תירוש נורית /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
רוטנברג אבנר /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בחיפה. למד פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופילוסופיה באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. כיהן כסגן מנהל האגף לתרבות בעיריית ירושלים, ופירסם סקירות על התרבות בעיר בבמות שונות, בהן הפרק "תרבות ואמנות בירושלים" בלקסיקון "עיר בסבך" (2003) והפרק "היצירה התרבותית בירושלים" באלבום "40 שנה בירושלים" (2008).
צמרת שמעון /// משורר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, גדל והתחנך בה ובאילת. למד ספרות ופילוסופיה במסגרות אקדמיות שונות כתלמיד שלא מן המניין, בהן אוניברסיטת תל אביב. מ-1989 מנהל את "מכון אבני" לאמנות ולעיצוב. פירסם ארבעה ספרי שירה: "אני יודע שנעשיתי עיר גסה: שירים" (הקיבוץ המאוחד, 1976); "מרה שחורה" (1979); "לנקום בפרח" (1986); "לך, משורר בוגדני ומושחת" (1990).
פרוש איריס /// חוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בירושלים. בוגרת החוגים לספרות עברית ולפילוסופיה כללית ובעלת תואר שני ושלישי בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עשתה פוסט-דוקטורט בתוכנית ללימודי יהדות והיתה מרצה אורחת בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לימדה ספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנים 1980-2011 (מ-2000 בדרגת פרופסור). שהתה כפרופסור אורח בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת שיקגו ובמרכז ללימודים מתקדמים במדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. כיהנה כחברה במועצת המערכת של כתב העת "מכאן: כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" וכחברה במועצת המערכת של כתב העת BGU Review: A Journal of Israeli Culture.
פדובאנו-שוסטרמן מרים /// מתרגמת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בעלת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר הראשון עשתה בספרות אנגלית ולימודים רומאניים, מגמה ראשית: ספרות איטלקית, ואת התואר השני בספרות השוואתית, וכן לימודי תעודה בתרגום. הספר הראשון שתירגמה היה "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" מאת ג' ואסארי (1985), על פי הזמנת מוסד ביאליק. מאז היא מתרגמת ברציפות ספרות יפה מאיטלקית, והקורא העברי הכיר בזכות תרגומים אלה יצירות של נטליה גינצבורג, אלזה מורנטה, ארי דה לוקה ואחרים. ב-2008 זכתה בפרס שר התרבות בתחום הספרות בקטגוריית המתרגמים. בנימוקיהם ציינו השופטים כי תרגומיה של פדובאנו-שוסטרמן מעידים לא רק על אהבתה הגדולה לספרות האיטלקית, אלא גם על בקיאותה הרבה בה. כמו כן ציינו השופטים את הקשת הרחבה והמגוונת של שלל היצירות שתירגמה לעברית.
מָלֶר (שונברג) ישראל (עזריאל) /// סופר, עורך ומו''ל בשפה הרוסית /// נולד באוזבקיסטן /// 1943 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוזבקיסטן. בשנים 1978-1945 גר בריגה, בירת לטביה, שם למד בחוג לבלשנות באוניברסיטה. היה פעיל בתנועה הציונית, אירגן סמינרים מחתרתיים לתרבות ולהיסטוריה היהודיות. עלה ארצה ב-1978. ב-1980 הקים את הוצאת הספרים "מָלֶר" וכן פתח חנות ספרים בירושלים. בחמש-עשרה שנות קיומה שימשה החנות מועדון ספרותי לדוברי רוסית ומקום מפגש לסופרים ולמשוררים שבו, באווירה בוהמיינית ידידותית, נולדו רעיונות ויוזמות תרבותיות רבות ונקראו לראשונה יצירות חדשות של רוב הסופרים הישראלים הכותבים רוסית.
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
לויתן נדב /// סופר, במאי ופזמונאי /// נולד בקיבוץ כפר מסריק, ישראל /// 1943 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. גדל בשכונת נווה שאנן הסמוכה לתחנה המרכזית הישנה. הוריו הגיעו ארצה מלודז', פולין ב-1935 עם בנם הבכור דוד בן תשעת החודשים, לימים במאי ומנהל אמנותי של תיאטרון "הבימה". האב היה שומר מצוות, נצר לשושלת רבנים מחסידות פולין, וגם לוין חבש כיפה עד גיל ארבע-עשרה ולמד בבית הספר הממלכתי-דתי "יעבץ". את שירו הראשון כתב בגיל שש, לאחר שמטוסים מצריים חגו מעל התחנה המרכזית והטילו עליה פצצות. האב הגאה שמר את השיר בכיסו. בגיל שתים-עשרה וחצי התייתם מאביו, שמת מהתקף לב, והאם האלמנה נאבקה לפרנס את שני בניה. את לימודיו התיכוניים החל בתיכון "צייטלין" הדתי, אך משסיים כיתה ט' נאלץ להפסיק, עבד כנער שליח כדי לסייע לאמו בפרנסת הבית, והמשיך בלימודי ערב. בתיכון השתתף לראשונה בחוג דרמטי ושיחק במחזה "מיכל בת שאול" של אהרן אשמן. למעשה נחשף לעולם התיאטרון כמה שנים לפני כן, באמצעות אחיו, ששימש עוזר במאי בתיאטרון "הקאמרי". במהלך השירות הצבאי היה אחראי על מתקן הקשר של פיקוד מרכז, תפקיד שהצריך סיווג ביטחוני גבוה במיוחד. בשירות המילואים הועבר ליחידת נ"מ בחיל התותחנים. רק בתקופה זו חדל, בהשפעת חברים, לצום ביום הכיפורים.
כהן-שגיא דניאל /// סופר ומשורר /// נולד בעפולה, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בעפולה ובגיל חמש עבר עם הוריו לתל אביב. אמו, נטי בולסלב, היתה משוררת חשובה בלשון הגרמנית, עלתה ארצה ב"עליית הנוער" ערב מלחמת העולם השנייה (1938). אביו מאיר, יליד ליטא, עלה ארצה כעולה בלתי לגאלי ב-1936. את השכלתו התיכונית רכש בתיכון "גאולה", עד שנאלץ לצאת לעבודה, לעזור בפרנסת המשפחה. עבד בחברת "ארקיע" במחלקת החשבונות ובערבים למד בתיכון ערב והשלים את הבגרות. בסוף שנות השישים, לאחר שהשלים תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היה מזכיר ועד העובדים בחברת "תה"ל", ואז קיבל מלגת לימודים לשלוש שנים ממשרד החוץ הגרמני ויצא למינכן, לבית הספר הגבוה לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה שם. שב ארצה ב-1971 ועבד ככתב במחלקת החדשות של הטלוויזיה ברוממה. לאחר מכן התקבל ל"גלי צה"ל" כעורך, מפיק ומגיש תוכניות תיעודיות וספרותיות, ועבד שם כאזרח עובד צה"ל מ-1972 עד 1984. ב-1984 נסע לארצות הברית. למד ועבד במסגרות שונות של מכונים וארגונים לחשיבה אסטרטגית, ומאז, לאחר שהות של כמה שנים שם, הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית.
