שמר נעמי /// פזמונאית-משוררת, מלחינה, מוסיקאית ומתרגמת /// נולדה בקבוצת כנרת, ארץ ישראל /// 1930 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת בארץ ישראל המנדטורית לרבקה ומאיר ספיר, חלוצים שעלו בעלייה השלישית מווילנה. התחנכה בבית החינוך האזורי בדגניה ובתיכון החקלאי בית ירח. בצד החינוך הציוני-קיבוצי שקיבלה התוודעה למסורת היהודית, בחשיפתה למקרא ולמדרשי חז"ל. הפגינה יצירתיות וכישרון בתחומי הצליל והמילה כבר בילדותה. חינוכה המוזיקלי החל בגיל צעיר. בבגרותה למדה מוזיקה בקונסרבטוריון הארץ ישראלי בתל אביב ובאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר מכן עבדה כמורה לריתמיקה לילדי קבוצת כנרת, ושם יצרה את שירי הזמר הראשונים שלה, שהיו שירי ילדים (כדוגמת "הדואר בא היום"). שנים ספורות אחר כך נכללו שירים אלה בתקליט הראשון של שיריה "שירים מכִּנֶּרֶת", בביצוע יפה ירקוני (1957).
ששונקין זרובבלה /// משוררת ופזמונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בתו הבכורה של אלכסנדר פן מנישואיו הראשונים לאיזבלה (בלה) דון. בוגרת גימנסיה "הרצליה". שימשה קשרית ב"הגנה" והעבירה את הפקודה לפיצוץ הגשרים ב"ליל הגשרים" (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946) ערב מלחמת השחרור. בזמן מלחמת העצמאות שירתה בלהקת "החישטרון", הלהקה הצבאית הראשונה, עם יפה ירקוני. זמן קצר לאחר המלחמה שיחקה בתפקיד אחות בבית החולים הדסה בירושלים הנצורה בסרט "ארבעים ושמונה שעות ביממה", אחד הסרטים הראשונים שצולמו בישראל. עבדה בלשכת העיתונות הממשלתית וכתבה טור בעיתון "דבר". ב-1956 נישאה לברנרד פיין, ולזוג נולדו שני ילדים, אחד מהם הוא הסופר יונתן פיין.
ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחת פועלים. האב היה מחיילי הגדוד העברי שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ב-1924 עקרה המשפחה לתל אביב, שבה קיבל את חינוכו בגימנסיה "הרצליה" ובקן "השומר הצעיר". בזה האחרון ספג, אולי יותר מכל בני דורו, משנה ציונית מרקסיסטית, שהשפיעה על אורח מחשבתו ופעולתו גם לאחר שכפר במרקסיזם ואף הצטרף (אחרי מלחמת 1967) לימין הציוני הרדיקלי. כחבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף ב-1941 לקיבוץ משמר העמק, שאותו עזב ב-1947, לאחר שהקיבוץ ביקש להטיל צנזורה על הרומן הראשון שלו, "הוא הלך בשדות" (ראה אור ב-1947 אחרי שפרסומו הושהה). מנעוריו נרתם לעריכה. ייסד וערך את "על החומה" (1939-1941), ועם שלמה טנאי ייסד וערך את כתב העת "ילקוט הרעים" (1946-1943), שבו התגבשה הקבוצה הספרותית שנקראה לימים "דור תש"ח" הספרותי. שמיר היה מקובעי דרכה הרעיונית והאמנותית של קבוצה זו. במלחמת העצמאות היה חבר בפלמ"ח, אך עסק בעיקר בעריכה. ב-1949 ייסד וערך את כתב העת של צה"ל "במחנה", שממנו הודח על ידי דוד בן-גוריון לאחר שפירסם מאמר מחאה על פירוק הפלמ"ח. ב-1950 ייסד וערך עם אהרן מגד את דו-השבועון "משא", שגם ממנו נפרד לאחר פירוק המרכיבים של מפ"ם והפיכתו למוסף הספרות של העיתון "למרחב", ביטאון אחדות העבודה.
שיף מידד /// סופר /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1917 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.
שירן (בן-נתן) ויקי (ויקטורין) /// משוררת /// נולדה במצרים /// 1947 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה במצרים, עלתה עם הוריה מאלכסנדריה ב-1951. המשפחה התגוררה בשכונת התקווה בתל אביב. לאחר כמה שנים פוטר אביה מעבודתו, והיא נאלצה לצאת לעבוד בגיל שלוש-עשרה. חוויות אלה הותירו בה רושם עז, ורגישותה לפועל המנוצל, ובמיוחד לאישה המזרחית הפועלת, מובעת בשיריה בחריפות. השלימה את השכלתה בלימודי קרימינולוגיה ויצאה ללימודי דוקטורט בארצות הברית (1991). בעבודת הדוקטור שלה חקרה את יחס הממסד והעיתונות בישראל לפוליטיקאים שהואשמו בשחיתות, וגילתה דפוסי אפליה מושרשים, המפלים לרעה ערבים ומזרחים. היא היתה אינטלקטואלית מובילה ופעילה חברתית. שימשה דוברת מפלגת תמ"י (1988-1980), ובתחילת שנות השמונים עמדה בראש תנועת צל"ש (ציונות למען שוויון), שבה היו חברים בין השאר העיתונאי דניאל בן סימון והסוציולוג פרופ' סמי סמוחה. התנועה נלחמה נגד ייצוג בלתי הולם של המזרחים בסדרת הטלוויזיה עמוד האש, ואף הגישה בג"ץ בעניין זה, אך בית המשפט דחה את העתירה. שירן השתתפה גם בארגון "המזרח אל השלום" ולאחר מכן ב"הקשת הדמוקרטית המזרחית", ובסוף דרכה הקימה את ארגון "אחותי – למען נשים בישראל", הארגון הראשון בישראל שחרת על דגלו פמיניזם מזרחי. בראשית שנות השבעים נישאה לבמאי ולמפיק חיים שירן (סדרת הטלוויזיה "שכונת חיים"), ולזוג נולדו שתי בנות. היא נפטרה בגיל חמישים ושבע ממחלת הסרטן.
