הר-אבן יעקב /// סופר ומסאי /// נולד בבסקוראיני, בסרביה /// 1899 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסקוריאני, בסרביה, וקיבל חינוך מסורתי. בן אחיו של הסופר יהודה שטיינברג. עלה ארצה ב-1914 ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה", ועשה את שנות מלחמת "העולם" הראשונה עם הגימנסיה בנדודיה. סיפורו הראשון, "פרכוסים", שנכתב בעודו תלמיד הגימנסיה, פורסם ב-1919 בשבועון "הפועל הצעיר". הסיפור זכה לרשימת עידוד מאת י"ח ברנר, שזיהה בו על אף בוסריותו סימנים של כישרון אמת. אחרי סיום לימודיו ב-1919 עבד כמזכיר ועד הלשון העברי בירושלים. ב-1920 נסע לבית הוריו בבסרביה, ומשם יצא ללימודי רפואה בפראג, והשלימם ברומא. בפראג עסק בפעילות עברית-ציונית בקרב הסטודנטים היהודים. ב-1932 חזר לארץ ישראל. היה חבר ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית מעת היווסדה.
המאירי ישראל /// סופר, מחזאי וחוקר תיאטרון /// נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת חיים ושם סיים את בית הספר התיכון. אחרי שירות בצה"ל עזב את הקיבוץ. למד באוניברסיטת תל אביב ספרות כללית ותיאטרון, והמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. התמקד בחקר התיאטרון וחיבר עבודת דוקטור על "הופעותיו של האחר המיתי בשלושה מחזות עבריים" (2001). מ-1996 הוא מלמד דרמה, תיאטרון וכתיבה דרמטית באוניברסיטת חיפה (מ-2007 בדרגת מרצה בכיר אמן) ובמכללת "אורנים". חי במושב אמירים בגליל.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
הלפרין חגית /// חוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. אביה הוא המסאי, המבקר והעורך ישראל כהן ואחותה היא חוקרת הספרות נורית גוברין. למדה ב"תיכון חדש" בתל אביב ושירתה בנח"ל. למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ועשתה בו את שלושת תאריה. לימדה שנים רבות במכללת "סמינר הקיבוצים" (מ-2004 בדרגת פרופסור).
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
הולץ אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1934 /// גיל: 91
האפרתי יוסף /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
האזרחי (בריסקר) יהודה /// סופר ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1920 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב"ירושלים". למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. ב-1936 החל לפרסם רשימות וסיפורים בעיתונות, וב-1940 הופיע ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "על מפתן החיים". ב-1938 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". מ-1942 עד 1945 שירת בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי בארץ ישראל ובמצרים. בשנים 1949-1946 שהה באנגליה בשליחות המחלקה לחינוך של הקרן הקיימת לישראל. בשנות החמישים חזר לאנגליה לשתי תקופות, של שנתיים כל אחת, ועבד במחלקה העברית של ה"בי-בי-סי". מ-1956 ישב ב"ירושלים", עבד במחלקת הנוער של קק"ל וכיהן כיועץ לתיאטרון "אהל". בשנותיו האחרונות שימש עורך פרסומים באוניברסיטה העברית, לרבות עריכת ביטאונה, "האוניברסיטה". כמו כן התמסר לעריכת כתביה של אשתו, הפילוסופית פפיטה האזרחי, שהלכה לעולמה בדמי ימיה ב-1963.
דורמן מנחם /// חוקר, עורך, מסאי ומתרגם /// נולד בברלין, גרמניה /// 1909 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברלין להורים שהיגרו אליה שנתיים לפני כן ממזרח-אירופה. גדל בלייפציג והתחנך בבית הספר של אפרים קרליבך, ששילב חינוך יהודי וכללי. בגיל חמש-עשרה, אחרי תקופה של דתיות מופלגת ונטייה לחסידות, הצטרף לתנועת נוער ציונית, וב-1928 יצא לקבוצת הכשרה חלוצית ליד העיר האמלן. ב-1929 התגלתה אצלו שחפת, שסיכנה את סיכוייו לעלות לארץ ישראל, אך בהתעקשותו שיכנע את ראשי תנועתו להקצות לו סרטיפיקט יקר. ב-1931 הגיע ארצה והצטרף מיד לקיבוץ גבעת ברנר. קבלתו לחברות בקיבוץ היתה מלווה בהסתייגות ממגבלותיו הגופניות, וזו פגעה בו עמוקות. אף על פי שהתמיד בישיבתו שם עד יומו האחרון, שררו יחסים מורכבים ומתוחים בינו לבין הקיבוץ כמעט כל חייו. כל השנים היה פעיל בתנועת "הקיבוץ המאוחד" ושותף לטלטלות הרעיוניות שעברו עליה. אחרי מלחמת ששת הימים השתתף בייסודה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ונמנה עם עורכי ביטאונה, זאת "הארץ".
ביוגרפיה
נולד בביוולארי, רומניה. קיבל חינוך מסורתי בישיבת "בית אהרן" ביאסי והשכלה כללית באוניברסיטת בוקרשט, שבה קיבל ב-1946 תואר מוסמך באסתטיקה ובפילולוגיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה מפעילי עלייה ב' ועסק בעבודה חינוכית ותרבותית במסגרת תנועת "הבונים" וההסתדרות הציונית ברומניה. באותה תקופה הופיעו ספריו הראשונים, קובץ שירים ביידיש ("ביטערניש", 1945) ואנתולוגיה ברומנית מן ההומור העברי. עלה ארצה ב-1949 והיה חבר בקיבוץ עין זיתים שליד צפת עד לפירוקו. מאז התגורר בירושלים. למד לשון, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין מוריו ורבותיו ציין את זאב בן-חיים ונ"ה טור-סיני בתחום הלשון, את מ"ד קאסוטו, יחזקאל קויפמן וי"א זליגמן במקרא, חיים שירמן ושמעון הלקין בספרות. ב-1965 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בשירת ר' משה חיים לוצאטו. בשנים 1987-1966 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו לגמלאות כפרופסור שקד עוד כעשרים שנה על עבודתו.
