ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
שוורץ יגאל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית בתל אביב וסיימם בתיכון "בליך" ברמת גן. לפני שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בנתיבות. מ-1976 למד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו עשה את שלושת תאריו (1980, 1983, 1989). עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת גרשון שקד, הוקדשה לאמנות הסיפור של אהרן ראובני. החל ללמד בחוג ב-1982, ומ-1998 עד 2000 עמד בראשו. ב-2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מ-2007 כפרופסור מן המניין). הוביל מהלך של שדרוג המחלקה והרחבתה, עמד בראשה שנים אחדות, וכן הקים ופיתח בצדה את "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית", המקיים מפעלי מחקר ארוכי טווח ואוצר את ארכיוניהם של סופרים ישראליים בולטים מבני "דור המדינה". במסגרת המכון ייסד ב-2005 את סדרת הספרים "מסה קריטית" לחקר הספרות. כמו כן ערך את שני כתבי העת האקדמיים של המחלקה, "מכאן" ו-BGU Review. ב-2007 יזם את "לקסיקון "הקשרים" לסופרי ישראל", עמד בראש מועצת המערכת שלו וערך אותו בפועל. היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד (1990-1989) ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1994-1993) ובאוניברסיטה של מישיגן, אן-ארבור (2004-2003).
שביט יעקב /// סופר, היסטוריון, עורך ומתרגם /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בקריית חיים. כבר בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים ובכתבי עת. לאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וב-1977 הוענק לו תואר דוקטור. ב-1991 נעשה פרופסור מן המניין וכיהן כראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, כאחראי מטעם האוניברסיטה על תוכניות לימודים לקציני צה"ל, וכחבר במועצות ציבוריות שונות. נשוי לחוקרת הספרות והתרבות פרופ' זהר שביט.
שאנן אברהם /// חוקר ספרות /// נולד בוולדיש, גליציה /// 1919 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וולדיש בגליציה המזרחית. עלה ארצה ב-1935. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת סורבון בפריז (1947-1946). עבודת הדוקטור שלו עסקה בהשפעתה של הספרות הצרפתית במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה על ספרות ההשכלה העברית. על יסודה חיבר את ספרו "עיונים בספרות ההשכלה" (1952). אחרי שעסק בהוראה בחיפה הצטרף למערכת "דבר", ובשנים 1957-1953 שימש כתב העיתון בלונדון. בשובו ארצה נתמנה כעורך מוסף הספרות של "דבר", ובד בבד לימד ספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב עד 1961. בין 1963 ל-1966 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז, ובשובו ארצה הצטרף למחלקות לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שם כיהן כפרופסור עד יציאתו לגמלאות. נמנה עם מייסדיו ועורכיו של כתב העת המחקרי "ביקורת ופרשנות" (1970 ואילך).
קרונפלד חנה /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
ילידת הארץ, למדה לתואר ראשון בחוג לאנגלית ובחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את לימודי התואר השני סיימה באוניברסיטת ברקלי, ובה השלימה ב-1983 את לימודי התואר השלישי במחלקה לספרות משווה. כותרת הדיסרטציה שלה: "היבטים פואטיים של המטאפורה". מחקריה הראשונים בספרות העברית נדפסו עוד טרם הושלמה התזה לתואר השלישי ועסקו בעיקר באספקטים התיאורטיים של השפה המטפורית בספרות הישראלית. מחקרים אלה ראו אור בכתבי העת המרכזיים העוסקים בשאלות אלה, כמו Poetics Today ו-Prooftexts, ובהם התגלתה המגמה הנמצאת בכל עבודותיה, להבין את המודרניזם הישראלי במושגים של מחשבה תיאורטית תוך השוואה לתופעות דומות בספרויות לאומיות אחרות.
קינר (קיסינגר) גד /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1947 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה יוצאת גרמניה. למד בתיכון "עירוני א"'. החל לפרסם שירים כבר כתלמיד תיכון ב"מעריב" לנוער. במרוצת השנים פורסמו שיריו בעתון 77, גג, עלי שיח, הליקון, "מאזניים", קשת החדשה, במוספים ספרותיים, באתרי אינטרנט ובאסופות ספרותיות. מבחר משיריו נכלל באנתולוגיה בשפה האנגלית של איגוד המשוררים הבינלאומי (2012). שיריו תורגמו לערבית על ידי המשוררת הפלסטינית רים ג'נאיים והופיעו בכתב עת המתפרסם בביירות. עד כה ראו אור ארבעה ספרי שירה פרי עטו. על ספרו "הפרעות קשב" (ספרא, 2010) זכה בפרס אס"י (פרס איגוד כללי של סופרים בישראל). בראשית דרכו חיבר גם מחזות ותסכיתי רדיו, ובהם "הפואמה על מוסד רוזנוולד" ו"המגדל הנוטה אל צידו", שזכה בפרס "קול ישראל" (1968), תורגם לכמה שפות ושודר בארצות שונות.
קורצווייל ברוך (בנדיקט) /// חוקר ספרות /// נולד בפירניץ, מוראביה /// 1907 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפירניץ, מוראביה. בן לרב עיר הולדתו, קיבל חינוך ישיבתי והוסמך כרב בישיבת פרנקפורט. ב-1933 השלים כתיבת דיסרטציה על "פאוסט" של גתה כחלק מלימודי דוקטורט בספרות גרמנית באוניברסיטת פרנקפורט. שימש כמורה בגימנסיה בעיר ברין וכרב העיר עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1939 עלה לארץ ישראל והשתתף בהרצאות החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. התיישב בחיפה ולימד ספרות בגימנסיה הפרטית "חוגים". עם תלמידיו מאותן שנים נמנו נתן זך ודליה רביקוביץ. ייסד את המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, שבראשה עמד מ-1956 עד יום מותו. מחברם של מאמרים, מסות וספרי מחקר על הספרות העברית והכללית ועל מחשבת היהדות.
קבקוב יעקב /// חוקר ספרות /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק להורים שהיגרו מרוסיה. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. למד ב-Yeshiva University ובבית המדרש למורים הצמוד אליה, והשלים את הכשרתו האקדמית והרבנית ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק, שם כתב עבודת דוקטור על "חלוצי הספרות העברית באמריקה" בהדרכת המשורר הלל בבלי. בשנים 1952-1950 עבד במערכת האנציקלופדיה העברית בירושלים. מ-1952 עד 1968 כיהן כדיקן המכון ללימודי היהדות בקליבלנד. לאחר מכן שימש פרופסור לעברית בלהמן קולג' שליד האו"ניב"רסיטה העירונית של ניו יורק עד פרישתו לגמלאות ב-1986.
פרוש איריס /// חוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בירושלים. בוגרת החוגים לספרות עברית ולפילוסופיה כללית ובעלת תואר שני ושלישי בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עשתה פוסט-דוקטורט בתוכנית ללימודי יהדות והיתה מרצה אורחת בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לימדה ספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנים 1980-2011 (מ-2000 בדרגת פרופסור). שהתה כפרופסור אורח בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת שיקגו ובמרכז ללימודים מתקדמים במדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. כיהנה כחברה במועצת המערכת של כתב העת "מכאן: כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" וכחברה במועצת המערכת של כתב העת BGU Review: A Journal of Israeli Culture.