מונדי יוסף /// סופר, פובליציסט ומחזאי /// נולד בבוקרשט, רומניה /// 1935 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
מחזותיו הראשונים היו "הזרם", שהוצג במועדון "מילוא" בתחילת שנות השישים, ושניים ממחזותיו הקצרים: "אחיו של רסקין" ו"חדר ליד הים" בתיאטרון "הבימה" (1963). בין מחזותיו הידועים ביותר יש להזכיר את "זה מסתובב" (1969), "מושל יריחו" (1975), "המשיח" (1981), "לילות פרנקפורט העליזים" (1988) ו"סוגרים את הלילה" (1989) – שחלקם עלו על במות התיאטרון הממסדי. הצגתו האחרונה בתיאטרון הממסדי היתה "מהגר עובר ושב" (1992) – סאטירה על קליטת מהגרים בחברה הישראלית. "זה מסתובב" זיכה אותו גם בביקורת חיובית וגם בהצלחה קופתית מרשימה: יותר מ-3,000 הצגות בארץ עד היום. כיום מוצגת הפקה חדשה של המחזה בתיאטרון "הסימטה". ההצגה הועלתה גם בפסטיבל אדינבורו ובארצות הברית – וזכתה גם שם להצלחה. אולם מונדי לא הצליח לשחזר הצלחה זו, ולרוב הביקורת והקהל כאחד לא נטו לו חסד.
ביוגרפיה
נולד בקראקוב, פולין. עלה לישראל ב-1940. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית. בשנים 1984-1977 כיהן כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחר כך כמנכ"ל המשרד. חוקר בתחום הסרטן והאפידמיולוגיה. לצד עבודתו כרופא וחוקר עסק גם בכתיבה עיתונאית וספרותית. מודן הוא אביהן של המאיירת והציירת רותו מודן והשחקנית והתסריטאית דנה מודן.
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
לרנר מוטי /// מחזאי ותסריטאי /// נולד בזכרון יעקב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בזכרון יעקב, דור חמישי בארץ. סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והתכוון להיות מתמטיקאי, אך במלחמת יום הכיפורים ב-1973 הצטרף למחאה הציבורית נגד ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין, והחליט לפרוש מלימודי התואר השני ולעבור לעיסוק ב"תיאטרון", לאחר שהשתכנע שניתן להשפיע באמצעותו על הפוליטיקה והחברה. ב-1976 השתלם בבתי ספר ל"תיאטרון" באנגליה ובארצות הברית, וב-1977 העלה את יצירתו הראשונה ל"תיאטרון": "דונים" (תרכובת משובשת של המילים א"דונים" וני"דונים"), הצגת רחוב ניסיונית שהועלתה על ידי הקבוצה העצמאית "מדוגה", שהקים בחסות "תיאטרון" ירושלים. עם אותה קבוצה הפיק וביים עד 1978 עוד שתי הצגות רחוב, שבעיקרן היו אנטי-מלחמתיות. בהמשך (1983-1978) היה במאי ודרמטורג ב"תיאטרון" "החאן" הירושלמי, שם ביים את "צהריים קסומים" ו"לפוצץ אותם", ואף כתב וביים לנוער את "אגדת שלושה וארבעה" (על פי ח"נ ביאליק).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. גדל בשכונת נווה שאנן הסמוכה לתחנה המרכזית הישנה. הוריו הגיעו ארצה מלודז', פולין ב-1935 עם בנם הבכור דוד בן תשעת החודשים, לימים במאי ומנהל אמנותי של תיאטרון "הבימה". האב היה שומר מצוות, נצר לשושלת רבנים מחסידות פולין, וגם לוין חבש כיפה עד גיל ארבע-עשרה ולמד בבית הספר הממלכתי-דתי "יעבץ". את שירו הראשון כתב בגיל שש, לאחר שמטוסים מצריים חגו מעל התחנה המרכזית והטילו עליה פצצות. האב הגאה שמר את השיר בכיסו. בגיל שתים-עשרה וחצי התייתם מאביו, שמת מהתקף לב, והאם האלמנה נאבקה לפרנס את שני בניה. את לימודיו התיכוניים החל בתיכון "צייטלין" הדתי, אך משסיים כיתה ט' נאלץ להפסיק, עבד כנער שליח כדי לסייע לאמו בפרנסת הבית, והמשיך בלימודי ערב. בתיכון השתתף לראשונה בחוג דרמטי ושיחק במחזה "מיכל בת שאול" של אהרן אשמן. למעשה נחשף לעולם התיאטרון כמה שנים לפני כן, באמצעות אחיו, ששימש עוזר במאי בתיאטרון "הקאמרי". במהלך השירות הצבאי היה אחראי על מתקן הקשר של פיקוד מרכז, תפקיד שהצריך סיווג ביטחוני גבוה במיוחד. בשירות המילואים הועבר ליחידת נ"מ בחיל התותחנים. רק בתקופה זו חדל, בהשפעת חברים, לצום ביום הכיפורים.
