שַׁפִּיר (שפירא) אליהו דוד /// סופר, משורר, מתרגם ועורך /// נולד בליטא /// 1911 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזת צסרקה (אז באימפריה הרוסית, אחר כך בליטא), בן למשפחת רבנים. למד בגימנסיה "תרבות" בווילקומיר ושם נעשה מאוחר יותר למורה לספרות ולעברית. כמו כן למד באוניברסיטת קובנה שפות שמיות אצל קרובו, הבלשן וחוקר הספרות חיים נחמן שפירא. נמנה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא "פֶּתַח", שהיתה כעין שלוחה של חבורת "כתובים" הארץ-ישראלית: בין השאר השתתף בכתב העת של החבורה ("פתח") ובקובץ הספרותי היחיד שהוציאה ("פעם", קובנה, 1933, לצד נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים). עלה ארצה ב-1938 והצטרף לחבורת היוצרים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי. היה שותף לאלתרמן ולישראל זמורה בייסוד הוצאת מחברות לספרות.
שלונסקי אברהם /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקריוקוב, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר קריוקוב, אוקראינה. תאריך הולדתו, על סף המאה העשרים, סימל בעיניו את ייעודו: להיות המשורר הנבחר, נושא הדגל של הספרות העברית במאה החדשה. אביו, טוביה, היה ממוצא חב"די, איש משכיל, ציוני וחסידו של אחד העם. אמו, ציפורה לבית ברוורמן, היתה קרובת משפחה של חנה, אמו של מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ'). בנעוריה היתה ציפורה חברה במפלגה מהפכנית והשתתפה בפעולות מחתרת נגד הצאר.
ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
שטראוס אריה לודוויג /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד באאכן, גרמניה /// 1892 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באאכן, גרמניה. המשפחה התפרנסה ממסחר ואף הוא נועד על ידה לעסקים, אך עד מהרה נטשם ופנה ליצירה ספרותית ולחקר הספרות. עוד בנעוריו למד עברית. כבן עשרים היה כשהכיר את מרטין בובר, שהשפיע עליו השפעה רבה ואף עזר לו בפרסום יצירותיו. לימים נשא את בתו של בובר אווה לאישה. בנעוריו דגל באתיאיזם, אבל ככל שהתקרב ללאומיות ולעממיות יהודית ונתוודע למסורת היהודית, התרחשה בו מין מזיגה של אמונה רליגיוזית (עם נופך של פנתיאיזם), שמירה מסויגת על מנהגי המסורת היהודית ואהדה לסוציאליזם. כבר בגיל צעיר החל לפרסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת. למרות הפציפיזם שהיה טבוע באופיו ואף כי היה בעל הכרה לאומית יהודית-ציונית, יצא למלחמת העולם הראשונה בתור חייל גרמני ואף נפצע.
ריבנר טוביה (קורט אריך) /// משורר, מתרגם, עורך וחוקר ספרות /// נולד בברטיסלבה, סלובקיה /// 1924 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברטיסלבה, סלובקיה. אביו מוריץ מנפרד, אמו אלזה לבית גרינוולד ואחותו אליס (ליצי) נרצחו באושוויץ ב-1942. למד שמונה שנים בבתי ספר בלשון הגרמנית ושנה נוספת בגימנסיה סלובקית. עם סילוק היהודים מבתי הספר עשה בהכשרה תיכונית (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים), תחילה בדרום-סלובקיה, ואחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בבאנסקה ביסטריצה. בראשית מאי 1941 הגיע ארצה עם שמונה חברי "השומר הצעיר" ונשלח לקיבוץ מרחביה, שם הוא מתגורר עד היום. בקיבוץ עבד בענפי חקלאות שונים, בעיקר כרועה צאן. ב-1944 נשא לאישה את עדה קליין, שנספתה בתאונה קטלנית בפברואר 1950 בהותירה אחריה את בתם המשותפת, מרים, בת שבעת החודשים. ריבנר, שנפצע בתאונה, עבר תהליך שיקום ובסוף 1950 החל ללמד ספרות כללית בכיתות העליונות של המוסד החינוכי המקומי ועבד כספרן. ב-1953 נישא שנית לפסנתרנית גלילה יזרעאלי, בת קיבוץ עין חרוד. לשניים נולדו שני בנים: עידן ומורן. ב-1963 יצא עם משפחתו לשליחות בשווייץ. בסוף 1966, עם שובו ארצה, הוזמן ללמד ספרות בסמינר התנועה הקיבוצית "אורנים". ב-1972 הוזמן ללמד ספרות כללית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. באוניברסיטת תל אביב לימד עד 1974. באוניברסיטת חיפה כיהן כפרופסור לספרות עד פרישתו ב-1993.
רביקוביץ דליה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1936 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 1930 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.
כרמי ט' (טשרני) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1925 – 1995 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק למשפחה דוברת עברית, וכילד שהה עם הוריו בשנים 1931-1934 בתל אביב. אביו היה רב. למד בבית המדרש למורים וב"ישיבה יו"ניב"רסיטי" בניו יורק. בשנים 1946-1947 הדריך בצרפת ילדים ניצולי שואה, חוויה שעליה ביסס כעבור כמה שנים את ספר שיריו "אין פרחים שחורים" (1953). ב-1947 הגיע לישראל, היה פעיל ב"הגנה" ובפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות באו"ניב"רסיטה העברית בירושלים. רוב שנותיו התגורר בירושלים. היה נשוי שלוש פעמים (לשושנה היימן, לתמרה ריקמן וללילך פלד-צ'רני), ולו שלושה בנים.
יפה א"ב (אברהם בנימין) /// מסאי, מבקר ועורך /// נולד בבילצי, בסרביה /// 1924 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילצי, בסרביה. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר "ההגנה" ושירת בצה"ל. עבד במערכת "במחנה", ב"קול ישראל", ומ-1950 היה חבר מערכת ""על המשמר"" ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1940-1939), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא") עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא "שירה ומציאות" (1951).
טסלר אליהו /// משורר ומתרגם /// נולד באומן, אוקראינה /// 1901 – 1965 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון ""דבר"" ובהוצאת עם עובד.
