שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
קלוזנר יהודה אריה /// חוקר ספרות, ביבליוגרף וספרן /// נולד באודסה, אוקראינה /// 1910 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד באודסה, רוסיה (היום אוקראינה). רכש השכלה תיכונית ואוניברסיטאית בווילנה. ב-1942 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1958 השתלם באוניברסיטת לונדון. בן אחיו של חוקר הספרות יוסף קלוזנר, ואביו של הסופר עמוס עוז. דמותו מופיעה ברומן האוטוביוגרפי של עוז, "סיפור על אהבה וחושך". במשך שנים רבות היה מעובדי הספרייה הלאומית בירושלים, ובין השאר ערך את הביבליוגרפיה של כתבי מנדלי מוכר ספרים למפעל הביבליוגרפיה העברית.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
גולדברג לאה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1911 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולדה בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.
ארן זלמן (אהרונוביץ', זיאמה) /// איש ציבור ומשורר /// נולד באוקראינה /// 1899 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד באוקראינה והתחנך חינוך מסורתי-דתי. למד בחדר ובכמה ישיבות, באקדמיה למדעים (1920) ובמכון לחקלאות בחרקוב (1923-1921). עסק בהוראת מדעי החברה (1923-1918) והיה פעיל בענייני ציבור יהודיים. עלה ארצה (1926) לאחר שחצה בחשאי את הגבול בין רוסיה ללטביה. מילא תפקידים שונים במוסדות ההסתדרות. נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפא"י וכיהן בה עד לפרישתו (1969). היה מזכיר מפא"י (1951-1948) ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. מונה לשר החינוך והתרבות (1960-1955, 1969-1963). ראה בתפקידו זה ההישג החשוב ביותר של פעילותו הציבורית. הקים מוסדות חינוך רבים: גני ילדים, פנימיות ומכללות, וקבע את לימודי "התודעה היהודית". יזם את הקמת המתנ"סים (1969) והנהיג רפורמות חשובות במבנה החינוך – הקמת חטיבות ביניים והארכת חינוך החובה. נחשב לאחד משרי החינוך המשפיעים ביותר.
אלתרמן נתן /// משורר, מחזאי, מתרגם ופזמונאי /// נולד בורשה, פולין /// 1910 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בוורשה להוריו יצחק ובלה. האב היה מחנך עברי ציוני, ממקימי גן הילדים דובר העברית והקורסים להכשרת גננות דוברות עברית. ילדותו עברה עליו בלבה של הקהילה הספרותית העברית בפולין ואחר כך במוסקבה (לשם עקרה המשפחה בימי מלחמת העולם הראשונה). בימי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה שהה עם משפחתו בקייב, ואחר כך התחנך בבית ספר עברי בקישינב. ב-1925 הגיע (זמן-מה לפני משפחתו) לתל אביב ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה". אביו מצא את מקומו במערכת החינוך של עיריית תל אביב כמפקח על הגנים העירוניים.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 7 ערכים.