שנהר (שנברג) יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בוולוצ'יסק, אוקראינה /// 1902 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוצ'יסק שבגבול אוקראינה-גליציה. ב-1914, בזמן מלחמת העולם הראשונה, עקרה המשפחה לפרוסקורוב, שם למד שנהר בגימנסיה רוסית, וכן עברית אצל מורה פרטי. בשנים 1918-1917 היה פעיל בתנועת "החלוץ", וב-1921 עלה ארצה ועבד כפועל רכבת, פועל בניין ופועל חקלאי. ב-1923 עבר לקיבוץ מרחביה, וכעבור שנה חזר לתל אביב והשתלם בשפות. ב-1930 נסע ללמוד כלכלה בבלגיה באוניברסיטת בריסל, ושב ארצה ב-1931.
שיף מידד /// סופר /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1917 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.
רבינוב יהושע /// /// נולד ברוסיה הלבנה /// 1904 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזה חקלאית ליד פינסק. למד בחדר מתוקן ובגימנסיה רוסית בפינסק, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בווילנה. כתב שירים מגיל ארבע-עשרה, וב-1923 פורסם שירו הראשון בירחון הוורשאי לבני הנעורים "הכוכב". עלה לארץ ישראל ב-1924, ולאחר תקופה של הכשרה חקלאית ביבנאל ובקבוצת גבע הצטרף לחבריו יוצאי פינסק שייסדו ב-1926 את קיבוץ גבת בעמק יזרעאל. מאז ועד יומו האחרון היה חבר הקיבוץ. במלחמת העצמאות שכל את בתו רות, חיילת בחטיבת גולני.
עובדיהו (גוטסדינר) מרדכי /// סופר ומסאי /// נולד בשדלץ, פולין /// 1909 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשדלץ, פולין. למד בחדרים וסיים בית ספר תיכון חקלאי. מנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ונודע כנואם בעברית בעירו באספות ציוניות. מגיל שמונה-עשרה עסק בהוראת עברית בערים שונות ובעבודה תרבותית בתנועתו. נמנה עם פלוגת ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר הצעיר" בפולין. בשלהי שנות העשרים יצא למערב-אירופה וביקר כשומע חופשי באוניברסיטאות שונות. בשהותו בלונדון ליווה את חיים נחמן ביאליק בעת ביקורו בעיר בענייני הוצאת דביר (דצמבר 1930-מרס 1931), סייע לו בענייני יומיום והִרבה לשוחח עמו, והקשר ביניהם נמשך בתל אביב. לימים העלה על הכתב את רשמיו מדמותו של ביאליק ותיעד את שיחתו השופעת ("מפי ביאליק", 1945; מהדורה מורחבת ב-1969). ביאליק הוא שהציע לו את שמו העברי.
כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.
הר-אבן יעקב /// סופר ומסאי /// נולד בבסקוראיני, בסרביה /// 1899 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסקוריאני, בסרביה, וקיבל חינוך מסורתי. בן אחיו של הסופר יהודה שטיינברג. עלה ארצה ב-1914 ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה", ועשה את שנות מלחמת "העולם" הראשונה עם הגימנסיה בנדודיה. סיפורו הראשון, "פרכוסים", שנכתב בעודו תלמיד הגימנסיה, פורסם ב-1919 בשבועון "הפועל הצעיר". הסיפור זכה לרשימת עידוד מאת י"ח ברנר, שזיהה בו על אף בוסריותו סימנים של כישרון אמת. אחרי סיום לימודיו ב-1919 עבד כמזכיר ועד הלשון העברי בירושלים. ב-1920 נסע לבית הוריו בבסרביה, ומשם יצא ללימודי רפואה בפראג, והשלימם ברומא. בפראג עסק בפעילות עברית-ציונית בקרב הסטודנטים היהודים. ב-1932 חזר לארץ ישראל. היה חבר ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית מעת היווסדה.
המנחם (מנחם) עזרא /// סופר ועורך /// נולד בסקופיה, סרביה /// 1907 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה הסרבית סקופיה (היום בירת מקדוניה), בן בכור להורים שומרי מצוות. מתוך כיסופים דתיים עלה האב עם משפחתו לארץ ב-1913 וקבע את מושבה בירושלים העתיקה. בארץ נאלצה המשפחה להתפרנס מדברי מאפה של האם, שהאב היה מוכר ברחוב. מצוקתה החמירה עד כדי רעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהאב גויס בכפייה לצבא הטורקי וחזר רק כשהצבא הבריטי הדף את הטורקים מהארץ.
דשא (איזנשטדט) מיכאל /// סופר ומשורר /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1915 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוברויסק שברוסיה הלבנה. עלה עם הוריו לארץ ב-1925. התגורר בחיפה ובבאר טוביה. מ-1966 ועד מותו חי במושב שדמה. סיים את בית הספר החקלאי במקווה ישראל ואת בית המדרש למורים בבית הכרם, ועבד בהוראה במוסדות שונים. שירו הראשון ראה אור בביטאון הנוער העובד "במעלה", וב-1941 יצא לאור ספרו הראשון, "שחרית", בהוצאת "במעלה".
ארן זלמן (אהרונוביץ', זיאמה) /// איש ציבור ומשורר /// נולד באוקראינה /// 1899 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה והתחנך חינוך מסורתי-דתי. למד בחדר ובכמה ישיבות, באקדמיה למדעים (1920) ובמכון לחקלאות בחרקוב (1923-1921). עסק בהוראת מדעי החברה (1923-1918) והיה פעיל בענייני ציבור יהודיים. עלה ארצה (1926) לאחר שחצה בחשאי את הגבול בין רוסיה ללטביה. מילא תפקידים שונים במוסדות ההסתדרות. נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפא"י וכיהן בה עד לפרישתו (1969). היה מזכיר מפא"י (1951-1948) ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. מונה לשר החינוך והתרבות (1960-1955, 1969-1963). ראה בתפקידו זה ההישג החשוב ביותר של פעילותו הציבורית. הקים מוסדות חינוך רבים: גני ילדים, פנימיות ומכללות, וקבע את לימודי "התודעה היהודית". יזם את הקמת המתנ"סים (1969) והנהיג רפורמות חשובות במבנה החינוך – הקמת חטיבות ביניים והארכת חינוך החובה. נחשב לאחד משרי החינוך המשפיעים ביותר.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 9 ערכים.