כספי פנינה /// סופרת ומחזאית /// נולדה בוורשה, פולין /// 1916 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
פנינה כספי נולדה בוורשה, נכדה לאדמו"ר מיבלונה. בשנת 1924 עלתה עם הוריה ואחיה ארצה. הוריה נמנו עם מייסדי המושב הדתי כפר חסידים. בשנת 1931 החלה ללמוד הוראה בסמינר המזרחי בירושלים, אך לא סיימה את הלימודים. עברה להתגורר בתל אביב, ועבדה שם בעבודות מזדמנות. נישאה ליקיר מנדלסון בשנת 1946, וילדה בן בשנת 1950.
יבי (בן-יהודה יונה) /// פובליציסט ומשורר /// נולד בבוכרה, אוזבקיסטן /// 1934 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוכרה, אוזבקיסטן. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים בתל אביב. הצטרף ל"לח"י" בנעוריו, ועם קום המדינה חבר ל"בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). השורות הפותחות את ספרו נמרוד (1978) עשויות לשמש מוטו לקורות חייו כמו גם לעולמו השירי: "טלו ממני/ הפרא שבי/ ונותרתי/ בלי אומץ". יבי נודע כפעיל חברתי עצמאי, ומשלהי שנות השישים נהג לפרסם שירים ומכתמים בהארץ; חלקם פורסמו כמודעות שמומנו על ידו וחלקם ראו אור כמעין מאמרי דעה. מ-1963, אז ראה אור ספרו בקר לכל התקוות (ניב), ועד 1998, שנת פרסום הקובץ מחוץ לקונסנסוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה, פירסם יבי כמעט מדי שנה מחברות וקובצי שירים בהוצאה עצמית, ובהם, בדרך כלל, הופיעו השירים בכתב ידו ובלא ניקוד. הוא אף ערך קובצי שירה אחדים, דוגמת הספר 22 ושירתם (1975, בצירוף הקדמה מאת דן מירון).
טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1928 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
טמקין מרדכי /// משורר /// נולד בשדלץ, פולין /// 1891 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.
ביוגרפיה
נולד בג'ש שבגליל ומתגורר בעכו. בוגר החוגים לתקשורת ואמנות באוניברסיטת חיפה ובית הספר לתסריטאות בתל אביב. ב-2010 ייסד את כתב העת המקוון לתרבות ופוליטיקה שיוצא בשפה הערבית ונקרא "קדיתא", על שמו של הכפר של סבו של חליחל שנחרב ב-1948. חיבר מחזות ותסריטים לקולנוע ולטלוויזיה. זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס ביכורים על שם עבד עומר אל-קטאן על הרומן הראשון שלו בערבית, הקרקס (מואססת עבד אל-מוחסן אל-קטטאן, 2001, לא תורגם לעברית), והספיק לזכות בשני פרסים נוספים על כתיבתו מאיגוד אל-קטאן (2003, 2005). ב-2010 זכה בפרס ספרותי מטעם ארגון "ביירות 39", שמאתר את הכותבים הערבים הצעירים המוכשרים ביותר, והוא הוזמן לקבל את הפרס בביירות. משרד הפנים סירב לאשר את נסיעתו למדינה שמוגדרת כ"מדינת אויב", מה שחייב אותו לעתור לבג"ץ. בג"ץ קיבל את העתירה ופסק שחליחל יכול לנסוע ללבנון. אלא שאז נמנעה הנסיעה בשל אטיות פעולתן של הרשויות הלבנוניות והתפרצות הר געש באיסלנד, שגרמה לענן אפר שמנע טיסות ברחבי העולם – שרשרת פעולות בלתי אפשרית כמעט, המזכירה את מבנה העלילה בכמה מסיפוריו.
