תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
רבינזון חיים /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד ביאסי, רומניה /// 1907 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.
קצנלסון גדעון /// מבקר ספרות /// נולד בבאראנוביץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר באראנוביץ' מדרום למינסק. למד בגימנסיה עברית ופולנית ועלה לישראל ב-1934. סיים תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1939) בנושא "המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים" – חיבור שהדפיסו בהמשך כספר בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר (דביר, 1954). בכור מאמריו בביקורת הספרות העברית, "משהו על מגלה טמירין" ("גליונות", 1940), נוגע ביצירה לוחמנית – שהיא אבן יסוד בז'אנר הסאטירי-פרודי, ובמידה רבה מציינת את נטייתו התמידית לפולמוס ולהתנצחות. החל בכתיבת עבודת הדוקטור בהדרכת דב סדן, על שירתו "הארץ"-ישראלית של המשורר אורי צבי גרינברג בשנים 1939-1924. שימש כמורה בבתי ספר תיכוניים ברמת גן (בעיקר בגימנסיה "אהל שם") וכמרצה באוניברסיטת תל אביב, שבה ביקש להשלים את לימודיו האקדמיים.
פלאי (הכהן) פנחס /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1930 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים. בצעירותו עזר לאביו בעריכת השבועון "נרות שבת", וב-1943 פירסם בו את סיפורו הראשון. שירו הראשון ראה אור ב-1945 בעיתון "דבר". את השיר חתם בשם פנחס פלאי (בהשראת הסיפור המקראי על המלאך הנגלה להורי שמשון) כדי להימנע מעימות עם סביבתו האורתודוקסית.
סדן (שטוק) דב /// חוקר ספרות, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד בברודי, גליציה /// 1902 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברודי, גליציה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשם ודחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות. מ-1923 עמד בראש תנועת "החלוץ" בלבוב ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם "צלילים" (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך "דבר", להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת "החלוץ" לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד ב"דבר". מ-1933 עד 1939 ערך את מוסף הספרות השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת-השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו ב"דבר" ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד "הגה". מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
מיכלי (דוחובני) בנימין יצחק /// מסאי, פובליציסט, מבקר ועורך /// נולד באטאקי, בסרביה /// 1910 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באטאקי, בסרביה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת קישינב, והשכלה עברית וכללית בידי מורים פרטיים. מ-1933 חי בבוקרשט. היה פעיל במפלגת צעירי-ציון-פועלי-ציון ובין עורכי עיתוניה ביידיש וברומנית. עלה ארצה ב-1939. מ-1942 היה מעובדי ארכיון העבודה של ההסתדרות. יצא בשליחות הסוכנות ו"החלוץ" לרומניה בשנים 1948-1947, ומטעם "האיחוד העולמי" בעריכת העיתון היומי "דאס ווארט" לפריז (1951-1950). מפעילי אגודת הסופרים העבריים.
הר-אבן יעקב /// סופר ומסאי /// נולד בבסקוראיני, בסרביה /// 1899 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסקוריאני, בסרביה, וקיבל חינוך מסורתי. בן אחיו של הסופר יהודה שטיינברג. עלה ארצה ב-1914 ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה", ועשה את שנות מלחמת "העולם" הראשונה עם הגימנסיה בנדודיה. סיפורו הראשון, "פרכוסים", שנכתב בעודו תלמיד הגימנסיה, פורסם ב-1919 בשבועון "הפועל הצעיר". הסיפור זכה לרשימת עידוד מאת י"ח ברנר, שזיהה בו על אף בוסריותו סימנים של כישרון אמת. אחרי סיום לימודיו ב-1919 עבד כמזכיר ועד הלשון העברי בירושלים. ב-1920 נסע לבית הוריו בבסרביה, ומשם יצא ללימודי רפואה בפראג, והשלימם ברומא. בפראג עסק בפעילות עברית-ציונית בקרב הסטודנטים היהודים. ב-1932 חזר לארץ ישראל. היה חבר ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית מעת היווסדה.
בן-אמוץ דן (תהילימזאָגער, משה, מוסיה) /// סופר, סאטיריקן והומוריסט /// נולד ברובנו, פולין /// 1924 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, פולין. למד בבית ספר עממי עברי שהיה מסונף לרשת "תרבות", ומשסיים את לימודיו שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בכפר הנוער החקלאי בן-שמן. כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1941, נספו אביו, אמו, אָחִיו ואחותו עם כל קהילת רובנו בשואה, עובדה שחשף בציבור רק בשנותיו האחרונות. בבואו לבן-שמן באוגוסט 1938 הוחלף שמו למשה שעוני, בשל שיבוש בתרגום שם המשפחה שלו. עם סיום לימודיו שם ב-1942 יצא להכשרה חקלאית בגליל, שהה בדגניה ולאחר מכן בנהלל. ב-1943 התגייס לצי הבריטי ושירת תחילה בחיפה ואחר כך בליווי שיירות אספקה ממצרים לארץ ישראל. ב-1945 ערק מן הצבא והסתתר חודשים אחדים בקיבוץ בית קשת, ובתוך כך שינה את שמו לדן בן-אמוץ. באותם ימים פורסמו ראשוני סיפוריו. הראשון בהם, "הידיד", נדפס ב-25.3.1945 בשבועון "תשע בערב" בעריכת אורי קיסרי, והוא רשימה פיוטית מהורהרת על הים, הנחתמת בפואנטה וניכרת בה השפעתו של ג' שופמן. בהמשך אותה שנה התגייס לפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועבר קורס חובלים. ב-1947 נשלח לצרפת והשתתף בשילוח ספינות מעפילים וספינות נשק לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 8 ערכים.
