ויסמן דורית /// משוררת סופרת ומתרגמת /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
וולפובסקי מנחם זלמן /// מתרגם, סופר, משורר ומסאי /// נולד בסוראז', רוסיה הלבנה /// 1893 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.
וולך יונה /// משוררת /// נולדה בכפר אונו (קריית אונו), ישראל /// 1944 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בכפר אונו (לימים קריית אונו) לאסתר (לבית גופמן) ולמיכאל וולך, אחות צעירה לנירה. הוריה עלו ב-1932 מבסרביה, הכירו בארץ והיו ממייסדי הכפר. האב נהרג בקרב על גבעת קולה במלחמת העצמאות כשהיה בן שלושים ושש. אמה היתה שותפה להקמת בית הקולנוע בקריית אונו ב-1953, שבו בילתה וולך בילדותה ובנעוריה שעות רבות בצפייה בסרטים. את מרבית חייה חיה בבית אמה ברחוב הנקרא על שם אביה. במחצית השנייה של שנות השישים התגוררה לתקופות קצרות בתל אביב ובמלון נוטרדם בירושלים. מעולם לא יצאה את גבולות ישראל.
הר-שפי אבישׁר /// משורר, סופר ועורך /// נולד בנתניה, ישראל /// 1973 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד בנתניה, גדל והתחנך בבני ברק, בעינב ובבית אל. למד בישיבה התיכונית "מטה בנימין" ובישיבת הסדר בקריית שמונה. קיבל תואר ראשון בחינוך במכללת ירושלים ותעודת הוראה ממכללת ליפשיץ. קיבל תואר שני בספרות ותואר דוקטור מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (נושא עבודת הדוקטור שלו היה "מלכין קדמאין": מיתוס מלכי אדום בספרות הזוהרית). מלמד בישיבת "שיח יצחק" ובחוג לספרות במכללת הרצוג. נשוי למשוררת סיון הר-שפי ומתגורר באפרת.
הלקין שמעון /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בדובסק, רוסיה הלבנה /// 1898 – 1987 /// גיל
הלוי רצון (רצ'א) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בשרעב, תימן /// 1922 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשרעב, תימן. למד חמש שנים בחדר. בגיל חמש התייתם מאביו. עלה לארץ ב-1933. התגורר בדרום תל אביב, עבד תחילה כסבל בשוק ולאחר מכן כפועל בניין. לא למד במסגרת מסודרת, אך שקד כאוטודידקט על ספרות תורנית ושירה. את שיריו הראשונים פירסם ב-1949, וב-1967 ראה אור ספר שיריו הראשון, "המי יונת הלב" (מחברות לספרות). פירסם חמישה ספרי שירה ושלושה ספרי זיכרונות. ערך שלושה כרכים של "שירת ישראל בתימן – ממבחר השירה השבזית-תימנית" (2003-1998) הכוללים שירים מכתבי יד ותרגום לעברית של שירה יהודית בערבית, שאותם הוציא במסגרת "מכון אבא שלום שבזי" שייסד ו"מכון משנת הרמב"ם". היה ממייסדי וחברי מערכת כתב העת "אפיקים", שבו פירסם תדיר, וכן כתב בקביעות על פרשת השבוע בעלון "אור השבת".
הורביץ יאיר /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1941 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב שבה התגורר כל חייו. בשנות השישים של המאה העשרים חבר אל מי שנודעו כקבוצת "המשוררים התל-אביביים", שעמה נמנו גם יונה וולך ומאיר ויזלטיר. ב-1963 ערכו הורביץ וויזלטיר את כתב העת הספרותי "קילטרטן" ומאוחר יותר (1968) את "גליונות שירה" בהוצאת גוג. היה זה המבקר והעורך גבריאל מוקד שהכתיר עוד ב-1965 את השלושה כ"משמרת הצעירה" של השירה העברית והקדיש להם את חוברת מס' 14 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו.
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
