רמרז-ראוך גילה /// /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1933 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. את עבודת הדוקטור שלה, "חיפוש וקיומיות ביצירת יוסף חיים ברנר", כתבה באוניברסיטת בר-אילן (1975) בהנחיית ברוך קורצווייל ואברהם שאנן. מורשתו של קורצווייל, ובמיוחד החיפוש אחר ביטויים של המחשבה הפילוסופית הקיומית בספרות, ליוו את מחקריה לאורך השנים. לאחר סיום לימודיה נסעה לארצות הברית, שם לימדה במוסדות אקדמיים שונים, בהם אוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת ברנדייס. בשנות פעילותה הרבות בארצות הברית תרמה להפיכת הספרות העברית למוקד מחקר אקדמי בארץ זו.
רביקוביץ דליה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1936 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
קישון אפרים (הופמן, פרנץ) /// סאטיריקן, סופר, מחזאי /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1924 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ ב-1949, שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל "דבר". התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח למחנה עבודה בסלובקיה. הוא שרד את צעדת המוות לעבר המחנה, ולבסוף הצליח לברוח ממנו. הוא חזר לבודפשט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח להתפרנס מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו ברח עם רעייתו דרך סלובקיה, ובאיטליה עלה על הספינה "גלילה", בעזרת "ארגון הבריחה", והגיע לישראל. מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה. משם עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד בין השאר כסניטר.
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית המועצות. את תוואי נדודי המשפחה באותן השנים שיחזר לימים ברומן האפי ""אלף לבבות"" (1991; גרסה חדשה וערוכה בידי אלי הירש ראתה אור לאחר מותו של צלקה, ב-2008), כששלח את אחד מגיבורי הרומן, אלק צ'רניאק, להלך באותו המסלול עצמו. לאחר שנות נדודים בסיביר ובקזחסטן שבה המשפחה לפולין והשתקעה בוורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, אך את החוויה המשמעותית שבמידה רבה עיצבה את דמותו כאמן חווה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חוויה זו זכתה לכינוי "תמורת הגלות" ונוסחה במסה ושמה "חובות הילדוּת", שנכללה בקובץ המסות הראשון של צלקה, "סימניות" (1987).
ביוגרפיה
נולדה באודסה. אביה הוא הסופר והמבקר שלמה צמח. עלתה ארצה עם הוריה ב-1921. החלה ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, אולם משנקרא אביה לייסד ולנהל את בית הספר החקלאי "כדורי" למרגלות התבור עקרה עם הוריה לשם ב-1933, וסיימה את לימודיה בבית הספר "הריאלי" בחיפה ב-1937. באותן שנים היתה חברתו של יגאל אלון, תלמיד המחזור הראשון ב"כדורי". למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים למדה גם בלונדון ובפריז. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי. עבדה עשרות שנים כעורכת פרסומים במחלקת החינוך והתרבות לגולה של הסוכנות היהודית, ובמסגרת זו ערכה מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים את "אורות: דו-ירחון לענייני ספרות ותרבות".
הולר מיכאל (מייק) /// סופר /// נולד בפראג, צ'כיה /// 1931 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפראג ו"על"ה לארץ ב-1939. גדל בפתח תקווה. ב-1948, בגיל שש-עשרה וחצי, התגייס לצה"ל ונפצע קשה בקרב בדרך לירושלים. ב-1950 התגייס לחיל הים ושירת שם כעשר שנים. לאחר שחרורו הצטרף ל"קול ישראל" ובמשך שנים רבות שימש ככתב לענייני פלילים. לאחר פרישתו מהרדיו הנחה את תוכנית הטלוויזיה "על" TV שעסקה בתופעות מהתחום ה"על"-טבעי. במקביל הגיש את הסדרה הטלוויזיונית "הזקן והים" שבה נלווה ליורדי ים שונים ותיעד את חייהם.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחת סוחרים אמידה שעסקה בשיווק מוצרי זכוכית וחרסינה. למד בגימנסיה עברית והצטיין במקצועות ההומאניים. סיים את לימודיו התיכוניים ב-1938 והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו, ובשנים 1942-1941 שהה בגטו קראקוב. ב-1942 נמלט מן הגטו ובעזרת ניירות אריים הצליח לשרוד את השואה. מקראקוב עבר לוורשה ונשאר בה עד ההתקוממות הפולנית באוגוסט 1944. משם עבר לאוטבוצק ונשאר בה עד הגעתם של הצבא האדום והצבא הפולני. באביב 1945 חזר לקראקוב והחל לעבוד בסניף המקומי של הוועדה ההיסטורית היהודית, בעיקר בגביית עדויות של ניצולים. במקביל החל לעסוק בתרגום שירה מגרמנית ומיידיש לפולנית.
