יצחקי ידידיה /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 95
ביוגרפיה
נולד ב-1929 בירושלים למשפחה מהיישוב הישן, שעברה תהליך של חילון. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. לאחר שנת שירות לאומי החל ללמוד אדריכלות בטכניון, אבל עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס והשתתף במלחמה. ב-1953 סיים את לימודי האדריכלות. במסגרת עבודתו כאדריכל תיכנן בתי מגורים רבים ובתי ציבור, בהם בית הכנסת "קוממיות", "בית לייוויק", מרכז לסופרים ועיתונאים ביידיש, קולנוע "אילת" (כולם בתל אביב), מתנ"ס בכרמיאל ועוד. ב-1974, במסגרת הסבה מקצועית, פנה ללימודים בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1986. מאז הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ב"סמינר הקיבוצים" ובמוסדות אקדמיים נוספים בארץ ובחו"ל.
טנאי שלמה /// משורר, מתרגם, עיתונאי, עורך וסופר ילדים /// נולד בביליץ, פולין /// 1919 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
ביוגרפיה
נולד בנצרת, בן למשפחה נוצרית. למד לתואר במכללה לעיתונות (1947), וכן לתעודת הוראה באמנויות היפות (1961). הוכתר בתואר "אבי השירה הערבית בישראל" בזכות פעילותו להחייאת הספרות הערבית בארץ לאחר 1948. עורך מייסד של כתב העת "אל-מוג'תמע" (נוסד ב-1954), שבלט בשל אי-השתייכותו לאף מפלגה פוליטית, ובשל השפעתו הרבה על הספרות הערבית בארץ עד 1959. במסגרת כתב העת טיפח משוררים ערבים ויהודים כגון ראשד חוסיין, מחמוד דרוויש, סמיח אל-קאסם וג'מאל קעוואר בערבית, וסאלם שעשוע בעברית. חידש את פעילותו של כתב עת זה ב-1979. ב-1955 ייסד את איגוד המשוררים הערבים בישראל, שכלל יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושעל פי דברי ההוגה עטאללה מנצור (1975) היווה מקור להשראה חשובה בחיי התרבות המתגבשים של ערביי ישראל.
הלקין שמעון /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד בדובסק, רוסיה הלבנה /// 1898 – 1987 /// גיל
דגן אביגדור (פישל, ויקטור) /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בהראדץ-קראלובה, אוסטרו-הונגריה /// 1912 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר הראדץ-קראלובה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום צ'כיה. למד משפטים ומדעי המדינה בפראג, ובהמשך ערך את השבועון הציוני "ז'ידובסקי ז'פראווי" והיה מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים הצ'כי. פעמיים נאלץ לגלות מארצו: לראשונה ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט ללונדון ועבד שם לצד שר החוץ הצ'כי הגולה יאן מסריק. לאחר המלחמה חזר לצ'כיה, ונאלץ להימלט בשנית ב-1948 בשל השתלטות הקומוניסטים על ארצו. ב-1949 הגיע לישראל. כאן התקבל לעבודה במשרד החוץ וכיהן כציר וכשגריר במדינות אחדות. עם פרישתו ממשרד החוץ ב-1977 הקדיש את כל זמנו לכתיבה.
גרודזנסקי שלמה /// מסאי, פובליציסט ומבקר /// נולד בגרודנו, ליטא /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגרודנה, ליטא, שם למד ב"חדר מתוקן". ב-1917 היגר עם משפחתו לארצות הברית ובכך הסתיימו לימודיו הפורמליים. שם נאלץ כבר מגיל ארבע-עשרה לעבוד לפרנסת המשפחה, אך באותו הזמן קרא ברעבתנות ספרות בעברית, ביידיש ובאנגלית ורכש לו ידע רב בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בסוציולוגיה, בשירה ועוד. בשנים 1951-1928 עבד כעיתונאי ביידיש, בעיקר בביטאון תנועת העבודה הציונית "אידישער קעמפער", תחילה כעוזר לעורך חיים גרינברג ולבסוף כעורך בפועל.
גנוסר יאירה /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1938 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות "נוער לח"י". ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת לאלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פירסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.
ביוגרפיה
נולד בפראג. אביו, בן למשפחה בעלת שורשים בעיר, היה מנהל בנק. הוריו היו בעלי זיקה קלושה ליהדות, וברוד גדל על ברכי התרבות הגרמנית. מגיל צעיר ניגן בפסנתר והיה נגן מחונן. בילדותו חלה בעקמת עמוד השדרה, ועד הגיעו לבגרות נשא מחוך ברזל שמתח בכוח את צווארו. למרות זאת נשאר איש נמוך ובעל גבנון. חוויה קשה זו הטביעה חותם על יצירתו.
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
