תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
ביוגרפיה
נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).
שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
ביוגרפיה
נולדה באודסה. אביה הוא הסופר והמבקר שלמה צמח. עלתה ארצה עם הוריה ב-1921. החלה ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, אולם משנקרא אביה לייסד ולנהל את בית הספר החקלאי "כדורי" למרגלות התבור עקרה עם הוריה לשם ב-1933, וסיימה את לימודיה בבית הספר "הריאלי" בחיפה ב-1937. באותן שנים היתה חברתו של יגאל אלון, תלמיד המחזור הראשון ב"כדורי". למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים למדה גם בלונדון ובפריז. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי. עבדה עשרות שנים כעורכת פרסומים במחלקת החינוך והתרבות לגולה של הסוכנות היהודית, ובמסגרת זו ערכה מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים את "אורות: דו-ירחון לענייני ספרות ותרבות".
כרמל (קרפל) אברהם /// מתרגם /// נולד בגליציה /// 1919 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר בגליציה סמוך לעיר לבוב. בנעוריו למד בגימנסיה יהודית מיסודו של הרב צבי פרץ חיות. ב-1938 עלה לארץ. משפחתו הקרובה שנשארה בלבוב גורשה על ידי הנאצים ונרצחה בבור הריגה עם יהודים רבים אחרים. לאחר שסיים את לימודיו לתואר ראשון ושני בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית, היה שנים רבות מזכיר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
כהנוב ז'קלין /// סופרת ומסאית /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1919 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקהיר כז'קלין לבית שוחט, בת למשפחה יהודית עשירה ממוצא עיראקי ותוניסאי. צמחה במרקם החברתי הקוסמופוליטי שאפיין אז "את" מצרים הקולוניאלית. היהודים בחברה זו מצאו "את" עצמם במעמד ביניים, בין ילידי "הארץ" המוסלמים לבין כובשיה האירופים, ובעיקרו של "דבר" אימצו "את" מנהגי האירופים. חונכה בידי אומנות שדיברו אנגלית וצרפתית ודיברה עם המשרתות בערבית, שמעולם לא למדה באופן מסודר ומעמיק. למרות ז"את", פיתחה רגישות ואהדה לעם המצרי ור"את"ה עצמה חלק אינטגרלי ממנו.
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
ביוגרפיה
נולד בנצרת, בן למשפחה נוצרית. למד לתואר במכללה לעיתונות (1947), וכן לתעודת הוראה באמנויות היפות (1961). הוכתר בתואר "אבי השירה הערבית בישראל" בזכות פעילותו להחייאת הספרות הערבית בארץ לאחר 1948. עורך מייסד של כתב העת "אל-מוג'תמע" (נוסד ב-1954), שבלט בשל אי-השתייכותו לאף מפלגה פוליטית, ובשל השפעתו הרבה על הספרות הערבית בארץ עד 1959. במסגרת כתב העת טיפח משוררים ערבים ויהודים כגון ראשד חוסיין, מחמוד דרוויש, סמיח אל-קאסם וג'מאל קעוואר בערבית, וסאלם שעשוע בעברית. חידש את פעילותו של כתב עת זה ב-1979. ב-1955 ייסד את איגוד המשוררים הערבים בישראל, שכלל יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושעל פי דברי ההוגה עטאללה מנצור (1975) היווה מקור להשראה חשובה בחיי התרבות המתגבשים של ערביי ישראל.
ביוגרפיה
נולד בביוולארי, רומניה. קיבל חינוך מסורתי בישיבת "בית אהרן" ביאסי והשכלה כללית באוניברסיטת בוקרשט, שבה קיבל ב-1946 תואר מוסמך באסתטיקה ובפילולוגיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה מפעילי עלייה ב' ועסק בעבודה חינוכית ותרבותית במסגרת תנועת "הבונים" וההסתדרות הציונית ברומניה. באותה תקופה הופיעו ספריו הראשונים, קובץ שירים ביידיש ("ביטערניש", 1945) ואנתולוגיה ברומנית מן ההומור העברי. עלה ארצה ב-1949 והיה חבר בקיבוץ עין זיתים שליד צפת עד לפירוקו. מאז התגורר בירושלים. למד לשון, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין מוריו ורבותיו ציין את זאב בן-חיים ונ"ה טור-סיני בתחום הלשון, את מ"ד קאסוטו, יחזקאל קויפמן וי"א זליגמן במקרא, חיים שירמן ושמעון הלקין בספרות. ב-1965 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בשירת ר' משה חיים לוצאטו. בשנים 1987-1966 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו לגמלאות כפרופסור שקד עוד כעשרים שנה על עבודתו.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחת סוחרים אמידה שעסקה בשיווק מוצרי זכוכית וחרסינה. למד בגימנסיה עברית והצטיין במקצועות ההומאניים. סיים את לימודיו התיכוניים ב-1938 והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו, ובשנים 1942-1941 שהה בגטו קראקוב. ב-1942 נמלט מן הגטו ובעזרת ניירות אריים הצליח לשרוד את השואה. מקראקוב עבר לוורשה ונשאר בה עד ההתקוממות הפולנית באוגוסט 1944. משם עבר לאוטבוצק ונשאר בה עד הגעתם של הצבא האדום והצבא הפולני. באביב 1945 חזר לקראקוב והחל לעבוד בסניף המקומי של הוועדה ההיסטורית היהודית, בעיקר בגביית עדויות של ניצולים. במקביל החל לעסוק בתרגום שירה מגרמנית ומיידיש לפולנית.
