ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו ושם למד בבתי הספר יסודי ותיכון. אחרי שירותו הצבאי למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ושנתיים באוניברסיטת סורבון בפריז. ב-1960 החל לכתוב, ובשנים 1963-1961 פירסם ארבעה-עשר סיפורים בעיתונות ובכתבי העת לספרות ("גזית", "קשת", "משא", "הארץ") בחתימת "אבי עתניאל". הסיפורים משקפים גישושי דרך של יוצר צעיר המחפש את קולו. בין השאר מצויים בהם מוטיבים של בדידות וניכור קיומי בהשפעת ספרות האבסורד האקזיסטנציאליסטית (קפקא, בקט, יונסקו, סארטר), שחילחלו אז בסיפורת הישראלית הצעירה. חלקם כתובים בנוסח אלגורי-סמלי סוריאליסטי, שהיה אופייני לסיפורת זו בראשיתה (יהושע, אורפז) ושקנז נטש אותו עד מהרה. בד בבד ניכרת בסיפורים משיכה מיוחדת לעיצוב מצבים של טירוף, ורבים מן המגעים האנושיים המעוצבים בהם עומדים בסימן של אלימות, רוע ואכזריות, תוך ציפיית-שווא לחסד אלוהי.
מואסי פארוק /// משורר, סופר ועורך /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 1941 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבאקה אל-גרביה. בוגר תיכון טייבה. בעל תואר ראשון (1973) ותואר שני (1976) בשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר דוקטור בשירה ערבית מודרנית מאוניברסיטת תל אביב (1989). מורה, עורך ("משאויר", 1979-1978) וחבר מערכת בכתבי עת ערביים ("מואקף") ועבריים ("גג"). סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל. מרצה במכללת "אל-קאסמי" (1991 ואילך), במכללת "גורדון" (2000-1993) ובמכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה בחיפה (1998 ואילך). מרבה להשתתף בכנסי ספרות ותרבות בישראל ובירדן. פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ספר שירה לצעירים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. ספר שיריו הראשון, "מחכים לרכבת", יצא לאור ב-1971 (ג'מעית עמאל אל-מטאבע). הקובץ "העצבונים שלא הובנו" תורגם לעברית בידי רוג'ה תבור ויצא ב-1989 (אל-הודא). הקובץ "באתי אליך" שיצא ב-2010 כולל שירים מתוך הקובץ המתורגם "העצבונים שלא הובנו" והתווספו אליו שירים שמואסי כתב במקור בעברית. פירסם מחקרים על הספרות הערבית המודרנית ושני ספרים אוטוביוגרפיים: "קשתות מסיפורי האישי" (2002) ו"שיחות שהיו עימי" (2005).
לוז צבי /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בקבוצת דגניה ב', ישראל /// 1930 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקבוצת דגניה ב' להוריו רחל וקדיש לוז (לוז'ינסקי), ממייסדי הקבוצה (לימים כיהן אביו כיו"ר הכנסת הרביעית, החמישית והשישית). התחנך בבתי הספר של קיבוצי עמק הירדן, בית החינוך העממי והתיכון החקלאי "בית ירח". ב-1948, בעודו תלמיד כיתה י"ב, הופסקו לימודיו כשלושה חודשים לפני הכרזת המדינה, והוא גויס להגנה ואחר כך לצה"ל, והשתחרר אחרי מלחמת השחרור בדרגת סרן. ב-1957 החל ללמוד ספרות ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, ומ-1962 היה אסיסטנט של פרופ' ברוך קורצווייל. ב-1968 קיבל תואר דוקטור, והמשיך ללמד במחלקה לספרות עם ישראל עד פרישתו ב-1998, בדרגת פרופסור מן המניין. עבודתו המחקרית ממשיכה גם עשור ויותר לאחר פרישתו, והוא ממשיך ללמד ספרות במכללה האקדמית עמק הירדן, אף שאיבד בשנים האחרונות את ראייתו.
