תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
קינן (לוין) עמוס /// סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1927 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה חילונית סוציאליסטית, אביו היה מיוצאי "גדוד העבודה". בילדותו למד בבית חינוך של זרם העובדים בתל אביב והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהיותו בן שש-עשרה עזב את הלימודים והחל לעבוד במוסך ובבניין, ובמקביל למד ציור ב"מכון אבני". ב-1946, כשהיה בן תשע-עשרה, הצטרף ללח"י ומאוחר יותר לחם במלחמת העצמאות ונפצע. בתקופה זו היה שותף בהשקפת עולמו לתנועה ה"כנענית", וזו השפיעה על אמנותו וחותמה ניכר בכלל יצירתו. עם תום שירותו הצבאי החל ללמוד מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ולפרסם את סיפוריו הקצרים הראשונים בכתב העת "אל"ף" בעריכת אהרן אמיר. ראשון סיפוריו, "המשתה", נדפס באוקטובר 1949, ובעקבותיו פורסמו "ארץ חדשה", "הנוטר הממושקף עם הקרבינה" ו"רוח בהרים", שניכרים בהם רכיבים שיאפיינו את כתיבתו בהמשך: מְספר אישי, שימוש בעברית מדוברת, אירוניה, אבסורד, וכן נושאים וחוויות יסוד כמו תחושת ארעיות ואובדן דרך לאחר מלחמת העצמאות; קינה על החלום "הארץ"-ישראלי שלא מומש; הקשר החזק אל האדמה ואל נופי הטבע; וסירוב להפוך מוות ומלחמה לפולחנים הרואיים.
ניצן (מייזל) שלמה /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בלטביה /// 1921 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלטביה. עלה ארצה עם הוריו ב-1935. כאן התאחדה המשפחה עם שתי אחיותיו הגדולות, שעלו קודם לכן כחלוצות. המשפחה התיישבה בראשון לציון וניצן עבד בעבודות שונות, תוך שהוא לומד במסגרות בלתי פורמליות. שם משפחתו שונה לניצן עם פרסום סיפורו הראשון, "החג בחולות", ב-1945 בעיתון "הארץ". בימי מלחמת העולם השנייה עבד במחנות העבודה של הצבא הבריטי בארץ ישראל. היה חבר ב"הגנה" והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה שימש גם כתב צבאי וערך ספרי כיס לחיילים.
חפר (פיינר) חיים /// פזמונאי ועיתונאי /// נולד בללא נתונים, פולין /// 1925 /// גיל: 99
ביוגרפיה
מן הפזמונאים הבולטים במדינת ישראל. נולד בפולין. עלה ארצה ב-1936. שירת בפלמ"ח, שם ייסד את "הצ'יזבטרון", להקה צבאית שתפקידה היה לשעשע את החיילים ולהעלות את המורל. הלהקה פעלה כשנתיים: מסוף 1947 ועד סוף 1949, והופיעה בפני פלמ"חניקים, וגם לפני אזרחים, בכל הארץ, במשלטים, בקיבוצים ובערים, לפני קרבות ואחריהם. חפר שימש כמפקד הלהקה והיה מכותביה העיקריים, עם נתן אלתרמן וחיים גורי. השירים והפזמונים של הלהקה זרועים ביטויים מן הלשון הפלמ"חניקית ומן העגה הצבאית דאז.
דוד (דודזון) סנדו /// משורר ומתרגם /// נולד בטארגובישטה, רומניה /// 1922 – 2003 /// גיל
גורי (גורפינקל) חיים /// משורר, סופר ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1923 – 2018 /// גיל
אמיר (ליפץ) אהרן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקובנה, ליטא /// 1923 – 2008 /// גיל
- 1
- מתוך 1.
- מציג 8 ערכים.
