חזרה לדף התוצאות

6 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: מוסד אקדמי: אוניברסיטת ברלין.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 6 ערכים.

שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 18861956 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.

שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 18891974 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.

ווֹיסלבסקי צבי /// חוקר ספרות ותרבות, עורך ומתרגם /// נולד בגראייבה, פולין /// 18891957 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בגראייבה, פולין. התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו וגדל בעוני בבית אמו, שפירנסה מחנות המכולת שלה את חמשת ילדיה. למד בישיבות טלז וראדין בליטא. ב-1906 הגיע ל"ישיבה הגדולה" באודסה, שבראשה עמד ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), ולמד בה ארבע שנים. שם החלה פעילותו ההגותית והספרותית, עם חבריו ללימודים, בהם יחזקאל קויפמן. ב-1909 עבר לפטרבורג, לאקדמיה למדעי היהדות שהקים הברון דוד גינצבורג, ולמד "שיעורים בידיעת המזרח". ב-1912 חזר לאודסה ועסק בצורכי ציבור בקרב הנוער ובהוראה בעיירות אוקראינה. ב-1917 השתקע בעיירה סקווירה, לקח חלק פעיל בפולמוסים ונאבק כציוני בקומוניסטים וב"בוּנד". ראשית פרסומו ב"השילוח" ל"ה, 1918, בנושאים פובליציסטיים לאומיים-ציוניים. למד באוניברסיטת אודסה (1919). ב-1921 היה בקבוצת הסופרים העבריים שעזבה את ברית המועצות, בעזרתו של גורקי, עם משפחות ביאליק, רבניצקי ואחרים. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד (1921). השתקע בברלין, עד עלייתו לארץ ב-1934. בשנים 1921-1923 שימש כמזכיר הוצאת דביר בהנהלתו של ביאליק. פירסם בקביעות מסות, פובליציסטיקה והגות בעיתונות "התקופה" ("העולם"; "התקופה"; "רימון"). המשיך בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ב-1931 מאוניברסיטת ברלין. נושא העבודה: "משנת זימל על רוח הרכושנות" (תורגם לעברית והובא לדפוס על ידי ישורון קשת, 1966). ב-1934 עלה לארץ ישראל ומאז עסק בפעילות ספרותית ענפה בתחום המסה, ההגות, הביקורת, העריכה והתרגום. 

גולדברג לאה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 19111970 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.

בִּן-גָרְיון עמנואל /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בברסלאו, גרמניה /// 19031987 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בברסלאו (אז בתחומי גרמניה וכיום ורוצלב, פולין) לאביו, הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולאמו, רחל לבית רמברג. ב-1911 עבר עם הוריו לברלין. קיבל חינוך עברי ויהודי מידי אביו ובהשגחתו, והשכלה כללית בגימנסיה הומניסטית גרמנית. ברדיצ'בסקי כיוון את בנו להתמחות אקדמית בחקר הלשונות השמיות, והבן אכן שמע הרצאות בתחום זה באוניברסיטת ברלין בשנים 1925-1922, אך מותו החטוף של האב בנובמבר 1921 קבע לו מסלול חיים אחר, שבמרכזו הדאגה לטיפוח מורשתו של ברדיצ'בסקי.

בן יצחק (סונה) אברהם /// משורר /// נולד בפשמישל, גליציה /// 18831950 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפשמישל, גליציה. גדל בבית סבו וקיבל חינוך דתי. בעזרת מורים פרטיים רכש השכלה כללית. משנות בחרותו לקח חלק בפעילות ציונית ובענייני ציבור יהודיים.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 6 ערכים.