שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
שה-לבן יוסף /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד באיונוקה, רוסיה /// 1906 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באיונוקה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית. למד בישיבה ומאוחר יותר פנה להשכלה כללית. במקביל פעל בארגונים ציוניים כ"צעירי ציון" ו"החלוץ". עלה לארץ ב-1922, בתקופת העלייה השלישית, ועבד בעבודות שונות בצפון הארץ. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובסמינר העברי למורים ולימד, בין השאר, במושבה כנרת, בלטביה (אליה הגיע במסגרת שליחות ציונית לפני מלחמת העולם השנייה), בנהלל ובתיכון ע"ש קוגל בחולון.
צאנין (צוקרמן) מרדכי ישעיהו /// סופר, עורך, מתרגם ומילונאי בשפת היידיש /// נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין /// 1906 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
המייסד והעורך הראשון של "לעצטע נייעס", היומון הישראלי היחיד ביידיש, שהתקיים חמישים ושבע שנים. נולד בסוקולוב פודלסקי, פולין. קיבל חינוך יהודי ב"חדר" ובישיבה, ומ-1921 בוורשה, שם למד בגימנסיה פולנית. את סיפורו הראשון פירסם ב-1928 בוורשה בירחון "אויפגאנג" (זריחה). אחר כך פירסם קובץ סיפורים, "וויוואט, לעבן!..". (יחי החיים, 1933), ורומן ביכורים, "אויף זומפיקער ערד" (1935). התפרנס כמנהלן ברשת בתי הספר בשפת יידיש ציש"א, ובשנים 1939-1937 עבד בעיתון "ביכער נייעס". עם הכיבוש הנאצי ב-1939 נמלט לווילנה, אך שב לוורשה כדי להעביר ידיעות ליהודים שנשארו בה, ויצא שנית מזרחה. לאחר מסע נדודים הגיע ב-1941 לארץ ישראל, ומאז חי בתל אביב. התפרנס ממסחר ופירסם מאמרים ב"נייעוועלט" (עולם חדש), דו-שבועון של "פועלי ציון שמאל". ספרו הראשון שהתפרסם בישראל היה "ווהין גייט יאפאן, רעפארטאזשן פון ווייטן מזרח" (1942): לאן מועדות פניה של יפן, כתבות מהמזרח הרחוק.
פן (פפליקר-שטרן) אלכסנדר (אברהם) /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד באקימובקה, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברוסיה. קורות חייו עד הגיעו לגיל ארבע-עשרה אפופות מסתורין. ל"דבר"יו נולד בניז'ני-קולימסק, על גדות ים הקרח הצפוני, לבתו של האציל השבדי פון ינסן, אוקיינוגרף וצייד דובים, ולאב יהודי בשם יוסף, נצר למשפחה חב"דית. בהיותו כבן שבע התנפל דוב לבן על הסב ופצעו למוות, ופן נדד ברחבי רוסיה עד הגיעו לבית אביו בפיאטיגורסק שבצפון-קווקז.
פורת (יוסלביץ') אליהו /// מתרגם ועורך /// נולד בז'וסלה, ליטא /// 1906 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ז'וסלה, ליטא. לא למד מימיו לימוד מסודר. בגיל שש החל אביו, הרב יוסף יוסלביץ', ללמדו את האלף-בית העברי והמשיך בחינוך תורני מלא. חינוך כללי חילוני והשכלה רכש ממורים פרטיים. נדודי המשפחה הקשו על רכישת השכלה מסודרת, אבל הילד המוכשר למד בשקידה. בעיר סמיאטיץ', פולין, הצטרף ל"שומר הצעיר" וב-1926 יצא להכשרה. בשנים 1929-1928 נבחר למזכירות התנועה והיה חבר המועצה הראשית שלה ברחבי פולין, נקרא לוורשה הבירה לערוך את ביטאון התנועה, ודחה את עלייתו בשנה. עלה ארצה ב-1930 והצטרף לבני קיבוצו, עין החורש, במושבה חדרה. עבד בבניין ובחקלאות במושבה ובפרדסיה. ב-1932 התיישב ישיבת קבע בעין החורש וחי בקיבוץ כל חייו, עם אשתו לולה שעלתה מבלגיה. בנו הוא המשורר אלישע פורת.
