ביוגרפיה
נולד בעיירה יאמוליניץ בפודוליה. לאחר שנים של לימוד במסגרות חינוך יהודיות-מסורתיות ומשכיליות, התקבל לבית הספר למסחר בקמנץ-פודולסק, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. שימש כמורה וכמנהל בבית הספר "תושייה" של רשת "תרבות" בקמנץ-פודולסק עד לחיסולו על ידי היבסקציה ב-1921. בעקבות זאת עזב את אוקראינה – תחילה לטשורטקוב שבגליציה ובהמשך ללבוב וללודז', שם לימד בגימנסיה "יבנה". ב-1923 עלה ארצה. מ-1927, במקביל לעבודתו כמורה, למד באוניברסיטה העברית בירושלים (חוג ראשי – ספרות עברית, חוג משני – פילוסופיה וקבלה, וגם את לשונה ותולדותיה של יוון העתיקה). ב-1932 קיבל תואר מוסמך. ב-1933 עבר לתל אביב ולימים התמנה למרצה בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. עם קום המדינה שימש בתור מפקח החינוך התיכוני במשרד החינוך, ומ-1958 כמרצה לפרוזודיה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אח בלשכה התל-אביבית של מסדר הבונים החופשיים ""ברקאי"".
צייטלין אהרן /// משורר, מחזאי, עיתונאי ועורך /// נולד באובארוביץ', רוסיה הלבנה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
בנו הבכור של הסופר-המיסטיקן הלל צייטלין, נולד באובארוביץ' שברוסיה הלבנה ועשה את שנות ילדותו בהומל ובווילנה. ב-1907 עבר עם משפחתו לוורשה, ובה ישב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פעילותו הספרותית החלה בגיל אחת-עשרה בפרסום שירים בעיתון הילדים העברי "הפרחים" (1909). ב-1914 פורסמה יצירתו הראשונה ביידיש, הפואמה-בפרוזה "די מטרוניתא", בירחון "די יודישע וועלט", ומאז פעל כל ימיו כסופר דו-לשוני. הוא עצמו נהג להעיד על הטבעיות שבה מתלכדות בתוכו שתי הלשונות בעלות האלף-בית המשותף, עד שאינו מרגיש כלל בחציצה ביניהן.
חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 1898 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.
הלקין שמעון /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בדובסק, רוסיה הלבנה /// 1898 – 1987 /// גיל
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
אונגרפלד משה /// חוקר ספרות, מסאי ועורך /// נולד בגליציה /// 1898 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
- 1
- מתוך 1.
- מציג 7 ערכים.
