ביוגרפיה
נולד בעיירה יאמוליניץ בפודוליה. לאחר שנים של לימוד במסגרות חינוך יהודיות-מסורתיות ומשכיליות, התקבל לבית הספר למסחר בקמנץ-פודולסק, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. שימש כמורה וכמנהל בבית הספר "תושייה" של רשת "תרבות" בקמנץ-פודולסק עד לחיסולו על ידי היבסקציה ב-1921. בעקבות זאת עזב את אוקראינה – תחילה לטשורטקוב שבגליציה ובהמשך ללבוב וללודז', שם לימד בגימנסיה "יבנה". ב-1923 עלה ארצה. מ-1927, במקביל לעבודתו כמורה, למד באוניברסיטה העברית בירושלים (חוג ראשי – ספרות עברית, חוג משני – פילוסופיה וקבלה, וגם את לשונה ותולדותיה של יוון העתיקה). ב-1932 קיבל תואר מוסמך. ב-1933 עבר לתל אביב ולימים התמנה למרצה בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. עם קום המדינה שימש בתור מפקח החינוך התיכוני במשרד החינוך, ומ-1958 כמרצה לפרוזודיה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אח בלשכה התל-אביבית של מסדר הבונים החופשיים ""ברקאי"".
ביוגרפיה
נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).
שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).
רז (רוזנברג) שאול /// סופר, משורר ומתרגם /// נולד בזאוירצ'ה, פולין /// 1920 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זאוירצ'ה, מצפון לקראקוב בפולין. התחנך על ברכי הדת והמסורת היהודית. עלה לארץ ב-1940 והצטרף ל"קבוצת אברהם", קבוצת ההכשרה של "הפועל המזרחי". התנדב לבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הלגיון הערבי. בשנים 1966-1952 שימש כעורך השבועון ""הצופה" לילדים". מסוף שנות השישים ועד פרישתו לגמלאות פעל כחבר מערכת בעיתון "הצופה".
רינג ישראל /// משורר, סופר ומסאי /// נולד בברלין, גרמניה /// 1922 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה בעל מלאכה. בגיל שנתיים נסע עם הוריו ללודז', פולין, ושהה עמם שם שבע שנים. לאחר שובם ארצה למד בבית ספר דתי ואחר כך בבית הספר התיכון מונטיפיורי וב"מכון אבני" לציור. במלחמת העצמאות לחם בשורות הפלמ"ח ונפצע בקרבות ירושלים. לאחר שחרורו החל את פעילותו הפובליציסטית, שבמהלכה פירסם רשימות וקריקטורות בעיתונים ישראליים רבים והיה בעל טורים קבועים ב"הארץ" וב"העולם הזה". הקריקטורות המוקדמות שלו יצאו בספר "קוצו של צבר" (1951). רשימות המסע שלו יצאו לאור בשני ספרים, "כיצד גיליתי את אירופה" (1958) ו"כיצד גיליתי את אפריקה" (1958).
מר (מוהר) יחיאל /// משורר ופזמונאי /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1921 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטרנוב, גליציה. אביו, מאיר מוהר, היה סופר ומשורר. התחנך בגרמניה ועלה לארץ ב-1937 לבדו במסגרת "עליית הנוער". השתתף בהכשרה בכפר יהושע והיה חלק מגרעין "זרעים" שייסד את קיבוץ דברת. בקיבוץ החל בקריירה הפזמונאית שלו, ולאחר המעבר לתל אביב ב-1946 התבסס כפזמונאי וכתב להיטים רבים ל"להקת הנח"ל" בשם משפחתו האמיתי, מוהר. במקביל החל בכתיבה ספרותית בשם יחיאל מר. הוא אביו של הפזמונאי והפובליציסט עלי מוהר.
מיכלי (דוחובני) בנימין יצחק /// מסאי, פובליציסט, מבקר ועורך /// נולד באטאקי, בסרביה /// 1910 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באטאקי, בסרביה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת קישינב, והשכלה עברית וכללית בידי מורים פרטיים. מ-1933 חי בבוקרשט. היה פעיל במפלגת צעירי-ציון-פועלי-ציון ובין עורכי עיתוניה ביידיש וברומנית. עלה ארצה ב-1939. מ-1942 היה מעובדי ארכיון העבודה של ההסתדרות. יצא בשליחות הסוכנות ו"החלוץ" לרומניה בשנים 1948-1947, ומטעם "האיחוד העולמי" בעריכת העיתון היומי "דאס ווארט" לפריז (1951-1950). מפעילי אגודת הסופרים העבריים.
כהנוב ז'קלין /// סופרת ומסאית /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1919 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקהיר כז'קלין לבית שוחט, בת למשפחה יהודית עשירה ממוצא עיראקי ותוניסאי. צמחה במרקם החברתי הקוסמופוליטי שאפיין אז "את" מצרים הקולוניאלית. היהודים בחברה זו מצאו "את" עצמם במעמד ביניים, בין ילידי "הארץ" המוסלמים לבין כובשיה האירופים, ובעיקרו של "דבר" אימצו "את" מנהגי האירופים. חונכה בידי אומנות שדיברו אנגלית וצרפתית ודיברה עם המשרתות בערבית, שמעולם לא למדה באופן מסודר ומעמיק. למרות ז"את", פיתחה רגישות ואהדה לעם המצרי ור"את"ה עצמה חלק אינטגרלי ממנו.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
