מישקובסקי גיטל /// משוררת /// נולדה בסלונים, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה להורים קשי יום ב"סמטת העגלונים" בסְלונים, רוסיה הלבנה. למדה בבית ספר תיכון של רשת החינוך העברית "תרבות" והיתה פעילה ב"שומר הצעיר". עלתה כמעפילה באוגוסט 1939 ומאז היתה חברת קיבוץ אילון. שיריה הראשונים, שבהם הזדהתה עם ברנר, פורסמו בעיתוני "השומר הצעיר" בפולין וב"בדרך", ולאחר עלייתה לארץ ב"דבר", ב"דבר" הפועלת, ב"הדים", ב"דף הירוק" ועוד.
מירסקי אהרן /// משורר וחוקר /// נולד בפולין /// 1914 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפולין. בית הוריו היה ספוג אווירה של תורה ומצוות, אך גם של ציונות והשכלה. למד בישיבת "תורה ודעת" שהקים אביו, וכן בישיבת מיר. בנוסף לדת וללימוד בישיבה היה גם פתוח לעולם ההשכלה הכללית, ושילוב זה השפיע על שיריו ומחקריו. ב-1935 עלה ארצה, ותחילה עבד כפועל בפרדס. למד בסמינר "המזרחי", בישיבות ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כעורך במוסד ביאליק (1960-1950), ולאחר מכן היה מרצה וחוקר בחוג לספרות עברית של האוניברסיטה העברית. לימד גם באוניברסיטת בר-אילן. כל ימיו התגורר בירושלים.
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
כהנא בתיה /// סופרת /// נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה /// 1901 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה. למדה בגימנסיה והמשיכה בלימודיה בסמינר למורים בווינה וכן באוניברסיטה שם. עלתה ארצה ב-1921 והתיישבה בתל אביב. לימים עברה לרמת גן. החלה לכתוב ברוסית, אך תירגמה את סיפוריה בעצמה לעברית. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בשבועון "החיים" בעריכת פסח גינצבורג. ספרה הראשון, "פרפרים: סיפורים ואגדות", הופיע ב-1927 בדפוס הפועל הצעיר. כתיבתה זכתה לטיפוחם של יוסף קלוזנר, עורך הירחון "השילוח", ושל מנחם ריבולוב, עורך השבועון "הדאר" בניו יורק. גם אברהם שלונסקי היה ממעודדיה, וכאשר שימש עורך המדור לספרות של "הארץ" פירסם בהמשכים, ב-1929, את הנובלה שלה "בפרוח עץ ההדר", שהופיעה כספר ב-1931. ספריה הנוספים: "עלבונות" (סיפורים, 1936); "צללים וצלילים" (סיפורים, 1959); "החיצים ממך והלאה" (רומן, 1960); "בערוב היום" (סיפורים, 1967); וכן ספרון לילדים בשם "תפוח הזהב הגאה" (1944).
ישורון אבות (פרלמוטר, יחיאל) /// משורר /// נולד בנסכיז', אוקראינה /// 1904 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר נסכיז' במערב-אוקראינה להוריו ברוך וריקל פרלמוטר. גדל בעיירה קרסניסטאוו בפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי. באוקטובר 1925 עלה ארצה, היה שומר בכרמי ראשון לציון, עבד בפרדסים ובעבודות מזדמנות, התגורר כל שנותיו בתל אביב. ב-1934 פורסם מחזור שיריו הראשון ב"טורים" בעריכת אברהם שלונסקי. באותה שנה נשא לאישה את פסיה יוסטמן. ב-1942 הופיע ספרו הראשון בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, "על חכמות דרכים" (מחברות לספרות). באותה שנה נולדה בתו, הלית, מתרגמת ועורכת. הצטרף ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1948 החליף את שמו לאבות ישורון. בעשרים השנים האחרונות לחייו פירסם את שיריו בעיתונים ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות", בעיקר בערבי חגים, והיה ידוע בקפדנותו בהגהות השירים, עד כדי כתיבה מחדש של שורות ובתים שלמים.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1928 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
טביב מרדכי /// סופר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1910 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.
