שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
גורן (גרינבלאט) נתן אליעזר /// סופר, מבקר /// נולד בווידז, ליטא /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וידז שבפלך קובנה. התחנך במוסדות התורה בסלובודקה, ושם התוודע בגנבה לספרות העברית החדשה. בהיותו בן שש-עשרה עקר בגפו לווילנה, שבה התמיד בלימודי הקודש ובד בבד התקרב אל חוג הסופרים היהודים ואל פעילי מפלגת "פועלי ציון". עד מהרה היה לפעיל בתנועה המהפכנית של 1905, ובגין פעילות זו נאסר לשנתיים. ב-1910 גלה לאודסה מחשש למאסר נוסף ושם התקרב אל ביאליק, דרויאנוב ומנדלי ואל חוג היוצרים היהודים הצעירים בעיר.
בארון דבורה /// סופרת /// נולדה בבאוזדה, רוסיה /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 3 ערכים.
