שמרי (ריבא) אריה /// משורר, עורך ומסאי בשפת היידיש /// נולד בקאלושין, פולין /// 1907 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקאלושין, פולין, למשפחה חסידית. למד בישיבה וקנה דעת בכוחות עצמו בלימודי חול. היה חניך בתנועת "השומר הצעיר״. עלה לארץ ב-1929. מאז 1930 חבר בקיבוץ עין שמר, שהיה בין מייסדיו. עיברת את שם משפחתו על פי שם קיבוצו. פירסם משיריו בעיתונות יידיש בעולם ובישראל (לראשונה: קטע מן הפואמה "לייזער ציפּרעס" בכתב העת הספרותי החשוב בפולין "ליטעראַרישע בלעטער", 10 ביולי 1936).
רבינזון חיים /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד ביאסי, רומניה /// 1907 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.
קורצווייל ברוך (בנדיקט) /// חוקר ספרות /// נולד בפירניץ, מוראביה /// 1907 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפירניץ, מוראביה. בן לרב עיר הולדתו, קיבל חינוך ישיבתי והוסמך כרב בישיבת פרנקפורט. ב-1933 השלים כתיבת דיסרטציה על "פאוסט" של גתה כחלק מלימודי דוקטורט בספרות גרמנית באוניברסיטת פרנקפורט. שימש כמורה בגימנסיה בעיר ברין וכרב העיר עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1939 עלה לארץ ישראל והשתתף בהרצאות החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. התיישב בחיפה ולימד ספרות בגימנסיה הפרטית "חוגים". עם תלמידיו מאותן שנים נמנו נתן זך ודליה רביקוביץ. ייסד את המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שבראשה עמד מ-1956 עד יום מותו. מחברם של מאמרים, מסות וספרי מחקר על הספרות העברית והכללית ועל מחשבת היהדות.
קדרי (טפר) שרגא /// סופר ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1907 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלבוב, גליציה. אביו היה חזן. בילדותו למד בחדר, אחר כך בישיבה ובגימנסיה. הצטרף לתנועת הנוער הציונית "החלוץ המזרחי" שבמסגרתה הוכשר לעלות ארצה ב-1926. נטע פרדסים וכרמים, עבד בבניין, חפר בארות וסלל כבישים. היה ממייסדי מושב כפר פינס, שם השתקע עם הוריו. לאחר נישואיו עבר עם משפחתו לירושלים. מ-1936 שימש כמזכיר המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי ואחר כך עבד במחלקה הסוציאלית. אחרי קום המדינה עבד כמזכיר הכללי של משרד הסעד וכחבר בוועדה הקרואה שניהלה את ירושלים.
ויגודסקי יהושע סטניסלב /// סופר, משורר ומבקר בשפה הפולנית /// נולד בדזין, פולין /// 1907 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בדזין, פולין, בנם של יצחק פירסטנברג ורגינה לבית ורדיגייר, משפחה יהודית מהמעמד הבינוני הגבוה. בין מלחמות העולם נכלא לשנתיים על פעילות קומוניסטית. בשנים 1945-1943 הוחזק במחנות ריכוז, בין השאר באושוויץ ובדכאו. אחד המוטיבים החוזרים בשירתו שלאחר המלחמה הוא כאב על אובדן בתו שנספתה באושוויץ עם אשתו הצעירה, הוריו, אחיו ובני משפחה אחרים. ב-1945 חזר לפולין, שם נתקל במציאות רוויה באנטישמיות, המשתקפת בשירתו, בין השאר בייצוג של הפוגרום המפורסם בעיר קיילצה.
המנחם (מנחם) עזרא /// סופר ועורך /// נולד בסקופיה, סרביה /// 1907 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה הסרבית סקופיה (היום בירת מקדוניה), בן בכור להורים שומרי מצוות. מתוך כיסופים דתיים עלה האב עם משפחתו לארץ ב-1913 וקבע את מושבה בירושלים העתיקה. בארץ נאלצה המשפחה להתפרנס מדברי מאפה של האם, שהאב היה מוכר ברחוב. מצוקתה החמירה עד כדי רעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהאב גויס בכפייה לצבא הטורקי וחזר רק כשהצבא הבריטי הדף את הטורקים מהארץ.
