חנני (חנוביץ) יוסף /// סופר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1908 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד עם הוריו לחרקוב, אוקראינה, ובתום המלחמה שב לווילנה. קיבל חינוך עברי וכללי בחדר מתוקן ובגימנסיה "תרבות", ועם סיום לימודיו (1925) עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בפתח תקווה, שם עבד כפועל חקלאי. בשנים 1931-1927 למד בבית המדרש למורים בבית הכרם, וב-1956 השתלם במדעי הרוח באוניברסיטת לונדון. בשנים 1934-1933 ייסד את בית הספר לילדי העובדים במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים, ובשנים 1937-1935 לימד בבית החינוך בחדרה. ב-1937 יצא מטעם תנועת "החלוץ" לשליחות חינוכית בהולנד, וב-1938 שב ארצה לפתח תקווה, ובה חי עד יומו האחרון. בשנים 1962-1939 עבד כמחנך וכמנהל בבתי ספר בפתח תקווה, וב-1962 התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על בתי הספר היסודיים בתל אביב וברמת גן. אחיו הבכור הוא הסופר וההיסטוריון ישראל חנני.
חזנוב רוחמה /// נולדה בביירות, בירת לבנון, להוריה רבקה ושאול, עולים ציו /// נולדה בביירות, לבנון /// 1922 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בביירות, בירת לבנון, להוריה רבקה ושאול, עולים ציוניים מרוסיה, שיצאו מהארץ כדי להתבסס כלכלית. עד גיל עשר חיה בעיר חאלב, סוריה, שם ניהל אביה סניף של "כרמל מזרחי". ב-1922 נפטר האב, והמשפחה חזרה ארצה והתיישבה בגדרה. למדה בסמינר למורים "מזרחי" בירושלים. בעת לימודיה הצטרפה לתנועת "המחנות העולים". היא הצטרפה גם לקבוצת "החוגים", שלימים ייסדה את קיבוץ בית השיטה, ונשלחה לעין חרוד ללמוד טיפול בילדים בגיל הרך (1932). שם פגשה את הסופר דוד מלץ, שנפרד מהסופרת יהודית מנש, ונישאה לו. השלימה תואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים סיימה גם תואר שני באותם המקצועות. התמסרה לחינוך מיוחד.
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
זוסמן עזרא /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד באודסה, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וגדל באודסה. אביו היה מבכירי חובבי ציון ברוסיה ומראשוני האגרונומים היהודים שם. למד בבית ספר למסחר באודסה ואחר כך אגרונומיה בחרקוב. תחילת דרכו הפואטית כמשורר מודרניסט ברוסית. בגיל שבע-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית בירחון הציוני "פלשתינה" שאביו ערך, ובהמשך נמנה עם חבורת יוצרים רוסים מודרניסטים (בצד אדוארד בגריצקי ואחרים) בשם "אסכולת דרום-רוסיה", ששיריה היו מהפכניים-פוליטיים בתוכנם וקלאסיים בצורתם. פואמה רוסית פרי עטו נכללה בקונטרס שהוציאה החבורה (1921).
ורון מירי /// סופרת /// נולדה במושב כפר ביל''ו, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה בכפר ביל"ו לאם ילידת מינסק ולאב יליד ליטא שאיבד את משפחתו בשואה. התחנכה בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות ובתיכון דה-שליט. בוגרת החוגים לספרות ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1996). עמדה בראש המסלול לחינוך יצירתי במכללת "סמינר הקיבוצים" ועסקה בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
ברלוביץ יפה /// חוקרת ספרות /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה, בת הדור השלישי לשתיים מן המשפחות המייסדות של המושבה, ברלוביץ וברנט. סיימה את התיכון ע"ש אחד העם בעירה ושירתה בחיל המודיעין. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון ב-1963), והמשיכה באוניברסיטת בר-אילן (תואר שני ב-1973, תואר שלישי ב-1979). בתקופת לימודיה ערכה את העיתון "שער למתחיל" (1963-1961), כתבה בעיתוני נוער (""הארץ" שלנו", "ידיעות אחרונות לנוער"), פירסמה טור בשבועון "לאשה" ("שיחות עם יעל", 1976-1969) ועסקה בהוראה. מ-1963 ואילך פירסמה עשרות רשימות ביקורת על ספרות עברית ומתורגמת במדורי הספרות של העיתונים היומיים (בעיקר "חירות", "דבר", "מעריב" ו"הארץ"). מבחר מרשימות אלה כונס בספרה "הטקסט המוסף" (1992), בצירוף מבוא עקרוני על טיבה ותפקידה של הרצנזיה העיתונאית. מ-1985 ועד פרישתה לגמלאות ב-2004 כיהנה כמרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, והתקדמה עד לדרגת פרופסור מן המניין. שנים רבות שימשה יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.
בקי-קולודני רות /// סופרת /// נולדה בישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
בת למשפחת חלוצים, גדלה בקיבוץ חולדה ובחיפה. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. שדרנית ועורכת רדיו. עבדה שנים רבות ב"קול ישראל", שם הגישה תוכניות תעודה העוסקות בארץ ישראל ובציונות. אחת מהתוכניות הללו עובדה לספרה הראשון, "להתחיל מבראשית" (משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988), שגם תורגם לרוסית. ספריה שייכים לז'אנר הספרות התיעודית ונעים על הציר שבין הרומן התיעודי-בדיוני לביוגרפיה.
בן-יהודה חמדה /// סופרת, מילונאית ועיתונאית /// נולדה בדריסה, רוסיה הלבנה /// 1873 – 1951 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בדריסה שברוסיה הלבנה, בשם ביילה. למדה כימיה במכללה לנשים למדעי הטבע. ב-1891, כשהייתה בת שמונה-עשרה, נפטרה בירושלים אחותה הבכורה דבורה, שהייתה נשואה לאליעזר בן-יהודה. שבועות ספורים לאחר מכן ביקש אליעזר את ידה, והם נישאו בשנת 1892. במעמד זה גם עברתה את שמה לחמדה, והשניים נסעו יחדיו לארץ ישראל. בביתם הקפידו אליעזר וחמדה בן-יהודה לדבר עם בני הבית בעברית בלבד, ובכך מילאו פונקציה לאומית-תרבותית כמשפחה הראשונה הדוברת עברית. לימים הפכה בן-יהודה לעיתונאית וסופרת, ובמשך יותר מחמישים שנה הייתה המנהלת האחראית למפעל הוצאת המילון ההיסטורי של אליעזר בן-יהודה.
