שַׁפִּיר (שפירא) אליהו דוד /// סופר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בליטא /// 1911 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזת צסרקה (אז באימפריה הרוסית, אחר כך בליטא), בן למשפחת רבנים. למד בגימנסיה "תרבות" בווילקומיר ושם נעשה מאוחר יותר למורה לספרות ולעברית. כמו כן למד באוניברסיטת קובנה שפות שמיות אצל קרובו, הבלשן וחוקר הספרות חיים נחמן שפירא. נמנה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא "פֶּתַח", שהיתה כעין שלוחה של חבורת "כתובים" הארץ-ישראלית: בין השאר השתתף בכתב העת של החבורה ("פתח") ובקובץ הספרותי היחיד שהוציאה ("פעם", קובנה, 1933, לצד נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים). עלה ארצה ב-1938 והצטרף לחבורת היוצרים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי. היה שותף לאלתרמן ולישראל זמורה בייסוד הוצאת מחברות לספרות.
שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
ביוגרפיה
נולד בעיר פלונסק, פולין. משחר נעוריו עסק בפעילות ציונית בעירו, עם חבריו הקרובים דוד בן-גוריון ושלמה לביא. עלה לארץ ישראל ב-1904 והיה מראשוני העלייה השנייה. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והגליל, ובה בעת נכנס לפעילות ציבורית, והיה בחבורת המייסדים של תנועת "הפועל הצעיר" ב-1906. ב-1907 החל לפרסם בכתבי העת סיפורים ארץ-ישראליים. ב-1909 יצא ללימודים אקדמיים בצרפת. עד 1912 למד בסורבון בפריז ספרות ופילוסופיה וקנה לו מושגי יסוד באסתטיקה ובביקורת הספרות המודרנית, ששימשוהו בהמשך דרכו. מ-1912 למד חקלאות באוניברסיטת ננסי והוסמך ב-1914 כאגרונום. מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע ממנו לשוב לארץ ישראל, ואת השנים הבאות עשה בפולין ובאודסה ועסק בהוראה, בכתיבה ובעריכה. ב-1921 שב ועלה ארצה. לימד חקלאות בבית הספר "מקווה ישראל" וניהל את מחלקת ההדרכה החקלאית של תחנת הניסיונות ברחובות. בד בבד היה פעיל בחיי הספרות, נמנה עם מקורביו של ביאליק והיה ממייסדיו ועורכיו הראשונים של השבועון "מאזניים" (1933-1929). ב-1933 הקים את בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר תבור וניהל אותו במשך ארבע שנים. ב-1937 התיישב בירושלים, ומאז ייחד את עיקר זמנו לעבודתו הספרותית.
האפרתי יוסף /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
האזרחי (בריסקר) יהודה /// סופר ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1920 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב"ירושלים". למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. ב-1936 החל לפרסם רשימות וסיפורים בעיתונות, וב-1940 הופיע ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "על מפתן החיים". ב-1938 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". מ-1942 עד 1945 שירת בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי בארץ ישראל ובמצרים. בשנים 1949-1946 שהה באנגליה בשליחות המחלקה לחינוך של הקרן הקיימת לישראל. בשנות החמישים חזר לאנגליה לשתי תקופות, של שנתיים כל אחת, ועבד במחלקה העברית של ה"בי-בי-סי". מ-1956 ישב ב"ירושלים", עבד במחלקת הנוער של קק"ל וכיהן כיועץ לתיאטרון "אהל". בשנותיו האחרונות שימש עורך פרסומים באוניברסיטה העברית, לרבות עריכת ביטאונה, "האוניברסיטה". כמו כן התמסר לעריכת כתביה של אשתו, הפילוסופית פפיטה האזרחי, שהלכה לעולמה בדמי ימיה ב-1963.
אליעז רפאל /// משורר, מתרגם ומחזאי /// נולד בסופיה, בולגריה /// 1905 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. אליעז, שנקרא בבולגריה רודולף ובפי מכריו רודי, היה הבן הבכור במשפחה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בסופיה, ברחוב פוזיטאנו, שכונה גם "הרובע היהודי" ושימש מאוחר יותר רקע למחזור "שירים" שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בשל המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה התגלה כפוליגלוט (שולט בלשונות רבות) וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית, בעיקר של מחזות שקספיר. ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב העת האוונגרדי "היפריון" (שאחד מעורכיו היה הבמאי היהודי י"מ דניאל, שלימים ביים בארץ הצגות של תיאטרון "המטאטא"). קשרי ידידות נוצרו בינו לבין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית. לאחר שתי שנות לימודים עזב את הגימנסיה בשל הערה אנטישמית של אחד המורים. עתה טיפח חלומות על הגשמה ציונית וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני.
ביוגרפיה
נולדה בלודז', פולין. עלתה ארצה ב-1934 וגרה בחיפה. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי הרוח. עבדה במרכז היהודי-ערבי בחיפה והשתתפה בכתב העת "תיאטרון". ב-1962 פירסמה רומן בשם "זר לא יבוא" (הקיבוץ המאוחד), ופירסמה סיפורים אחדים בעיתון "על המשמר". תירגמה לעברית ספרים רבים מן הספרות האמריקנית: "היכן אננה בולטון" (1950) מאת לואיס ברומפילד; "חיקוי לחיים" (1961) מאת פאני הרסט; "דרומה ליאווה" (1966) מאת אליסטר מקלין; "הרפתקאות תום סויר" (1968) מאת מארק טוויין ועוד.
אבינועם (גרוסמן) ראובן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בשיקגו, ארה"ב /// 1905 – 1974 /// גיל
- 1
- מתוך 1.
- מציג 8 ערכים.
