המנחם (מנחם) עזרא /// סופר ועורך /// נולד בסקופיה, סרביה /// 1907 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה הסרבית סקופיה (היום בירת מקדוניה), בן בכור להורים שומרי מצוות. מתוך כיסופים דתיים עלה האב עם משפחתו לארץ ב-1913 וקבע את מושבה בירושלים העתיקה. בארץ נאלצה המשפחה להתפרנס מדברי מאפה של האם, שהאב היה מוכר ברחוב. מצוקתה החמירה עד כדי רעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהאב גויס בכפייה לצבא הטורקי וחזר רק כשהצבא הבריטי הדף את הטורקים מהארץ.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. בתום שירותה בחיל האוויר למדה לתואר ראשון במקרא, ארכיאולוגיה ותקשורת ולתואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. התגוררה ביפן במשך חמש שנים, במסגרת שליחות של בעלה, שם ניהלה את הקהילה היהודית בטוקיו ושימשה ככתבת ב"מעריב" וב"גלי צה"ל". חיה לסירוגין בישראל ובניו זילנד.
הופרט (ביגלאייזן) הילדֶה /// סופרת בשפה הגרמנית /// נולדה בבילסקו-ביאלה, פולין /// 1910 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיר בילסקו-ביאלה, דרום פולין, למשפחת סוחרים אדוקים שעסקו במסחר פירות וירקות. העיר היתה באזור ההשפעה הגרמנית ובבית הספר למדו בגרמנית, אך בבית הוריה התנהלו החיים ביידיש ובפולנית. המשפחה קיימה זיקה לארץ ישראל, אביה ביקר בארץ ואף רכש אדמות באזור ברֵכות שלמה ליד בית לחם. ב-1935 נישאה לוולטר הופרט מהעיר טשין, צ'כיה, שבא מבית מתבולל אמיד. ב-1936 נולד בנם, שמואל תומס הופרט, שנקרא על שמו של תומס מסריק. ערב מלחמת העולם השנייה הגיע ולטר ארצה להכין את עליית המשפחה והשתקע בחיפה. עם הפלישה הנאצית לצ'כוסלובקיה נותק הקשר בין האב לבין האם והבן. הילדה נדדה, יד ביד עם תומס, במסע נורא, שבמהלכו איבדה את רוב משפחתה. המסע החל בכפר פולני ומשם לגטו ז'שוב, למחנה מעצר ולבסוף לעשרים ושניים חודשי אימה בברגן-בלזן. ב-1945 התאחדה המשפחה בחיפה.
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
די-נור (פיינר) יחיאל (ק' צטניק) /// סופר /// נולד בסוסנוביץ, פולין /// 1909 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1909 בסוסנוביץ, פולין, למשפחה חסידית. לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש, שהטביע את חותמו על האופן שבו תפשו בארץ, ואף בעולם, את השואה ומוראותיה במשך שנים רבות.
דורמן מנחם /// חוקר, עורך, מסאי ומתרגם /// נולד בברלין, גרמניה /// 1909 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברלין להורים שהיגרו אליה שנתיים לפני כן ממזרח-אירופה. גדל בלייפציג והתחנך בבית הספר של אפרים קרליבך, ששילב חינוך יהודי וכללי. בגיל חמש-עשרה, אחרי תקופה של דתיות מופלגת ונטייה לחסידות, הצטרף לתנועת נוער ציונית, וב-1928 יצא לקבוצת הכשרה חלוצית ליד העיר האמלן. ב-1929 התגלתה אצלו שחפת, שסיכנה את סיכוייו לעלות לארץ ישראל, אך בהתעקשותו שיכנע את ראשי תנועתו להקצות לו סרטיפיקט יקר. ב-1931 הגיע ארצה והצטרף מיד לקיבוץ גבעת ברנר. קבלתו לחברות בקיבוץ היתה מלווה בהסתייגות ממגבלותיו הגופניות, וזו פגעה בו עמוקות. אף על פי שהתמיד בישיבתו שם עד יומו האחרון, שררו יחסים מורכבים ומתוחים בינו לבין הקיבוץ כמעט כל חייו. כל השנים היה פעיל בתנועת "הקיבוץ המאוחד" ושותף לטלטלות הרעיוניות שעברו עליה. אחרי מלחמת ששת הימים השתתף בייסודה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ונמנה עם עורכי ביטאונה, זאת "הארץ".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו ארצה מרוסיה בעלייה השלישית. התחנך בעיר הולדתו וסיים את בית הספר "תיכון חדש״. שירת ב"הגנה", ובשירותו בצה"ל שימש כתב השבועון "במחנה". אחרי שחרורו למד בחוגים למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1952 היה ממייסדי חבורת ""לקראת"" עם נתן זך, בנימין הרושובסקי (הרשב), אריה סיון ואחרים. נמנה עם עורכי הביטאון "לקראת", שממנו ראו אור שלושה גיליונות. החבורה הוציאה לאור בשנים 1954-1953 ארבעה ספרי שירה: "בשלושה", ובו שירים של דור, זך וסיון; "ברושים לבנים", ספרו הראשון של דור; "מגדל שמש" של בן-שאול; וספרו של יהודה עמיחי "עכשיו ובימים אחרים".
דה בנדטי ישראל (קוראדו) /// סופר בשפה האיטלקית /// נולד בפרארה, איטליה /// 1927 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולד בפרארה, איטליה, לאב שהיה קצין בצבא ולאם מנהלת חשבונות שלא עבדה במקצועה. עם פרסום חוקי הגזע ב-1938 פוטר האב, ודה בנדטי עבר ללמוד בבית ספר יהודי קטן שהוקם בקהילת פרארה. בין מוריו היה ג'ורג'ו בסאני, לימים סופר איטלקי ידוע (מחבר "הגן של פינצי-קונטיני"). בנובמבר 1943 נעצר בפרארה עם מאה אנשים נוספים, מחציתם יהודים, כבני ערובה של הפשיסטים. אחד-עשר מהם נרצחו עוד באותו לילה, ודה בנדטי עם האחרים הועברו לבית הסוהר. סבתו השיגה עבורו הקלה והוא הועבר למעצר בית. כעבור שבועיים הופצצה העיר מהאוויר והמשפחה הצליחה להימלט אל ההרים, שם הסתתרו עד שחרור האזור בדצמבר 1944.