ברטורא אברהם (ברגמן, אליעזר) /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד בירושלים, ישראל /// 1907 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים, נצר למשפחה שעלתה ארצה מגרמניה והתיישבה בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. ב-1919 עבר עם משפחתו לגרמניה ושב לארץ ב-1931, לאחר סיום לימודיו בסמינר למורים. עם שובו ארצה החל בעבודתו החינוכית הענפה. תחילה לימד בבתי ספר בירושלים, לאחר מכן ניהל בתי ספר בעקרון ובמגדיאל ושב ללמד בירושלים ובתל אביב. במקביל עבד כעיתונאי בעיתונים "הארץ", "דבר", "על המשמר" ו"הצופה". ב"הצופה" שימש גם כעורך הראשון של "הצופה" לילדים. בשנים 1954-1949 עבד ב"קול ישראל". ב-1955 היה למנהל המוסד לעליית הנוער "נווה הדסה". ב-1957 נסע לשליחות במערב-גרמניה ושימש כנציג המחלקה לחינוך ותרבות וכנציג "עליית הנוער". לאחר מכן נסע לשליחות מטעם "עליית הנוער" בדרום-אמריקה. לאחר שובו עבד במשרד החינוך עד לפרישתו לגמלאות. רבות מחוויותיו החינוכיות נזכרות בסדרת הסיפורים שכתב בירחון "קשת" באמצע שנות השישים, שנקראה "בית ספר לא הרחק מהגבול".
ברוידס אברהם /// משורר וחוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1907 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. אביו, הסופר יצחק ברוידס, מוסמך לרבנות המתייחס למשפחת הגר"א וקרובו של הסופר ראובן אשר ברוידס, עסק בתרגום ספרות מחקר מגרמנית לעברית, חיבר את הספרים "וילנה הציונית ועסקניה" (1939) ו"אגדות ירושלים דליטא" (1946). הוא העניק לבנו חינוך משכילי ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית ע"ש ד"ר אפשטיין. בשנות לימודיו בגימנסיה (1922-1917) החל בכתיבת פרוזה ובעריכת כתבי עת לנוער ("לפידים", "התפתחות", "כוכב המזרח"), שבהם השתתפו גם יצחק עגן, משה בסוק וצבי ארד. ב-1922 החל להכשיר את עצמו במסגרת תנועת "החלוץ" לעלייה לארץ ישראל. הוא נסע לוורשה והתוודע לסופר א"ל לובושיצקי, שהדפיס משיריו בעיתונו "הכוכב". חזר לווילנה והתקרב במיוחד לחוג סופרי "הזמן": י"א טרייבוש וש"ל ציטרון.
ביוגרפיה
נולד בקובנה, ליטא, לאב שהיה בעל סמיכה לרבנות מישיבת וולוז'ין ושותפו של ביאליק להקמת אגודה ציונית של תלמידי וולוז'ין בשם "נצח ישראל". בזמן מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה, והוא חי כמה שנים בנפרד מהוריו, חוויה שכנראה הטביעה את חותמה על עולמו הפנימי. אחרי המלחמה עברה המשפחה ממינסק לווילנה. הוא למד שם בישיבה, עד שסולק ממנה (ככל הנראה בגיל שש-עשרה) בעוון קריאת ספרות "חיצונית". כאן החלה דרכו אל הציונות הסוציאליסטית, כאשר הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר" ומילא בה תפקידים מרכזיים, בעיקר כמרצה ועורך עיתונים בתנועת "החלוץ".
בנשלום (כ"ץ) בנציון /// חוקר, מתרגם ומשורר /// נולד בסאנוק, גליציה /// 1907 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר סאנוק, גליציה. למד לשונות קלאסיות ולשונות המזרח באוניברסיטת קראקוב, והתמחה בפרסית וביוונית. בשנים 1937-1929 לימד באוניברסיטה זו ספרות ולשון עברית – הישג נדיר ליהודי בפולין של אותם הימים, ובד בבד היה מפעילי התרבות העברית בפולין. ב-1937 התמנה כמרצה במכון למדעי היהדות בוורשה במקום המשורר מתתיהו שוהם שנפטר. ב-1940 נחלץ עם משפחתו מפולין הכבושה בידי הנאצים ועלה לארץ ישראל. בשנים 1963-1940 ניהל את המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. ב-1956, עם הקמתה, הצטרף לאוניברסיטת תל אביב כמרצה ללשון היוונית וספרותה. מ-1964 ועד מותו כיהן כרקטור האוניברסיטה וכן כראש החוגים ללימודים קלאסיים ולספרות עברית. על שמו נקרא המכון לחקר "הספרות" העברית באוניברסיטת תל אביב, שהוקם בעקבות יוזמתו.
