ביוגרפיה
נולדה באודסה. אביה הוא הסופר והמבקר שלמה צמח. עלתה ארצה עם הוריה ב-1921. החלה ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, אולם משנקרא אביה לייסד ולנהל את בית הספר החקלאי "כדורי" למרגלות התבור עקרה עם הוריה לשם ב-1933, וסיימה את לימודיה בבית הספר "הריאלי" בחיפה ב-1937. באותן שנים היתה חברתו של יגאל אלון, תלמיד המחזור הראשון ב"כדורי". למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים למדה גם בלונדון ובפריז. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי. עבדה עשרות שנים כעורכת פרסומים במחלקת החינוך והתרבות לגולה של הסוכנות היהודית, ובמסגרת זו ערכה מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים את "אורות: דו-ירחון לענייני ספרות ותרבות".
פורת (פורמן) אמציה /// עורך, מתרגם, סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "תחכמוני", בתיכון בבית הכרם ובבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין. אחרי שירותו הצבאי (1950-1952) המשיך בלימודיו, והוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957) ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנים 1956-1965 עבד כעורך וכמתרגם עצמאי. לאחר מכן, ובמשך שלושים ושתיים שנים, היה עורך ומתרגם וחבר מערכת בהוצאת עם עובד, שם ערך ותירגם מספרי סדרת "ספריה לעם". בתקופת עבודתו ערך כמאה וארבעים ספרים ותירגם לעברית ארבעים וחמישה ספרים. רוב תרגומיו הם מאנגלית, אבל הוא השתתף, עם מתרגמים בקיאים בשפות המקור, גם בתרגומים מספרדית, מאיטלקית, מסינית ומרוסית.
עמית-כוכבי חנה /// מתרגמת וחוקרת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1946 /// גיל: 78
ביוגרפיה
נולדה בחיפה וסיימה את בית הספר "הריאלי" במגמת מזרחנות. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון ושני בשפה וספרות ערבית ובספרות אנגלית (1968, 1971). כמו כן סיימה לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע אנגלית-ערבית-עברית (1975). את תואר הדוקטור קיבלה באוניברסיטת תל אביב, בהדרכתו של פרופ' גדעון טורי, על מחקרה החלוצי והמקיף בתולדות התרגום הספרותי מערבית לעברית מראשית הציונות ועד סוף המאה העשרים (1999). לימדה אנגלית, ערבית ותרגום באוניברסיטאות ובמכללות שונות בארץ. במכללת "בית ברל" היתה שותפה להקמת המסלול לתרגום ערבית-עברית-ערבית, והכשירה מתרגמים משתי השפות. מילאה תפקידי הוראה והנחיה בלימוד ערבית בבתי ספר עבריים, והשתתפה בהכנת תוכניות לימודים. מאז 2003 מרצה בחוג לתרגום ולחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, ועד גיל ארבע גדל בבואנוס איירס, ארגנטינה. לאחר מכן שבה המשפחה לישראל. מגיל צעיר גילה נטייה לשפות, ובמהלך התיכון לימד את עצמו פינית ואחר כך נסע לפינלנד. מוסמך אוניברסיטת הלסינקי בבלשנות שמית ובאורליסטיקה (חקר קבוצת שפות שמוצאן בהרי אורל) ודוקטור בבלשנות שמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו – על המלטזית, שפה שמית המדוברת במלטה – ראתה אור בספר "מילות-היחס המלטזיות" (כרמל, 2003). שימש עורך הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומי ומתרגם הבית של הוצאת כרמל, וכיום הוא עורך את סדרת "צפון" של הקיבוץ המאוחד, המתמקדת בספרות מארצות סקנדינביה ומהארצות הבלטיות. שהה לסירוגין בארץ ובארצות שונות. כיום מתגורר באתונה.
נצר רות /// משוררת, מבקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ טירת צבי, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ טירת צבי להורים ילידי גרמניה. בעלת תואר ראשון בספרות ובפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב. פסיכולוגית קלינית יונגיאנית ומרצה ומדריכה בחברה היונגיאנית הישראלית ובתוכנית ההכשרה בפסיכותרפיה יונגיאנית ב"סמינר הקיבוצים". פירסמה ארבעה ספרי עיון ומאמרים רבים שעניינם פסיכולוגיה יונגיאנית כשלעצמה, ושלל זיקות שבין ספרות, פסיכולוגיה, בעיקר יונגיאנית, ומיתולוגיה. גם כתביה המוקדשים לקריאת טקסטים ספרותיים נכתבים בסיוע המבט של פסיכולוגיית המעמקים של יונג.
ביוגרפיה
נולד בתל "אב"יב. שירת כעורך ומפיק תוכניות תיעודיות ב"גלי צה"ל". חי במשך עשור בצרפת, במהלכו למד ספרות כללית וצרפתית לתואר ראשון באוניברסיטת פריז 7 ע"ש דידרו. לאחר מכן סיים לימודים מתקדמים (DEA) באוניברסיטת פריז 8 בתיאוריה של התרגום. במקביל עסק בהוראה, ובין השאר לימד במכון הלאומי ללשונות ולתרבויות המזרח באוניברסיטת INALCO בפריז כמרצה לספרות עברית ותרגום. בשיתוף עם אורי פקלמן וגל קובר, היה ממייסדי כתב העת "אב", שראה אור לראשונה ב-1993. במקביל פורסמה יצירתו הראשונה, השיר "Fin de Siècle" (""הארץ"", 1993).
מלצר שמשון /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בטלוסטה, גליציה /// 1909 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טלוסטה, גליציה המזרחית. התחנך ברוח המסורת בביתם החסידי של הוריו, בחדר ואצל מלמדי גמרא. בן תשע התייתם מאמו, וכדי להקל על אביו נלקח לגור בבית אחותו הבכירה והנשואה, שטיפלה בו כאם. בספריית אבי גיסו, שהיה תלמיד חכם ומשכיל, התוודע ליצירות סופרי ההשכלה, ובהן הרומן "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, שעורר את שאיפתו לעלות לארץ. בנעוריו חשב שעיקר כישרונו בציור ורצה ללמוד ב"בצלאל" בירושלים ואף התקבל כתלמיד על סמך ציוריו, אבל מחוסר אמצעים לא התמלאה משאלתו. במקום זה למד בסמינר עברי למורים בלבוב (1926-1931). עד שעלה לארץ (1933) שימש מורה בבית הספר העברי "תרבות" בהורודנקה, גליציה, והיה פעיל בתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה".
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.
ליטוין רנה /// מתרגמת, סופרת, מסאית ומשוררת /// נולדה בהונג קונג, סין /// 1939 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהונג קונג, סין. ב-1949 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון "אהל שם" ברמת גן. בזמן שירותה הצבאי החלה לפרסם שירים ותרגומים בכתבי עת. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיה עברה להתגורר בתל אביב. ב-1968 החלה ללמד שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובאותה שנה ראה אור ספר שיריה "כל אימת" (ספרית פועלים). במשך השנים לימדה ספרות וערכה סדנאות לתרגום במוסדות שונים, בהם התיכון ע"ש מיטרני בחולון (1972), מכללת "בית ברל" (1997-1995) ובית אריאלה.
