שַׁפִּיר (שפירא) אליהו דוד /// סופר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בליטא /// 1911 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזת צסרקה (אז באימפריה הרוסית, אחר כך בליטא), בן למשפחת רבנים. למד בגימנסיה "תרבות" בווילקומיר ושם נעשה מאוחר יותר למורה לספרות ולעברית. כמו כן למד באוניברסיטת קובנה שפות שמיות אצל קרובו, הבלשן וחוקר הספרות חיים נחמן שפירא. נמנה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא "פֶּתַח", שהיתה כעין שלוחה של חבורת "כתובים" הארץ-ישראלית: בין השאר השתתף בכתב העת של החבורה ("פתח") ובקובץ הספרותי היחיד שהוציאה ("פעם", קובנה, 1933, לצד נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים). עלה ארצה ב-1938 והצטרף לחבורת היוצרים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי. היה שותף לאלתרמן ולישראל זמורה בייסוד הוצאת מחברות לספרות.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
פלג (יוֹסמַן) חיים /// מתרגם ועורך /// נולד בריגה, לטביה /// 1911 – 2002 /// גיל
גיל (גילר) משה /// מבקר ומסאי /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 1911 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפינסק, רוסיה הלבנה. למד בגימנסיה העברית המקומית וקיבל בה חינוך ציוני. פרסומו הראשון: מסה הגותית בשבועון "העולם" ב-1930 על גאולת "העולם" בידי יחידים מישראל, שניכרת בה השפעת משנתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בשנים 1933-1931 למד במכון למדעי היהדות בוורשה. בשובו לפינסק ייסד וערך שבועון עברי בשם "פסיעות", שהופיע במהלך 1934. אחרי שירות בצבא הפולני עלה לארץ ישראל ב-1936 כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. בחמש שנות לימודיו (1941-1936) התמחה בספרות העברית כמקצוע ראשי. בד בבד ערך את ביטאון הסטודנטים "ניב הסטודנט", שבו עשה ב-1940 את צעדיו הראשונים בביקורת ספרות. מ-1942 ואילך עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים, ומ-1948 עמד בראש מוסדות שונים להכשרת מורים: הסמינר הירושלמי לגננות מיסודו של א"ז אשכולי (1954-1948), המדרשה ללימודי היהדות בבואנוס איירס (1957-1954), בית המדרש למורים בגולה ע"ש חיים גרינברג בירושלים (1964-1957), בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים (1967-1966). כמו כן כיהן כמפקח מטעם משרד החינוך והתרבות על הסמינרים למורים (1966-1964).
גולדברג לאה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1911 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 5 ערכים.
