ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
קלוזנר יוסף /// חוקר ספרות, מבקר ועורך /// נולד באוֹלְקֶנִיקִי, ליטא /// 1874 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוֹלְקֶנִיקִי, פלך וילנה. ב-1885 עבר עם משפחתו לאודסה, ובגיל צעיר נכנס לפעילות בתנועת "חיבת ציון" ובאגודות לטיפוח הדיבור העברי. בשני תחומים אלה, דרכי הפעילות הציונית והעברית המחודשת, פירסם את מאמריו הראשונים (1893), וזמן קצר לאחר מכן הופיע חיבורו הראשון בביקורת הספרות, חוברת הספד והערכה על י"ל גורדון (1894). בשנות נעוריו באודסה נרקמה ידידותו האמיצה עם המשורר שאול טשרניחובסקי, שנמשכה כל ימי חייהם. בשנים 1902-1897 למד באוניברסיטת היידלברג, ובד בבד עם רכישת השכלה מגוונת ביסס את מעמדו כמבקר בולט של הספרות העברית הצעירה. בתחילת 1903 נתמנה לעורך הירחון החשוב "השילוח" במקום מייסדו אחד העם, ושימש בתפקיד זה כל ימי חייו של הירחון – עד 1919 ברוסיה ועד 1926 בארץ ישראל.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
ירון אמונה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ב-1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית לאביה ש"י עגנון ולאמה אסתר לבית מרכס. ב-1924, אחרי שנשרף ביתם בעיירה באד הומבורג, יצא עגנון לארץ ישראל, והיא עם אמה ואחיה הצטרפו אליו אחרי שנה. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה חיה אמונה ירון מאז ועד מותה. למדה בבית המדרש למורות של "המזרחי", ובשנות הארבעים עבדה כמורה בבתי ספר יסודיים בצפת, בפתח תקווה ובירושלים. מ-1965 פירסמה סיפורים אחדים ב"אמות", ב"הארץ" וב"מאזניים" וזכתה לעידודו של אביה, אך חדלה מכתיבתם עם מותו ב-1970 כדי להתמסר לטיפול בעיזבונו. בשיתוף עם בעלה, חיים ירון, שקדה על הוצאת חיבוריו של עגנון שנותרו בכתובים, ומ-1971 עד 2002 הופיעו בעריכתה חמישה-עשר כרכים של כתבים ומכתבים. אלה נוספו על שמונת כרכי המהדורה הקנונית של כתביו ושינו לחלוטין את הנוף המוכר של יצירתו. הכרכים שפירסמה כוללים רומנים ("שירה", "בחנותו של מר לובלין"), קובצי סיפורים ("לפנים מן החומה", "תכריך של סיפורים", "פתחי דברים", "קורות בתינו"), אנתולוגיות ("ספר סופר וסיפור", "סיפורי הבעש"ט", "אתם ראיתם"), קבצים של חילופי מכתבים ("אסתרליין יקירתי", "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות", "מסוד חכמים"), קובץ נאומים והרצאות ("מעצמי אל עצמי"), קובץ חרוזים מאוירים על אותיות האלף-בית ("ספר האותיות") וספר זיכרון לעיר בוצ'אץ' ("עיר ומלואה"). כמו כן נמנתה עם עורכי "קובץ עגנון" (א'-ב', 1994; 2000), מאסף של מחקרים ותעודות על הסופר ויצירתו.
וולך יונה /// משוררת /// נולדה בכפר אונו (קריית אונו), ישראל /// 1944 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בכפר אונו (לימים קריית אונו) לאסתר (לבית גופמן) ולמיכאל וולך, אחות צעירה לנירה. הוריה עלו ב-1932 מבסרביה, הכירו בארץ והיו ממייסדי הכפר. האב נהרג בקרב על גבעת קולה במלחמת העצמאות כשהיה בן שלושים ושש. אמה היתה שותפה להקמת בית הקולנוע בקריית אונו ב-1953, שבו בילתה וולך בילדותה ובנעוריה שעות רבות בצפייה בסרטים. את מרבית חייה חיה בבית אמה ברחוב הנקרא על שם אביה. במחצית השנייה של שנות השישים התגוררה לתקופות קצרות בתל אביב ובמלון נוטרדם בירושלים. מעולם לא יצאה את גבולות ישראל.
אלבג רוחמה /// סופרת, חוקרת ומרצה /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה ברחובות למשפחה יוצאת עיראק שהתיישבה בשכונת מרמורק. כשהיתה בת ארבע עברה המשפחה ליפו ומשם לבת ים. למדה בגימנסיה "סוקולוב לאור". שירתה בצה"ל ביחידת הצנזורה לעיתונות ולתקשורת, ולאחר מכן למדה בסמינר למורים לוינסקי ובאוניברסיטת בר-אילן ספרות עברית וספרות משווה. במקביל לימדה בבתי ספר תיכוניים בקיבוץ אורים שבנגב ובבת ים.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 7 ערכים.
