תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
ביוגרפיה
נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).
ביוגרפיה
נולד בירושלים. דור חמישי לילידי העיר. חלק משנות ילדותו ותקופת התבגרותו בילה בשכונת מאה שערים בבית סבתו, אך התחנך מנעוריו מחוצה לה. תחילה בבית הספר היסודי לבנים "תחכמוני" ואחר כך בבית ספר תיכון חילוני בבית הכרם. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, פסיכולוגיה ותולדות עם ישראל. היה נשוי להיסטוריונית פרופ' שולמית שחר.
רימון יעקב /// משורר וסופר /// נולד בפולין /// 1903 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
עלה לארץ מפולין עם אביו בגיל שש, וימי ילדותו עברו עליו בשכונת נווה שלום בתל אביב. למד בבית הספר "תחכמוני" לתלמוד תורה. החל לפרסם שירה בגיל שמונה-עשרה, בעיתון "לתלמידים", מאוחר יותר פירסם ב"הפועל הצעיר", ב"העולם", ביטאון התנועה הציונית, וב"הצופה". אחיו של המשורר יוסף צבי רימון. מספרי שיריו: "השתפכות" (1926); "ארצי" (1928); "סנה" (1946); "לאור הבהוב הנר" (1974); "כלקט שיבולים" (1966), שזיכה אותו בפרס לספרות דתית יפה על שם משה שפירא. איבוד מאור עיניו בשנות הארבעים לחייו לא עמד בדרכו לפעילות ספרותית וחברתית ענפה.
רגולנט שמואל /// מתרגם /// נולד במאלין, אוקראינה /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מאלין הסמוכה לקייב, אוקראינה. בגיל חמש עלה עם הוריו וששת אחיו ארצה. המשפחה השתקעה בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" וסיים את גימנסיה "הרצליה". ב-1938 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות. במקביל למד הוראה בסמינר ע"ש דוד ילין, שם התיידד עם ס' יזהר (אז עוד סמילנסקי), והיה מהראשונים שהבחינו בכישרון הכתיבה המופלא שלו וחזה לו עתיד מזהיר בספרות העברית.
פורת (פורמן) אמציה /// עורך, מתרגם, סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1932 /// גיל: 93
ביוגרפיה
נולד בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "תחכמוני", בתיכון בבית הכרם ובבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין. אחרי שירותו הצבאי (1950-1952) המשיך בלימודיו, והוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957) ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנים 1956-1965 עבד כעורך וכמתרגם עצמאי. לאחר מכן, ובמשך שלושים ושתיים שנים, היה עורך ומתרגם וחבר מערכת בהוצאת עם עובד, שם ערך ותירגם מספרי סדרת "ספריה לעם". בתקופת עבודתו ערך כמאה וארבעים ספרים ותירגם לעברית ארבעים וחמישה ספרים. רוב תרגומיו הם מאנגלית, אבל הוא השתתף, עם מתרגמים בקיאים בשפות המקור, גם בתרגומים מספרדית, מאיטלקית, מסינית ומרוסית.
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
יצחקי ידידיה /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד ב-1929 בירושלים למשפחה מהיישוב הישן, שעברה תהליך של חילון. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. לאחר שנת שירות לאומי החל ללמוד אדריכלות בטכניון, אבל עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס והשתתף במלחמה. ב-1953 סיים את לימודי האדריכלות. במסגרת עבודתו כאדריכל תיכנן בתי מגורים רבים ובתי ציבור, בהם בית הכנסת "קוממיות", "בית לייוויק", מרכז לסופרים ועיתונאים ביידיש, קולנוע "אילת" (כולם בתל אביב), מתנ"ס בכרמיאל ועוד. ב-1974, במסגרת הסבה מקצועית, פנה ללימודים בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1986. מאז הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ב"סמינר הקיבוצים" ובמוסדות אקדמיים נוספים בארץ ובחו"ל.
יבין אברהם /// עורך ומתרגם /// נולד ברובנו, אוקראינה /// 1928 – 2019 /// גיל
טוכנר משולם /// חוקר ספרות /// נולד במינקוביץ, אוקראינה /// 1912 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1912 בעיירה מינקוביץ, אוקראינה. ב-1916 עקר עם משפחתו לעיירה בריצ'אני בבסרביה, שהפכה ב-1918 לחלק מרומניה. ב-1925 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה "הריאלית" מיסודו של ד"ר שור. מ-1930 ועד 1937 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה וסיים את התואר השני. בתקופת לימודיו פירסם סיפורים בעיתונות ("הארץ", "ניב הסטודנט"), אך לימים התרכז בביקורת. מאז תום לימודיו עסק בהוראה, תחילה בבתי ספר בטבריה ובעפולה, ומ-1948 עד סוף ימיו בבית המדרש הירושלמי למורים ע"ש דוד ילין. היה ידיד ורע לרבים מסופרי ירושלים וממלומדיה, ובראשם ש"י עגנון. בשנותיו האחרונות החל בכתיבת עבודת דוקטור על יצירת עגנון, אך זו לא הושלמה מחמת פטירתו.