פּוטַש ריקוּדה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בפולין /// 1906 – 1965 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בפולין. אביה יקותיאל פוטש היה עיתונאי, ואחיה הבכור מרדכי נרקיס (1957-1898) היה מנהל מוזיאון "בצלאל" בירושלים ואביו של חוקר האמנות היהודית בצלאל נרקיס. בגיל שש-עשרה החלה לכתוב ולפרסם שירים בפולנית, ועברה ליידיש אחרי הפוגרום בלבוב ב-1918. ב-1924 העתיקה את מגוריה ללודז', שם נישאה למשורר היידי חיים-לייב פוקס ופירסמה משיריה בכתבי עת בוורשה ובלודז'. עלתה ארצה ב-1934 אחרי גירושיה מפוקס והתיישבה בירושלים, שם עבדה עד מותה כספרנית הספרייה לאמנות ב"בצלאל".
ביוגרפיה
נולדה בהמבורג, גרמניה. בתו של פרופסור גרמני קתולי לתיאולוגיה, ממתנגדי המשטר הנאצי. אחותה היתה פסנתרנית מצליחה בשווייץ, ואחיה כומר-מיסיונר שפעל שנים רבות באפריקה. היא שהתה כמה שנים בשווייץ ועבדה בברלין בחנות הספרים הגדולה של שוקן. התקרבה ליהדות והיתה תלמידתו של הרב הברלינאי יואכים פרינץ. ב-1933 התגיירה, ועם עליית הנאצים לשלטון עודד אותה אביה לעלות לארץ ישראל, והיא אכן עלתה ב-1935 והצטרפה למתיישבים מגרמניה בקיבוץ עין החורש.
הופר יחיאל /// סופר, מסאי ומשורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, גדל והתחנך בבית יהודי מסורתי ולמד לימודי קודש מסודרים. השלים את לימודי הרפואה שלו בוורשה ועבד שם במרפאה לבריאות הנפש, ולימים גם ניהל אותה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם הוגלה למחנה עבודה בצפון הרחוק. על בסיס חוויותיו במחנה זה כתב את הרומן "בנשיה הלבנה" (מהדורה עברית, 1972). שהה בברית המועצות עד סוף המלחמה ושב בסיומה לפולין. ב-1948 היגר לצרפת והשתקע בפריז. ב-1951 עלה לישראל והשתקע ביפו. בארץ המשיך בפעילותו הספרותית ואף זכה לכך שכמה מספריו יתורגמו לעברית בידי מתרגמים מצוינים. פירסם שירים, סיפורים, מסות ספרותיות ופיליטונים בכתבי עת יהודיים בפולין, בצרפת ובישראל. זכה בפרס איציק מאנגר ליוצרי יידיש ב-1971.
אריכא (דולגין) יוסף /// סופר /// נולד באוליבסק, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוליבסק, אוקראינה, והתחנך ב"חדר מתוקן". סיפוריו הראשונים פורסמו ב"הכוכב", בעריכת אהרן לובושיצקי (ורשה, 1923), עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית בקובל. ב-1925 עלה לארץ ועבד כפועל בבניין, בכבישים ובחקלאות. סיפורו הראשון שפורסם בארץ היה "קדחת" ("דבר", 1926). בשנים 1932-1929 הצטרף למשפחתו בארצות הברית ולמד שם ספרות אנגלית. ב-1933 חזר לארץ ועבד בעיריית תל אביב, תחילה כמזכיר המחלקה הווטרינרית, אחר כך כעורך בספרייה העירונית "שער ציון" ובהמשך במחלקת ההסברה של העירייה. היה חבר בארגון "ההגנה". מהפרסים הספרותיים שקיבל: פרס ברנר (1960). ספריו הופיעו במהדורות חוזרות ובכינוסים אחדים, למשל "כתבים – מבחר סיפורים" במלאות לו שישים (1967) ו""ילקוט סיפורים"" עם מבוא, הסברים וביבליוגרפיה מאת יוסף אורן (1982). כתב גם לילדים. ערך את הירחון "הקורא הצעיר" והיה מעורכי "אנך" (1954). ערך אנתולוגיות חשובות, בהן "דפדפת לספרות עברית" (1942, עם יצחק עגן); "גיבורים" "במערכה" (1955); "יפו, מקראה היסטורית-ספרותית" (1957); "תל-אביב, מקראה היסטורית-ספרותית" (1959); "סיפורים עבריים מחיי הערבים" (1963). יצירותיו תורגמו לכמה שפות. בנו הוא הסופר והאמן עמוס אריכא.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 9 ערכים.
