שפירא בת שבע /// סופרת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בגבעתיים. למדה פילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת תל אביב והשלימה את הדוקטורט שלה בפילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת חיפה. לימדה מוזיקה במסגרות שונות וניהלה את מרכז קלור למוזיקה בגליל העליון. פירסמה מאמרי ביקורת בנושא מוזיקה ופילוסופיה של המוזיקה בכתב העת "סטודיו". ב-2003 הקימה את כתב העת "תו+" למוזיקה אמנויות וחברה, המלווה בתקליטורים ובקונצרטים, שאותו היא עורכת ומוציאה לאור עד היום. מלבד עיסוקי הכתיבה מטפלת בפסיכותרפיה ומוזיקה.
שַׁפִּיר (שפירא) אליהו דוד /// סופר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בליטא /// 1911 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזת צסרקה (אז באימפריה הרוסית, אחר כך בליטא), בן למשפחת רבנים. למד בגימנסיה "תרבות" בווילקומיר ושם נעשה מאוחר יותר למורה לספרות ולעברית. כמו כן למד באוניברסיטת קובנה שפות שמיות אצל קרובו, הבלשן וחוקר הספרות חיים נחמן שפירא. נמנה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא "פֶּתַח", שהיתה כעין שלוחה של חבורת "כתובים" הארץ-ישראלית: בין השאר השתתף בכתב העת של החבורה ("פתח") ובקובץ הספרותי היחיד שהוציאה ("פעם", קובנה, 1933, לצד נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים). עלה ארצה ב-1938 והצטרף לחבורת היוצרים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי. היה שותף לאלתרמן ולישראל זמורה בייסוד הוצאת מחברות לספרות.
שפינקה דרור /// /// נולד בבת ים, ישראל /// 1974 /// גיל: 50
ביוגרפיה
גדל בבת ים. עסק בציור ועבד כארט-דירקטור. החל לכתוב בגיל עשרים וארבע. פירסם עד כה שני ספרים. הרומן "גוּדוֹג" (חלונות, גוונים, 2003), שהוגדר כ"ספר היפ-הופ", כתוב בשפה המשלבת סלנג, בדיחות מהווי מקומי והרהורים פילוסופיים. גיבור הרומן, רפי צול, מבלה את ימיו ולילותיו עם חבריו המשונים ומנסה לפרוץ גבולות בדיבור ובמעשה.
שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
ביוגרפיה
נולד בעיירה יאמוליניץ בפודוליה. לאחר שנים של לימוד במסגרות חינוך יהודיות-מסורתיות ומשכיליות, התקבל לבית הספר למסחר בקמנץ-פודולסק, שאותו סיים בהצטיינות ב-1918. שימש כמורה וכמנהל בבית הספר "תושייה" של רשת "תרבות" בקמנץ-פודולסק עד לחיסולו על ידי היבסקציה ב-1921. בעקבות זאת עזב את אוקראינה – תחילה לטשורטקוב שבגליציה ובהמשך ללבוב וללודז', שם לימד בגימנסיה "יבנה". ב-1923 עלה ארצה. מ-1927, במקביל לעבודתו כמורה, למד באוניברסיטה העברית בירושלים (חוג ראשי – ספרות עברית, חוג משני – פילוסופיה וקבלה, וגם את לשונה ותולדותיה של יוון העתיקה). ב-1932 קיבל תואר מוסמך. ב-1933 עבר לתל אביב ולימים התמנה למרצה בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. עם קום המדינה שימש בתור מפקח החינוך התיכוני במשרד החינוך, ומ-1958 כמרצה לפרוזודיה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אח בלשכה התל-אביבית של מסדר הבונים החופשיים ""ברקאי"".
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את מלחמת העולם השנייה כילדה בוורשה, ובנעוריה עלתה ארצה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. חיברה עבודת גמר לתואר השני על נושא השואה בספרות העברית (1967), ועבודת דוקטור על הרומן ההיסטורי העברי במאה העשרים (1981). עם ייסודו של מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ב-1970 הצטרפה לסגל החוקרים שלו, ופעלה בו קרוב לשלושים שנה, עד פרישתה לגמלאות. במסגרת זו נמנתה עם עורכי המהדורה האקדמית של שירת ביאליק (א'-ג', 1983; 1990; 2000) בהנהגתו של דן מירון.
ביוגרפיה
נולדה בקראקוב, פולין. בעת מלחמת העולם השנייה שהתה במחנות ריכוז, בהם פלאשוב, אושוויץ וברגן-בלזן. עלתה לישראל במסגרת העלייה הבלתי-לגאלית ב-1948, ובדרך לארץ היתה עצורה בקפריסין. בעלת תואר ראשון ותואר שני בתנ"ך ובלשון מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראת מקרא וספרות, וכיום מפעילה יוזמות תרבותיות במושב מכמורת.
שניר לאה /// משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ משמרות, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת משמרות. גדלה והתחנכה בקיבוץ אפק. לאחר נישואיה עברה לקיבוץ בית השיטה, שבו היא מתגוררת עד היום. בבגרותה למדה בסמינר למורים "נהלל" ובסמינר "אורנים", ולאחר מכן למדה תואר ראשון בספרות השוואתית, במחשבת ישראל ובחינוך ותואר שני בתולדות האמנות ובפילוסופיה כללית, שניהם באוניברסיטת חיפה. ב-1982 החלה לערוך את מדור השירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תפקיד שהיא ממלאת עד היום, כולל את סדרת "ריתמוס", וספרי מחקר בתחומי הספרות, מחשבת ישראל, אמנות ופילוסופיה. כמו כן עורכת את כתב העת לספרות, אמנות ותיאטרון של התנועה הקיבוצית "עלי שיח".
שניידר שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בגליציה /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בגליציה, פולין. עלה לישראל בנעוריו. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובמדעי המדינה. בעל תואר שני ותואר דוקטור בספרות עברית מ"ישיבה יוניברסיטי". לימד בקולג'ים בקנדה ובניו יורק. פרופסור חבר במחלקה ללשון ולספרות עברית בישיבה קולג' של ישיבה יוניברסיטי, ניו יורק. עמד בראש מחלקה זו יותר מעשרים שנה. שימש סגן יו"ר ההסתדרות העברית באמריקה ויו"ר של מערכת כתב העת ""הדאר"".
שניאורסון (מישקובסקי) זלדה /// משוררת /// נולדה ביקטרינוסלב, רוסיה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה להוריה הרב שלום שלמה ורחל שניאורסון בעיר יקטרינוסלב ברוסיה. בסמיכות ללידתה עברה המשפחה לעיירה שירוקיאה שבה כיהן אביה כרב. בעקבות המהפכה הבולשביקית פוטר אביה ונרדף וב-1918 נמלט עם משפחתו לבית חותנו, הרב דוד צבי חן (הרד"ץ), שכיהן כרב בעיירה צ'רניגוב. הרד"ץ היה מחשובי חסידי חב"ד ברוסיה, ורבים היו משחרים לפתחו ללימוד ולסעד. דמותו תפשה מקום מרכזי בילדותה של זלדה, והיא משורטטת בשירתה מתוך הערכה עמוקה. אביה של זלדה היה נינו של "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. ר' מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר האחרון של חב"ד, היה בן אחי אביה של זלדה, וזלדה שמרה על קשר מכתבים עמו שנים ארוכות. זלדה חשה לאורך כל ימיה הזדהות עם ערכי החסידות וראתה את עיסוקה בשירה כהמשך ישיר למסורת החסידית המקדשת את העיסוק בסיפור, בניגון ובשירה.
