה להתגורר במושב חיטין, והחל מ-1927 השתקעו ברחובות. בתום לימודיה התיכוניים למדה עיתונות באנגליה. תרגומיה ורשימותיה הספרותיות התפרסמו בכתבי העת "מאזניים", "אב", ""קתדרה"" ובמוסף הספרות של העיתון "טיימס". היתה נשואה לחוקר הספרות פרופ' שמואל ורסס.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
ח'יר נזיה /// עיתונאי ומשורר בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 1946 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדליית אל-כרמל. בן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "טרה סנטה" בעכו. בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה (1972). פירסם עשרה ספרי שירה ופרוזה, וכתביו הופיעו בעיתונים "אל-אנבאא", "אל-אתתחאד", "אאפאק" ועוד. שיריו תורגמו לשפות שונות. זכה בפרס ראש הממשלה, בפרס הנשיא ובפרס יצירת המופת של קהיר (1998).
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
גינוסר (גולדפרב) פנחס /// חוקר, עורך ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה רוויזיוניסטית. בגיל ארבע-עשרה הצטרף לאצ"ל ועם פילוגו ב-1940 נמנה עם גרעין מייסדי הלח"י. בשל פעילותו במחתרת נתפש והוגלה על ידי הבריטים למחנה מעצר בקניה. לאחר חזרתו ארצה ביולי 1948 פעל בארגון אגף השמאל המרקסיסטי של לח"י ועם התפוררותו הצטרף לחטיבה הצעירה של מפ"ם, ומאוחר יותר למק"י. בשנים 1967-1972 ערך את הדף לספרות של ביטאון מק"י "קול העם".
ברוך (רוזנבלום) אדם /// סופר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1945 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשכונת מאה שערים בירושלים. גדל והתחנך ברמת גן כבן למשפחה דתית-ציונית. סבו מצד אמו, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, כיהן כראש ישיבת מאה שערים ואב בית הדין למקהלות אשכנזים; אבי סבו מצד אביו, הרב ב"מ רוזנבלום, היה ממייסדי המושבה יסוד המעלה ואביו, אשר רוזנבלום, היה משפטן ובתחילת שנות החמישים שימש כמנכ"ל משרד הפנים. בנעוריו התחנך במדרשיית "נֹעם" בפרדס חנה. לאחר מכן החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתום לימודיו התגייס לשירות בצה"ל. בתקופה זו החל בפעילות עיתונאית, תוך שהוא משתמש בשם העט אדם ברוך. בסוף שנות השישים החל לפרסם סיפורים במדור שבועי קבוע בשם "קשר עין" בעיתון "ידיעות אחרונות". כבר ברשימות אלה חרג מכל ז'אנר עיתונאי מקובל. כתיבתו, שלימים תעצב את סגנון הכתיבה העיתונאי בישראל, הושפעה מה"ניו ג'ורנליזם" האמריקני והתאפיינה בריאליזם נוקשה המציג סיטואציות יומיומיות מן החיים בארץ. כתיבת המדור נמשכה עד לראשית שנות השמונים, וסיפורים מתוך מדור זה כונסו בספרו ""הוא היה גיבור"" (הקיבוץ המאוחד, 1998).
ביוגרפיה
נולד בירושלים, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני. ימים ספורים לאחר השחרור מצה"ל, במהלך מסיבה, נפצע מפקק של בקבוק שמפניה שקפץ לפניו, ניפץ את עדשת המשקפיים והחדיר רסיסי זכוכית לעינו השמאלית. בתום שרשרת טיפולים ארוכה התברר כי העין ניזוקה ללא תקנה, והוא לעולם לא יראה בה עוד.
