חיוֹג משה (פלוטקין, גריגורי צבי) /// סופר /// נולד בלאדי, רוסיה /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.
זילברשלג יצחק /// משורר ומתרגם /// נולד בסטרי, גליציה /// 1903 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד למשפחה חסידית בעיר סְטְרִי בגליציה המזרחית וספג את שלל התרבויות ששררו באותו חבל ארץ. בגימנסיה המקומית למד את השפות הקלאסיות, ובד בבד היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" והפנים את עיקרי האתוס שלה בראשיתה, שניכרו לימים בשירתו: פולחן הנעורים, זיקה חזקה לטבע ולגיטימציה להנאות הגוף, עידוד להגשמה עצמית והשקפה ציונית. ב-1920 היגר לארצות הברית, התיישב בניו יורק ומצא את מחייתו כפועל פשוט. ב-1925 חזר לאירופה, והשלים כעבור שנתיים לימודי היסטוריה אירופית באוניברסיטת וינה. כמו כן התעמק בספרויות אירופיות שונות. שב לארצות הברית בסוף אותו עשור, ומ-1930 עד 1932 לימד בסמינרים יהודיים למורים בניו יורק. ב-1933 עבר ללמד במכללה העברית למורים בבוסטון, דבק במוסד זה ובשנים 1968-1947 כיהן כדיקן שלו ולאחר מכן כנשיאו, עד לפרישתו ב-1970. מ-1973 ועד 1978 לימד ספרות עברית באוניברסיטת טקסס באוסטין, וחי שם עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא של איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית.
הלוי שולמית חוה /// משוררת /// נולדה בלוצרן, שוויץ /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה ב-1955 בלוצרן, שווייץ, לאביה יליד הארץ ולאם שוויצרית. בילדותה דיברה גרמנית ולמדה עברית רק עם חזרת משפחתה ארצה בהיותה בת חמש. בוגרת תואר ראשון במכללה לבנות בירושלים (1975), תואר מוסמך במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת אילינוי (1981) ותואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים (2009). החל מ-1994 שיריה מתפרסמים בכתבי העת ""פסיפס"", "צרור המור", "דימוי", "עתון 77", "הדאר", "שבו", "גג" ועוד. כמו כן תורגמו שיריה לאנגלית, לספרדית, לצרפתית ולערבית.
בן-גוריון ירחי רזיה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקיבוץ בית השיטה, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
אפרת ישראל /// משורר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באוסטרוג(אוסטרהא), אוקראינה /// 1891 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוסטרוג (אוסטרהא), אוקראינה. בנעוריו למד בישיבת מיר. ב-1905 היגר עם בני משפחתו לניו יורק, שם למד בתיכון אמריקני לצד לימודים בישיבת ר' יצחק אלחנן, שהיתה מרכז תלמידי ישיבות שזה מקרוב היגרו. ב-1915 קיבל אפרת (שאת שם משפחתו נהגו לבטא EFROS) תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ובמקביל את הסמכת בית המדרש לרבנים קונסרבטיבים. בשנים 1954-1918 שימש מרצה לעברית ולמחשבת ישראל באוניברסיטאות בערים שונות בחוף המזרחי בארצות הברית. ב-1947 נשלח עם המשורר היידי ה' לייוויק לתעד את מחנות העקורים באירופה. סדרת כתבות בנושא זה פירסם ב"הדאר". ב-1954 הוזמן לשמש דיקן המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל (שהפך מאוחר יותר לחלק מאוניברסיטת תל אביב). עלה לארץ, וב-1956, עם הקמת אוניברסיטת תל אביב, נבחר לרקטור הראשון שלה, ובתפקיד זה שימש עד 1959.
אוסטרידן (אויסטריאק) ישעיהו /// מתרגם, סופר ומחנך /// נולד באוסטרוב-מזובייצק, פולין /// 1912 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוסטרוב-מזובייצק, פולין. למד בבתי ספר של רשת "תרבות" ובגימנסיות העבריות בביאליסטוק ובבריסק. בסוף שנות העשרים היגר עם משפחתו לבלגיה, השלים את לימודיו באוניברסיטת בריסל וקיבל תואר דוקטור על חיבורו "הציונות והשאלה היהודית". שלט ביידיש, פולנית, עברית, צרפתית וספרדית. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בהסתדרות הציונית בפולין, בבלגיה, בצרפת, בקובה (1941־1942) ובמקסיקו (1942־1961). לדרום-אמריקה הגיע ב-1941 כפליט באוניית פליטים שברחו מאירופה וזכו למחסה בקובה, וב-1942 התיישב במקסיקו. במשך כל השנים הוסיף לעסוק בחינוך יהודי ובהוראה. ב-1961 עלה ארצה, המשיך בהוראה וכן הצטרף למפ"ם, היה פעיל בה ואף נבחר לשמש בתפקידים במוסדותיה.
אונגרפלד משה /// חוקר ספרות, מסאי ועורך /// נולד בגליציה /// 1898 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.
