שבתאי (הנגבי) עדנה /// סופרת ועורכת ספרותית /// נולדה בקיבוץ מרחביה, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ מרחביה, בתו של העורך ואיש ספרית פועלים דוד הנגבי. הוריה עלו ארצה מפולין כחלוצים של תנועת "השומר הצעיר". גדלה בבית מלא ספרים עבריים והיתה קוראת שקדנית מילדותה. סיימה את בית הספר היסודי והתיכון בקיבוצה ושירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בעת שירותה נישאה לסופר יעקב שבתאי, שהיה חבר מרחביה. ב-1959 יצאה ללימודים ב"סמינר אורנים" והשלימה לימודי הוראה (1962). היתה מורה עד יציאתם מהקיבוץ (1967). המשפחה עם שתי בנותיה השתקעה בתל אביב, עיר הולדתו וגידולו של שבתאי. ב-1969 החלה בלימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. מורתה נורית גוברין עודדה אותה להמשיך, והיא סיימה תואר ראשון ב-1974, אך פנתה לכיוון שונה: לימוד מחול ותנועה אצל נועה אשכול. היא הוסמכה כמורה לתנועה, אך חזרה לאוניברסיטה, סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית ונשלחה לגרמניה למסלול ישיר לדוקטורט (1977).
שבתאי יעקב /// סופר, מחזאי ופזמונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1934 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל ברחוב פרוג 15, בשכונת "מעונות עובדים", מעוז ההסתדרות וארץ ישראל העובדת. הוריו ילידי פולין. האב, אברהם שבתאי, היה פועל בניין, בעל הכרה מעמדית, שלימים שימש מנהל עבודה ב"סולל בונה". הוא אחיו של אהרן שבתאי, המשורר והמתרגם.
מנצור עטאללה /// סופר ועורך /// נולד בגוש חלב, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד בג'יש (גוש חלב), בן למשפחה נוצרית יוונית-קתולית. למד בבית ספר לפליטים בכפר אל-מוח'תרה בדרום-לבנון (1949-1948), ולאחר מכן חזר למשפחתו בכפר. סיים תיכון ב-1949 ועבר בגיל שבע-עשרה לקיבוץ שער העמקים, שם גר במשך שנה (1952-1951). חוויה זו שימשה בסיס לעלילת הרומן הראשון שלו בעברית. הוא בוגר אוניברסיטת אוקספורד בסוציולוגיה (1973).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, "תלמיד חכם" חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. העניין בספרות העברית לדורותיה התפתח במירון בגיל צעיר ביותר, וכבר כילד החל לבלוש בחנויות לספרים משומשים אחר ספרים ישנים ולרוכשם. ב-1952 החל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם מוריו נמנו דב סדן ושמעון הלקין. הוא השלים את לימודי הבוגר (1957) והמוסמך (1960) שלו, ובמקביל עשה את שירותו הצבאי (1958-1956). בד בבד למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. את הלימודים לתואר דוקטור (1963-1967) עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואת עבודת הדוקטור, העוסקת במנדלי מוכר ספרים, כתב בהדרכתם של אוריאל ומקס ויינרייך. ב-1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ולימד שם עד יציאתו לגמלאות, ב-2002. כמו כן לימד באוניברסיטת תל אביב. מ-1988 הוא מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה.
לפיד שולמית /// סופרת, מתרגמת ומחזאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב כשולמית גלעדי. אביה, דוד גלעדי, היה ממייסדי העיתון "מעריב". לאחר שסיימה את שירותה הצבאי נסעה עם הוריה לשליחות בפריז, עבדה שם בשגרירות ישראל ואחר כך בשגרירות בלונדון. כששבה ארצה למדה מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר ראשון. נישאה ליוסף (טומי) לפיד, שהיה עיתונאי ואחר כך הפך לפוליטיקאי, והיא אמם של מירב ושל הפוליטיקאי, העיתונאי ואיש הטלוויזיה יאיר לפיד (בתה הבכורה מיכל נהרגה בתאונת דרכים ב-1984).
יעוז-קסט איתמר /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בסארוואש, הונגריה /// 1934 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסארוואש, הונגריה. במלחמת העולם השנייה נלקח עם משפחתו למחנות ריכוז בגרמניה. שיריו הראשונים נכתבו במחנה ברגן-בלזן. ב-1951 עלה לארץ עם משפחתו, שירת בצה"ל, סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ועסק בהוראה בתיכון "עירוני ה"' בתל אביב. במשך עשרות שנים פירסם שורה ארוכה של ספרי שירה, פרוזה, עיון ותרגום.
יבי (בן-יהודה יונה) /// פובליציסט ומשורר /// נולד בבוכרה, אוזבקיסטן /// 1934 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוכרה, אוזבקיסטן. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים בתל אביב. הצטרף ל"לח"י" בנעוריו, ועם קום המדינה חבר ל"בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). השורות הפותחות את ספרו נמרוד (1978) עשויות לשמש מוטו לקורות חייו כמו גם לעולמו השירי: "טלו ממני/ הפרא שבי/ ונותרתי/ בלי אומץ". יבי נודע כפעיל חברתי עצמאי, ומשלהי שנות השישים נהג לפרסם שירים ומכתמים בהארץ; חלקם פורסמו כמודעות שמומנו על ידו וחלקם ראו אור כמעין מאמרי דעה. מ-1963, אז ראה אור ספרו בקר לכל התקוות (ניב), ועד 1998, שנת פרסום הקובץ מחוץ לקונסנסוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה, פירסם יבי כמעט מדי שנה מחברות וקובצי שירים בהוצאה עצמית, ובהם, בדרך כלל, הופיעו השירים בכתב ידו ובלא ניקוד. הוא אף ערך קובצי שירה אחדים, דוגמת הספר 22 ושירתם (1975, בצירוף הקדמה מאת דן מירון).
הולץ אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1934 /// גיל: 90
הגני (הניג) עמירה /// משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ עין החורש, גדלה והתחנכה שם וסיימה את בית הספר התיכון בקיבוץ מזרע. לאחר שירותה בצה"ל נישאה והקימה את משפחתה בקיבוץ גן שמואל. כתבה שירים מגיל צעיר, ואלה התפרסמו בעיתוני תנועת "השומר הצעיר" ובביטאוני הקיבוץ הארצי. בסוף שנות החמישים למדה ב"סמינר אורנים" ועסקה בחינוך ובהוראה בגן שמואל. התמסרה לארגון ולניהול חיי התרבות בקיבוצה, ומאוחר יותר גם בקיבוץ הארצי, והשתתפה בעיצוב טקסים, חגים ואירועי זיכרון. כתבה חוברות וקבצים לחגי הקיבוץ. בסוף שנות השישים יצאה להשלמת לימודים באוניברסיטת תל אביב בחוג לתורת הספרות ובחוג לספרות עברית, והחלה לעבוד כעורכת "הדים", ביטאון הקיבוץ הארצי, וכעורכת ספרי השירה בהוצאת ספרית פועלים. בעריכתה יצאו כמה עשרות ספרי שירה ואנתולוגיות. עסקה בתפקידים ציבוריים, ובין השאר עמדה בראש מחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי ופירסמה את המאסף "אסיף: קיבוץ – הישרדות או התחדשות" (1995). התמנתה למנכ"לית "מורשת", מוסד הנצחת השואה והגבורה של התנועה בתל אביב ובגבעת חביבה, וכיהנה בתפקיד עד 2005.
