ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 19041990 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.

רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 19041972 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.

רבינוב יהושע /// /// נולד ברוסיה הלבנה /// 19042000 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באחוזה חקלאית ליד פינסק. למד בחדר מתוקן ובגימנסיה רוסית בפינסק, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בווילנה. כתב שירים מגיל ארבע-עשרה, וב-1923 פורסם שירו הראשון בירחון הוורשאי לבני הנעורים "הכוכב". עלה לארץ ישראל ב-1924, ולאחר תקופה של הכשרה חקלאית ביבנאל ובקבוצת גבע הצטרף לחבריו יוצאי פינסק שייסדו ב-1926 את קיבוץ גבת בעמק יזרעאל. מאז ועד יומו האחרון היה חבר הקיבוץ. במלחמת העצמאות שכל את בתו רות, חיילת בחטיבת גולני.

פנואלי (פינלס) ש"י (שמואל ישעיהו) /// מסאי ומבקר /// נולד במיידאן, גליציה /// 19041965 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה מיידאן ליד רֵישָא (זֶ'שוּב) שבגליציה. למד בחדר ובישיבה. מ-1919 עד 1924 התגורר ברישא עצמה, ובאותה תקופה פירסם את ביכורי כתיבתו בעיתון מקומי קצר-ימים שערך בעצמו ("העברי", טבת תרפ"ד). בשנות העשרים פירסם בעיקר שירים ורשימות פרוזה בעברית וביידיש. בהדרגה עבר מכתיבה דו-לשונית אל "העברי"ת ומן הספרות היפה אל ביקורת הספרות, שנעשתה לתחום ביטויו העיקרי. הוא השתתף בקביעות בעיתונות "העברי"ת בפולין ("הצפירה", "גלים", "זרמים", "בדרך"). למד בווילנה בסמינר "העברי" למורים ובאוניברסיטה ע"ש סטפן באטורי, ושימש מורה בערים שונות ברחבי פולין, מגליציה ועד ליטא. ב-1933 יצא למסע ארוך במזרח הרחוק, ופירסם עשרות רשימות מן הדרך. ישב זמן-מה בחרבין שבסין, וב-1935 עלה משם ארצה. עד 1946 שימש מורה ומנהל בבית הספר בנהלל, ולאחר מכן ניהל את הסמינר למורים בגבעת השלושה. ב-1954 הצטרף לאוניברסיטת תל אביב המוקמת והולכת, ייסד בה את החוג לספרות עברית ועמד בראשו עד יומו האחרון.

ביוגרפיה

נולד בכפר נסכיז' במערב-אוקראינה להוריו ברוך וריקל פרלמוטר. גדל בעיירה קרסניסטאוו בפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי. באוקטובר 1925 עלה ארצה, היה שומר בכרמי ראשון לציון, עבד בפרדסים ובעבודות מזדמנות, התגורר כל שנותיו בתל אביב. ב-1934 פורסם מחזור שיריו הראשון ב"טורים" בעריכת אברהם שלונסקי. באותה שנה נשא לאישה את פסיה יוסטמן. ב-1942 הופיע ספרו הראשון בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, "על חכמות דרכים" (מחברות לספרות). באותה שנה נולדה בתו, הלית, מתרגמת ועורכת. הצטרף ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1948 החליף את שמו לאבות ישורון. בעשרים השנים האחרונות לחייו פירסם את שיריו בעיתונים ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות", בעיקר בערבי חגים, והיה ידוע בקפדנותו בהגהות השירים, עד כדי כתיבה מחדש של שורות ובתים שלמים.

חלפי אברהם /// משורר ושחקן /// נולד בלודז', פולין /// 19041980 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בלודז', פולין, התחנך (בשנות המלחמה והמהפכה הרוסית) באומן, אוקראינה, והשכלתו הספרותית היתה רוסית בעיקרה. תוך שספג לתוכו את השירה הרוסית בת הזמן (בייחוד היתה קרובה ללבו שירתו של אלכסנדר בלוק, גדול הסימבוליסטים הרוסים) החל בכתיבת "שירים" ברוסית. בה בעת שיחק בבימות חובבים. ב-1924, שלב הסיום של העלייה השלישית, הגיע לארץ ישראל כחלוץ ועבד בחקלאות ובסלילת כבישים. היה בעל כוח פיזי, גמישות וחן כמעט אקרובטיים, סגולות שבהן עשה שימוש בכמה מתפקידיו הקומיים הגדולים. ב-1925 צירף אותו משה הלוי, מייסד "אהל", לקבוצת היסוד של תיאטרון הפועלים הארץ-ישראלי. חלפי שיחק על בימת "אהל" עד 1953, כאשר הצטרף לתיאטרון "הקאמרי", ובו פעל עד לפרישתו. במשך כמעט עשור לאחר עלייתו ארצה המשיך לכתוב את שיריו ברוסית ונתקל במכשולים קשים בניסיונותיו להמיר שפה זו בעברית כשפת שירה. קרבתו לאברהם שלונסקי סייעה לו במעבר זה.

גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 19041972 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.

בן אשר (פינקל) חיים /// סופר ואיש ציבור /// נולד באודסה, אוקראינה /// 19041998 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באודסה. בנו של הרב אשר פינקל. למד בחדר ובישיבה והחל בלימודים אקדמיים. ב-1924 עלה ארצה. עם בואו הצטרף לגדוד העבודה "עין חרוד" ולגרעין המייסד של קיבוץ גבעת ברנר, ועלה עם חבריו להתיישבות ב-1928. הוא שהציע ליישוב החדש את שמו על שם הסופר שנרצח. ראה עצמו תלמידם הקרוב של "ברל" כצנלסון מחד גיסא ושל יצחק טבנקין מאידך גיסא.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 8 ערכים.