גרינברג תמיר /// משורר ומחזאי /// נולד בנתניה, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולד וגדל בנתניה, למד בתיכון "כצנלסון" במסגרת פנימיית שטיינברג בכפר סבא. קיבל תואר ראשון בטכניון במסלול לאדריכלות ובינוי ערים בשילוב לימודי הנדסה אזרחית (1989-1984). אדריכל עצמאי וראש המגמה לאדריכלות ולעיצוב פנים בבית הספר להנדסאים "שנקר". היה מבקר ספרות במוסף הספרים של "קול ישראל". מבקר ספרות ב""הארץ"".
גרינברג סאוולי /// משורר ומתרגם בשפה הרוסית /// נולד ביקטרינוסלב, רוסיה /// 1914 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר יקטרינוסלב, רוסיה. מתחילת שנות השלושים היה פעיל ב"בריגדה של מיאקובסקי", התארגנות בלתי פורמלית של צעירים מעריצי מיאקובסקי שניסו לשמר את גחלת האוונגרד בברית המועצות. בעת מלחמת העולם השנייה שירת בצבא האדום, ולאחר מכן שימש מרצה וחוקר במוזיאון מיאקובסקי במוסקבה. עלה לישראל ב-1973 והתגורר בירושלים.
גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
גרינבאום אלישבע /// מחזאית ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1965 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
בתם של הפסיכולוגית יהודית גרינבאום והפרופסור לפסיכולוגיה צ'רלס גרינבאום. גדלה והתחנכה עם אחותה התאומה ושני אחיה בשכונת בית הכרם בירושלים ובעיר דיורהם בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית. בתום לימודיה התגייסה לשירות צבאי בחיל המודיעין, ועם שחרורה החלה בלימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כעבור שלוש שנים, בהיותה בת עשרים ושלוש, נישאה ועברה להתגורר בסן פרנסיסקו. בתקופה זו החלה לעסוק בבימוי, בכתיבה לתיאטרון ובמשחק, ובשנים 1988-1992 הועלו בסן פרנסיסקו שלוש גרסאות למחזה הראשון שלה, "אלישבע". במרכז המחזה האוטוביוגרפי, שביימה אותו ושיחקה בו, נבחנים היחסים בין "אלישבע" ל"אלישבע"-אלזה, קרובת משפחה יהודייה-גרמנייה ש"אלישבע" נקראה על שמה, ובמלחמת העולם השנייה אימצה זהות בדויה כדי לשרוד. המחזה זכה לביקורות אוהדות ואף הוצג במסגרת פסטיבל "סולו-מיו" בסן פרנסיסקו. ניכרים בו נושאים המאפיינים את המשך כתיבתה המחזאית והפואטית: מחאה וביקורת על אי-צדק חברתי, דאגה ליחיד, שאיפה לדיאלוג עם האחר וזמניות חייו של האדם.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב למשפחת סוחרים אמידה שעסקה בשיווק מוצרי זכוכית וחרסינה. למד בגימנסיה עברית והצטיין במקצועות ההומאניים. סיים את לימודיו התיכוניים ב-1938 והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו, ובשנים 1942-1941 שהה בגטו קראקוב. ב-1942 נמלט מן הגטו ובעזרת ניירות אריים הצליח לשרוד את השואה. מקראקוב עבר לוורשה ונשאר בה עד ההתקוממות הפולנית באוגוסט 1944. משם עבר לאוטבוצק ונשאר בה עד הגעתם של הצבא האדום והצבא הפולני. באביב 1945 חזר לקראקוב והחל לעבוד בסניף המקומי של הוועדה ההיסטורית היהודית, בעיקר בגביית עדויות של ניצולים. במקביל החל לעסוק בתרגום שירה מגרמנית ומיידיש לפולנית.
גרובמן מיכאל /// משורר בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. היה פעיל, בעיקר כאמן חזותי, בתנועת האוונגרד הרוסי של שנות השישים, שהתנגדה לתרבות הסובייטית הרשמית. במקביל החל להתנסות בכתיבת שירה. עלה ארצה ב-1971. בשנים 1981-1975 ערך את העיתון הלא-ממוסד "לווייתן", ביטאון קבוצת אמנים וסופרים בשפה הרוסית, שדגל באמנות ייחודית ואוונגרדית בישראל. בשנות השמונים והתשעים היה פעיל בעיתונות הרוסית בארץ, ובמשך שנים רבות משמש חבר המערכת המוביל של כתב העת "זרקלו" (מראה), שבו הוא מפרסם את רוב יצירותיו הספרותיות.
ביוגרפיה
נולד וגדל בקיבוץ דן בגליל העליון, כיום מתגורר בברלין. כשהיה בן שתים-עשרה עבר עם משפחתו לווינה לשלוש שנים, ולמד שם בבית הספר האמריקני. למד תואר ראשון בספרות וחינוך באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך בין-תרבותי בברלין. כיום (2021) כותב עבודת דוקטורט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנושא גלובליזציה וספרות עולם עברית בת זמננו. ערך את כתב העת "סדק: כתב עת לנכבה שכאן", פרי שיתוף פעולה בין עמותת "זוכרות", קבוצת "פרהסיה" והוצאת פרדס. פרסם שירים וסיפורים במוסף התרבות והספרות של "הארץ" ובכתבי העת "מטעם" ו"מעיין".
גפן יהונתן /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1947 /// גיל: 78
ביוגרפיה
נולד במושב נהלל, שם למד בבית הספר היסודי ובתיכון. התגייס לצנחנים (1965) ולאחר שסיים קורס קצינים הועבר לגדוד "ברק" בגולני, שם שירת כקצין מודיעין. עם שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב. ב-1968 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "כמה מילים" (תרבות וחינוך). באותה העת כתב גם את "שירים שענת אוהבת במיוחד" כמכתבים לאחותו בת הארבע (1969). ב-1970 נסע ללונדון ללימודים וחזר לארץ ב-1972, והחל לכתוב טור שבועי בעיתון מעריב, שאותו הוא כותב עד היום. ב-1974 העלה עם דני ליטני מופע ראשון בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול", שזכה להצלחה גדולה. בשנות השבעים והשמונים כתב והעלה מופעים סאטיריים נוספים ופירסם ספרי שירה, בהם "מקום לדאגה" (1971) ו"בעיקר שירי אהבה" (1976). גפן הוא אחיינו של משה דיין ואביהם של היוצרים שירה ואביב גפן.
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. הוריו נספו בשואה, שעברה עליו בגטו. ב-1947 עלה לישראל במסגרת "עליית הנוער". התחנך בקיבוץ חפציבה והתגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים שלושה תוארי מוסמך: בספרות עברית, בספרות כללית ובספרות גרמנית. עבודות הגמר שלו עסקו במדרש ולשון, בשימוש במדרשים ב"יוסף ואחיו" לתומס מאן וביצירתו של פנחס שדה. האחרונה יצאה לאור כספר: "אני נושא את שירי אל הרעב לרוח – פנחס שדה והשירה הדתית" (2005). גנן מפרסם יצירות, תרגומים ומאמרים בכתבי עת שונים.
גנוסר יאירה /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1938 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות "נוער לח"י". ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת לאלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פירסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.