יחזקאל יוסף /// משורר /// נולד בארה"ב /// 1929 – 2020 /// גיל
ויז'ה קלוד /// משורר ומסאי בשפה הצרפתית /// נולד בבישווילר, צרפת /// 1921 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה האלזסית בישווילר (Bischwiller), צרפת. משפחתו ישבה באזור זה כשלוש מאות שנה. בילדותו דיבר כשאר התושבים בעיקר בניב הגרמני המקומי, וגם ביידיש אלזסית, שהיא שונה במקצת מזו הנוהגת במרכז ובמזרח-אירופה. מאוחר יותר התוודע לצרפתית ולגרמנית. בתום לימודיו התיכוניים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו מביתה ומצאה מקלט בדרום-מערב צרפת, ליד טולוז, עיר שבה התחיל בלימודי רפואה. בו בזמן היה פעיל בהקמת רשת התנגדות לכיבוש הנאצי ולממשלת וישי (ה"רזיסטנס"). כבר ב-1942 התפרסמו שיריו הראשונים בכתב עת מחתרתי. בראשית 1943 הצליח להימלט לארצות הברית, שם השלים עבודת דוקטור בשפות וספרויות רומאניות ולימד ספרות צרפתית באוניברסיטת אוהיו, בברנדייס ובמוסדות נוספים. ספריו הראשונים ראו אור בצרפת בשנות החמישים. "הקיץ האינדיאני" יצא בהוצאת "גאלימר" (1957) וזכה להקדמה של אלבר קאמי.
גנוסר יאירה /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1938 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות "נוער לח"י". ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת לאלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פירסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.
ביוגרפיה
נולד בפריז. אמו היתה עוזרת מחקר של אנדרה מורואה ואביו, ד"ר חיים גמזו, היה מבקר אמנות ותיאטרון ידוע, מנהל מוזיאון תל אביב ומייסד בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן. עלה עם "הו"ריו לארץ בהיותו בן שנה ורבע. היה בן חמש כשאמו נפטרה ממחלה ממארת. למד שנתיים בגימנסיה העברית "הרצליה" ואחר כך עבר ממקום למקום כילד חוץ בקיבוצים גבע, גן שמואל ומעברות. בעל תארים ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב בספרות עברית וכללית ובלשון עברית. קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של טקסס על ניתוח שירתו של איציק מאנגר. על עבודה זו "הו"ענק לו גם פרס המועצה לתרבות י"הו"דית למחקר בתחומי היהדות בארצות הברית (1976). ב-1976 הקים את הקתדרה ללימודים עבריים באוניברסיטה הממלכתית של סידני. בשנים 1987-1982 עמד בראש החוג ללימודים עבריים באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, דרום-אפריקה. עם שובו לארץ ב-1993 ועד 2002 היה ראש החטיבה ללימודי ספרות במכללת אילת, ומ-2002 "הו"א מרצה במכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן.
בן (בראון) מנחם /// מבקר ומשורר /// נולד בפולין /// 1948 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפולין. בגיל ארבעה חודשים עלה ארצה עם הוריו וגדל ברמת גן. ב-1966 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית, וב-1967 פירסם קובץ שירים ראשון, "אדרת הגפן" (עקד). אחריו באו הקבצים "צמה צנופה" (כליל סונטות, 1970) ו"הים פלחים שקופים" (1971). באותן שנים חסה תחת כנפיו של גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", שקידם את שיריו הראשונים בתשבחות פומביות מפליגות, והיה מעורב בחייה של חבורת המשוררים התל-אביבית (אבידן, הורביץ, ויזלטיר ואחרים). שיריו המוקדמים מגלים משיכה לחומרים אקזוטיים ואגדיים ולמילים פיוטיות עשירות-צליל, בנוסח הנראה כמושפע משירת דליה רביקוביץ ויונה וולך. כאשר חזר לכתיבת שירה כעבור כעשור ("שירים ואימוני שירה", 1980; "שירים חדשים", 1986), ניכר בכתיבתו מעבר לנוסח דיבורי-פרוזאי יותר ולשיקוף של חוויות חיים אישיות יומיומיות, בד בבד עם נטייה לבוטות לשונית ולארוטיקה פרובוקטיבית. לחשבון יצירתו יש לצרף גם את "פלונטר" (1979), רומן-מכתבים חושפני המתעד את פרשת נישואיו הראשונים וגירושיו. ב-1982 ערך כתב עת קצר-ימים לביקורת שירה בשם "המילים".
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. היה חבר מערכת של השבועון לנוער "חמצן" ובעל טור סאטירי בעיתון הנוער "במחנה גדנ"ע". לאחר סיום שירותו הצבאי היה כתב בעיתון "דבר" בשנים 1983-1984 וכתב מוסף "הארץ" בשנים 1986-1989. היה כתב ומפיק ב"קול ישראל". למד בלשנות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. פעיל בקהילת הלהט"ב וב-1986 נמנה עם מייסדי הוועד הישראלי למלחמה באיידס. ב-1994 ייסד את "תמול שלשום" – מסעדה, בית קפה וחנות ספרים בשכונת נחלת שבעה בירושלים. במקום מתקיימים אירועי ספרות ומוזיקה, והוא נחשב לפנינת תרבות ירושלמית.