קרפינוביץ' אברהם /// סופר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בוילנה, ליטא /// 1913 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
קאופמן עזריאל /// משורר ועורך /// נולד בסוקולוב, פולין /// 1929 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסוקולוב, פולין. בית אביו, פרוון במקצועו, היה מרכז למפגשי ספרות ותרבות יידית ועברית. כך השתלבו בעולמו לימודי הגמרא, שלמד בחדר עד גיל עשר, עם לימודי הלשון העברית ותרבותה. מגיל שבע למד גם בבית ספר פולני. בספטמבר 1939 נכבשה עיר הולדתו בידי הנאצים, וחקירת אביו על ידי קצין אס-אס בנוכחותו הותירה את רישומה העז בנפשו. המשפחה ברחה לצד הסובייטי ברוסיה הלבנה, ובמאי 1940 נלקחו לארכנגלסק, לעבודות כפייה ביערות הצפון. הוא למד בבית ספר סובייטי כפרי, וב-1941 שוחררה המשפחה ועברה למרכז פינוי אוכלוסין מאזורי מלחמה באזור הקר של הוולגה. משם נלקחו על ידי איכרים לקולחוז, שבו עברו עליו שנותיו מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה. לקיום משפחתו עסק בסנדלרות, בתיקון גגות, בכריתת עצים וכו', ושם גם התנסה לראשונה בכתיבת שירים. לאחר המלחמה שהו בני המשפחה זמן קצר בגרמניה, ובילו כשלוש שנים של המתנה קשה במחנות פליטים באוסטריה ובאיטליה. במסגרת זו עבר הכשרה חברתית-מקצועית ברוח סוציאליסטית שכונתה "הקיבוץ שבדרך", והזדמן לו לשוב לכתיבה ספרותית. עם הגיעם לארץ, בדצמבר 1948, בעוד הוריו שוהים במעברה בחדרה, נשלח לבסיס צה"ל בבית ליד. ב-1950 עבר להתגורר בעכו למשך כעשר שנים.
פרידמן הרברט /// סופר בשפה הפולנית /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1921 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' למשפחה מתבוללת. אביו היה ד"ר למשפטים ובעל משרד עורכי-דין. בבית הספר התיכון בבוצ'אץ' ערך את ירחון בית הספר בשם "קול קורא של הנוער". עמד בבחינות הבגרות ב-1939 ועם פרוץ המלחמה הגיע לברית המועצות, שם עבד כסבל בנמל ולאחר מכן בבניית מסילת רכבת. בהמשך התגייס לארמיה השנייה של צבא פולין ואיתה הגיע עד ברלין בדרגת קצונה.
סנד אלכסנדר /// סופר ועורך /// נולד בפולין /// 1921 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
יונת סנד נולדה בפולין כינקה זק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעה עם משפחתה לגטו ורשה, וב-1943 עברה עם הוריה לצד הארי של העיר, שם היו פעילים במחתרת. עם תום המלחמה היתה פעילה בתנועת "דרור" בלודז', למדה כשנה באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ, וכשפרצה מלחמת השחרור עלתה לארץ באופן בלתי חוקי, בעקבות בעלה אלכסנדר, והתיישבה עמו בקיבוצו רביבים, שם חיו כל שנותיהם. היתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מתרגמת של ספרות צרפתית. אלכסנדר סנד נולד בפולין ועלה לארץ ב-1935 עם הוריו. היה חבר ב"נוער העובד" וממקימי קיבוץ רביבים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשלח לסייע לפליטים יהודים באירופה לעלות לארץ, ושם פגש את יונת. במשך כעשרים שנה, עד 1985, עמד בראש הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד. לזוג נולדו שלושה בנים, שאחד מהם נהרג בתאונה במהלך שירותו הצבאי.
סטן (שטרנשוס) אפרים (פרדריק) /// סופר /// נולד בזלוצ'וב, גליציה /// 1928 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזלוצ'וב, גליציה, למשפחה חילונית בעלת נטייה לתרבות הגרמנית. אביו, שהיה עורך-דין, למד משפטים בווינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על מזרח-פולין, כולל זלוצ'וב. הגרמנים כבשו את האזור בפלישתם לברית המועצות בקיץ 1941, ואביו, שנאלץ לעבוד בפרך עם שאר היהודים המקומיים, נפטר אחרי זמן קצר. הנער בן השלוש-עשרה ואמו מצאו מסתור בביתו של איכר אוקראיני, שלימים החביא שם גם קרובי משפחה אחרים שלהם. במחבוא הזה כתב סטן יומן במחברת בית ספר, שבו תיאר את חוויותיו בזמן ההוא. לאחר שנים רבות תירגם את היומן מפולנית לעברית עבור בנו ובתו, והוסיף תגובות והארות.
