קגנסקיה מאיה /// סופרת וחוקרת ספרות בשפה הרוסית /// נולדה בקייב, אוקראינה /// 1939 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקייב, אוקראינה, במשפחה של קצין הצבא האדום שנהרג בקרבות של מלחמת העולם השנייה. למדה ספרות ופילולוגיה באוניברסיטת קייב. עלתה ארצה ב-1976. סמוך למועד עלייתה החלה לפרסם את יצירותיה בכתבי העת המובילים בישראל ובפזורה הרוסית. על אף הקשר העמוק עם התרבות הרוסית שהיתה תמיד מקור להשראתה, היא הכריזה על עצמה כסופרת ישראלית והיתה אחת ממייסדי הספרות הישראלית בשפה הרוסית. הז'אנר הספרותי שהיה אהוב עליה הוא המסה הספרותית, שהיא השכילה להקנות לה איכות של ספרות משובחת.
ביוגרפיה
נולדה ברכבת העמק, מכיוון שאמה ילדה אותה בנסיעה מחיפה לבית היולדות בעפולה ולא הספיקה להגיע אליו. גדלה בבית אמנותי מובהק. אביה, רפאל צבי, היה מראשוני "הבימה", שחקן ובמאי, מראשוני "אהל", מורה למשחק ומראשוני התיאטרון הקהילתי בארץ. אמה, חיה אלפרוביץ, היתה תפאורנית ב"הבימה", מאפרת, מלבישה וציירת.
פינק (לנדאו) אידה /// סופרת בשפה הפולנית /// נולדה בזבארז', פולין /// 1921 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזבארז' (לפנים מזרח-פולין, היום מערב-אוקראינה) לאב רופא ולאם מורה. התחנכה בבתי ספר פולניים וגדלה בבית בעל מודעות יהודית. מצד האב היא מצאצאי הרב יחזקאל לנדא, בעל "הנודע ביהודה". לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התחילה ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון של לבוב. אחרי כיבוש זבארז' על ידי הגרמנים (יוני 1941) היתה בגטו עד סוף 1942. משחוסל גטו זבארז' הצליחה לברוח עם אחותה בעזרת ניירות אריים. בזהות שאולה של בנות כפר פולניות "התנדבו" השתיים לעבודות כפייה ברייך השלישי והוצבו במפעל לייצור חלקי חילוף למטוסים. שתי האחיות ברחו אחרי שיהדותן נחשפה, נדדו ברחבי גרמניה ומצאו עבודה אצל איכרים גרמנים כפועלות משק. את קורותיה בתקופה זו תיארה ברומן "נלך בלילות, נישן בימים" (1993). בתום המלחמה חזרה לפולין ונישאה למהנדס ברונו פינק, אף הוא ניצול שואה. עם בתם היחידה עלו השניים לישראל ב-1957. כאן עסקה בעבודות שונות, למשל גביית עדויות של ניצולי שואה ב"יד ושם" וכספרנית בספרייה למוזיקה. התגוררה שנים רבות בחולון ואחר כך ברמת אביב, תל אביב.
עלי טאהא מוחמד /// משורר, סופר, עורך ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בספוריה, ישראל /// 1931 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר ספוריה בגליל שנהרס כליל ב-1948 ואותו הוא מחיה תכופות באמצעות שיריו. ברח ללבנון עם משפחתו המורחבת ב-1948 אך חזר ארצה לאחר כמה חודשים עם משפחתו הגרעינית ולימים התיישב בנצרת. סיים את לימודיו הפורמליים בכיתה ד'. היה בעל חנות מזכרות בשוק בנצרת, שבה עבד במשך עשורים רבים. ערך את מדור הסיפורת של העיתון "אל-מוג'תמע" (מ-1954).
לוריא (קלמנוביץ') שלום /// חוקר, מתרגם, עורך ומורה /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1920 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה. ב-1921 נמלטה משפחתו לליטא העצמאית והשתקעה בעיר פונבז'. כאשר היה בן שמונה נדדה המשפחה לווילנה והשתקעה בה. בקן "השומר הצעיר" בווילנה פגש לראשונה את אבא קובנר, שלימים ערך את כתביו. בסיום לימודיו החליט לעלות לארץ ישראל, בין השאר גם כדי להשתמט מהשירות בצבא הליטאי. הוא עלה לבדו ארצה ב-1938, הצטרף לקן "השומר הצעיר" בחיפה וב-1940 הצטרף עם חבריו לקיבוץ מרחביה, שבו הוא חבר עד היום.
טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1928 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
ג'ובראן סאלם /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1941 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית. שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו, "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). הוא היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).
ברודסקי עדה /// עורכת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בפרנקפורט על האודר, גרמניה /// 1924 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בפרנקפורט על האודר, בתו של הרופא הרמן נוימרק, אחותו של נגן הצ'מבלו אלדד נוימרק. עלתה ארצה ב-1938 במסגרת ה"קינדר טרנספורט". למדה בכפר הנוער בן-שמן ולאחר מלחמת השחרור באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. את בעלה, דוד ברודסקי, הכירה כשלימדה עברית במחנה המעצר בקפריסין. במשך שנים ארוכות עבדה כעורכת ב"קול המוסיקה" ובין השאר ערכה סדרות מופת על חייהם של מלחינים.
