רימון יעקב /// משורר וסופר /// נולד בפולין /// 1903 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
עלה לארץ מפולין עם אביו בגיל שש, וימי ילדותו עברו עליו בשכונת נווה שלום בתל אביב. למד בבית הספר "תחכמוני" לתלמוד תורה. החל לפרסם שירה בגיל שמונה-עשרה, בעיתון "לתלמידים", מאוחר יותר פירסם ב"הפועל הצעיר", ב"העולם", ביטאון התנועה הציונית, וב"הצופה". אחיו של המשורר יוסף צבי רימון. מספרי שיריו: "השתפכות" (1926); "ארצי" (1928); "סנה" (1946); "לאור הבהוב הנר" (1974); "כלקט שיבולים" (1966), שזיכה אותו בפרס לספרות דתית יפה על שם משה שפירא. איבוד מאור עיניו בשנות הארבעים לחייו לא עמד בדרכו לפעילות ספרותית וחברתית ענפה.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
זילברשלג יצחק /// משורר ומתרגם /// נולד בסטרי, גליציה /// 1903 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד למשפחה חסידית בעיר סְטְרִי בגליציה המזרחית וספג את שלל התרבויות ששררו באותו חבל ארץ. בגימנסיה המקומית למד את השפות הקלאסיות, ובד בבד היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" והפנים את עיקרי האתוס שלה בראשיתה, שניכרו לימים בשירתו: פולחן הנעורים, זיקה חזקה לטבע ולגיטימציה להנאות הגוף, עידוד להגשמה עצמית והשקפה ציונית. ב-1920 היגר לארצות הברית, התיישב בניו יורק ומצא את מחייתו כפועל פשוט. ב-1925 חזר לאירופה, והשלים כעבור שנתיים לימודי היסטוריה אירופית באוניברסיטת וינה. כמו כן התעמק בספרויות אירופיות שונות. שב לארצות הברית בסוף אותו עשור, ומ-1930 עד 1932 לימד בסמינרים יהודיים למורים בניו יורק. ב-1933 עבר ללמד במכללה העברית למורים בבוסטון, דבק במוסד זה ובשנים 1968-1947 כיהן כדיקן שלו ולאחר מכן כנשיאו, עד לפרישתו ב-1970. מ-1973 ועד 1978 לימד ספרות עברית באוניברסיטת טקסס באוסטין, וחי שם עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא של איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית.
ברתיני (גולירגנט) קלמן אהרן /// משורר ומסאי /// נולד בבריצ'בה, בסרביה /// 1903 – 1995 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה בריצ'בה, חבל בסרביה. אביו, משכיל חובב ספרות, דאג לחינוכו המסורתי והעברי המודרני. למד בגימנסיה העברית בבלצי. החל בלימודים גבוהים באוניברסיטת פראג והוסמך במדעי הרוח באוניברסיטת סורבון בפריז. בשובו לבסרביה נעשה למורה בגימנסיות עבריות בסורוקי ובקישינב, וב-1937 התמנה למפקח על בתי הספר העבריים בבסרביה. באותן השנים החל בפעילות ספרותית. שיריו הראשונים פורסמו ב-1924 בשבועון "העולם", ומאז הרבה לפרסם בכתבי העת העבריים, בעיקר אלה שהופיעו במזרח-אירופה. ב-1939 פירסם קובץ שירים ראשון, "תמול דהה" (דפוס טכניק), הממזג נאמנות לנוסח הביאליקאי עם רגישויות מודרניסטיות, ומתנודד בין התרפקות על הוויה יהודית-מסורתית שוקעת לבין היענות למקצביה הסוערים והאלימים של אירופה הצועדת אלי מלחמה. באותה השנה פירסם גם ספר ראשון לילדים, "מעשה בנר שובב", חלק מעשייה ענפה בתחום זה.
בִּן-גָרְיון עמנואל /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בברסלאו, גרמניה /// 1903 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברסלאו (אז בתחומי גרמניה וכיום ורוצלב, פולין) לאביו, הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולאמו, רחל לבית רמברג. ב-1911 עבר עם הוריו לברלין. קיבל חינוך עברי ויהודי מידי אביו ובהשגחתו, והשכלה כללית בגימנסיה הומניסטית גרמנית. ברדיצ'בסקי כיוון את בנו להתמחות אקדמית בחקר הלשונות השמיות, והבן אכן שמע הרצאות בתחום זה באוניברסיטת ברלין בשנים 1925-1922, אך מותו החטוף של האב בנובמבר 1921 קבע לו מסלול חיים אחר, שבמרכזו הדאגה לטיפוח מורשתו של ברדיצ'בסקי.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 5 ערכים.
