ביוגרפיה
נולד בכפר מע'אר ובן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "עילבון". בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (2000). עורך ספרותי ב"אל-אתתחאד" (2000-1992) ועורך ראשי בשבועון "אל-ביאדר" מאז 2003. פירסם תשעה קובצי שירה וספר ילדים. שיריו תורגמו לשפות שונות. קובץ שיריו הראשון, "לא נולדתי בשביל למות", ראה אור ב-1994 (מטבעת אל-כרמה).
ח'יר נזיה /// עיתונאי ומשורר בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 1946 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדליית אל-כרמל. בן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "טרה סנטה" בעכו. בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה (1972). פירסם עשרה ספרי שירה ופרוזה, וכתביו הופיעו בעיתונים "אל-אנבאא", "אל-אתתחאד", "אאפאק" ועוד. שיריו תורגמו לשפות שונות. זכה בפרס ראש הממשלה, בפרס הנשיא ובפרס יצירת המופת של קהיר (1998).
ח'ורי נידאא /// משוררת /// נולדה בפסוטה, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בכפר פסוטה שבגליל. בגיל ארבע-עשרה נשלחה לפנימיית מנזר קתולי בנצרת. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1998), ותואר שני בחינוך ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת לטביה (2000). עסקה בהנחיית מורים בנושא היצירתיות בחינוך (2002-1998). מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון מ-2005. זכתה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1995), בפרס היצירה לספרות מטעם משרד התרבות, המדע והספורט (2000), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012). השתתפה בכנסים לשירה בארץ ובעולם.
זיאד תופיק /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בנצרת ובה סיים את לימודי התיכון. ב"על" תואר ראשון בספרות רוסית מאוניברסיטת מוסקבה. תירגם יצירות ספרות מרוסית לערבית. היה פעיל פוליטי במפלגות קומוניסטיות כבר בצעירותו, ומחה כנגד הנוכחות הבריטית בארץ ובהמשך נגד הממשל הצבאי הישראלי. הובא למשפט בגין תקיפת שוטר באחת ההפגנות שהשתתף בהן ונשפט למאסר. לדבריו, בכלא למד עברית, ושם פנה לכתיבת שירה בערבית. היה חבר מועצת עיריית נצרת מאז הקמתה ב-1954. היה חבר כנסת מטעם רק"ח וחד"ש (1990-1973; 1994-1992). היה ראש עיריית נצרת בשנים 1994-1975. היה לו חלק מכריע בקבלת ההחלטה "על" הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון ב-30 במרס 1976. נשא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות, והתנגד לשימוש באלימות כנגד אזרחים ישראלים. נאבק למען זכויות אסירים וחיבר דוח בנושא התעמרות סוהרים באסירים שיצא לאור בעיתון "על" "המשמר" (1987).
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
דרוויש זכי /// סופר, מחזאי, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בכפר אל-ברווה בגליל, שנהרס כליל ב-1948. את לימודי התיכון סיים בכפר יסיף. מתגורר בכפר ג'דיידה בגליל. בעל תואר ראשון ושני בערבית ובחינוך מאוניברסיטת חיפה. שימש מורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ולאחר מכן גם מנהל בית הספר התיכון "אל-שעב". היה עורך העיתון "אסואר" והעורך הראשי בנדאא אל-"אסואר" וכן שימש ראש מחלקת התרבות באגודת הסופרים הפלסטינים בישראל.
גנאים מוחמד חמזה /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 1957 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבאקה אל-ע'רביה. למד ספרות עברית וערבית באוניברסיטת תל אביב. כתב וערך בעיתונות הערבית בישראל וברשות הפלסטינית, וכן בעיתונות הישראלית בעברית, לרבות עיתון ""הארץ"". ערך את כתב העת "אל-שרק" (1984-1977), את כתב העת "אל-צחוה" (1978), ושימש עורך בכתב העת לספרות "עתון 77" (החל מ-1999) וכן עורך מדור על עניינים ישראליים בשם "ישראיליאת" בעיתון הערבי "אל-איאם". היה חבר במערכת כתב העת "משארף" וכן ברבעון "קדאיא ישראלייה" לחקר ישראל היוצא בערבית. ערך את כתב העת הדו-לשוני העברי-ערבי "מפגש-לקאא" (1986-1984). היה הרוח החיה של המפעל הפוליטי והתרבותי הפלסטיני "מדאר: המרכז הפלסטיני למחקרים ישראליים" ברמאללה. פירסם חמישה ספרי שירה ושלושה קובצי עיון, והרבה לתרגם ספרות ושירה מעברית לערבית ולהפך. ערך ופירסם אנתולוגיה של שירה עברית בתרגום לערבית בעכו (2000). חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים (1988). את קובץ שיריו הראשון, "אליף-לאם-מים: שירים", פירסם ב-1979 (מנשוראת אל-אסואר).
ג'ובראן סאלם /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1941 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית. שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו, "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). הוא היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).
בר-משה יצחק /// סופר בשפה הערבית /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1927 – 2003 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבגדאד. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בגדאד (1949). עלה לארץ ב-1950. החל את דרכו ברדיו ובעיתונות בבגדאד ב-1945. היה פרשן מדיני ב"קול ישראל" בערבית (1958). היה נספח לענייני הסברה ועיתונות בשגרירות ישראל בקהיר (1983). כתב ב"ג'רוזלם פוסט" וערך את המדור לענייני החברה הערבית בכתב העת "המזרח החדש". מייסד היומון "אל-אנבאא" ועורכו עד 1970. כתב שלושה קבצים של סיפורים קצרים בערבית, שבהם תיאר את נפש האדם המצוי בקונפליקטים עם עצמו ועם סביבתו, והם מעוצבים על הגבול שבין המציאות לבין החלום והסיוט. ספרו הראשון הוא "מאחורי החומות" שראה אור ב-1972 בהוצאת מג'ללת אל-קודס.
