תמוז (קמרשטיין) בנימין /// סופר, עורך, מבקר אמנות, פסל /// נולד בחרקוב, רוסיה /// 1919 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחרקוב, רוסיה. ב-1924 עלה ארצה עם הוריו. האב, תעשיין זעיר, נכשל בניסיונו להקים בתל אביב בית חרושת לסבון, והמשפחה עברה לתקופת-מה לרחובות ולאחר מכן חזרה לתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר הדתי "תחכמוני" והמשיך בגימנסיה "הרצליה". חוויותיו מן השנים ההן בתל אביב וברחובות שוקעו לימים בקובצי סיפוריו, מ"חולות הזהב" (1950) עד "ריחו המר של הגרניום" (1979), וכן ברומנים "יעקב" (1971) ו"הזיקית והזמיר" (1989). עולה מהם דמותו של ילד חולמני ובודד, שמרירותם של הוריו על כישלונם הכלכלי נספגה בו.
תומר (טייטלבוים) בן-ציון /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בבילגוריי, פולין /// 1928 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבילגוריי, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה, הוגלתה לסיביר וברחה לסמרקנד, שם שהה בבית יתומים. בגיל אחת-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית. בן שתים-עשרה הועבר לטהראן ומשם הגיע ארצה (פברואר 1943), בעליית "ילדי טהראן", והתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. בגיל שש-עשרה פירסם את שירו הראשון בעברית בעידודו של אברהם שלונסקי, ומאז התפרסמו שיריו בבמות שונות. ב-1947 היה ממקימי קיבוץ רבדים, לחם בפלמ"ח בגוש עציון ובמאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. לאחר שחרורו למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1959 יצא לאור קובץ שיריו "נהר חוזר" (מחברות לספרות). כיהן כעורך הספרותי של "משא" בעיתון "למרחב" וכמרצה לספרות. שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בברזיל (1968-1966) ולאחר מכן היה יועצו של השר יגאל אלון (1977-1969). קובץ שיריו השני, "על קו המשווה", יצא ב-1969. בתחילת שנות השבעים היה ממייסדי התאחדות אגודת הסופרים בישראל וכיהן כיו"ר שלה בשנים הראשונות לקיומה. בשנותיו האחרונות היה חבר הנהלת "הבימה" והיה מתומכי הקמת תיאטרון "גשר".
ביוגרפיה
נולד בצפת למשפחת פועלים. האב היה מחיילי הגדוד העברי שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ב-1924 עקרה המשפחה לתל אביב, שבה קיבל את חינוכו בגימנסיה "הרצליה" ובקן "השומר הצעיר". בזה האחרון ספג, אולי יותר מכל בני דורו, משנה ציונית מרקסיסטית, שהשפיעה על אורח מחשבתו ופעולתו גם לאחר שכפר במרקסיזם ואף הצטרף (אחרי מלחמת 1967) לימין הציוני הרדיקלי. כחבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף ב-1941 לקיבוץ משמר העמק, שאותו עזב ב-1947, לאחר שהקיבוץ ביקש להטיל צנזורה על הרומן הראשון שלו, "הוא הלך בשדות" (ראה אור ב-1947 אחרי שפרסומו הושהה). מנעוריו נרתם לעריכה. ייסד וערך את "על החומה" (1939-1941), ועם שלמה טנאי ייסד וערך את כתב העת "ילקוט הרעים" (1946-1943), שבו התגבשה הקבוצה הספרותית שנקראה לימים "דור תש"ח" הספרותי. שמיר היה מקובעי דרכה הרעיונית והאמנותית של קבוצה זו. במלחמת העצמאות היה חבר בפלמ"ח, אך עסק בעיקר בעריכה. ב-1949 ייסד וערך את כתב העת של צה"ל "במחנה", שממנו הודח על ידי דוד בן-גוריון לאחר שפירסם מאמר מחאה על פירוק הפלמ"ח. ב-1950 ייסד וערך עם אהרן מגד את דו-השבועון "משא", שגם ממנו נפרד לאחר פירוק המרכיבים של מפ"ם והפיכתו למוסף הספרות של העיתון "למרחב", ביטאון אחדות העבודה.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, הסופר אליעזר שטיינמן, ערך את הביטאון "כתובים" והסב את בית המשפחה לחדר המערכת. שחם ואחיו, הסופר דוד שחם, בילו את ילדותם בין ספרים, סופרים ומשוררים. אמו היתה זמרת שנאלצה להפסיק את לימודיה, ואת אהבתה למוזיקה הנחילה לבניה. היה חבר בתנועות נוער חלוציות, תחילה בתנועת "המחנות העולים" ומאוחר יותר בתנועת "השומר הצעיר". לבטי המעבר בין התנועות האלה משתקפים בספרו "לב תל אביב" (1996).
ביוגרפיה
סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. זכתה במלגה מטעם קרן עמו"ס לעידוד מלומדים וסופרים בלשכת נשיא המדינה (2001). מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. עורכת שותפה של כתב העת "דפים למחקר בספרות" היוצא לאור באוניברסיטת חיפה. פירסמה ארבעה ספרים בעברית, ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית. הרצתה בכנסים אקדמיים במוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם. עבודותיה עוסקות בסוגיות מחקריות מרכזיות בספרות העברית החדשה. בהן: השפעה ספרותית, התקבלות ספרותית, בין-טקסטואליות, ביקורת ספרות פמיניסטית, לבטי זהות, אידיאולוגיה וחשבון נפש בשירה, בסיפורת ובדרמה. ברבים מחיבוריה מבליטה שחם את הממד ההשוואתי בזיקות הגומלין בין קורפוסים שונים – במיוחד בין הספרות העברית לספרויות אירופיות.
ביוגרפיה
נולד בוורשה. בנו של הסופר אליעזר שטיינמן ואחיו הבכור של הסופר נתן שחם. ב-1924 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" והיה פעיל מנעוריו בתנועות נוער, תחילה "המחנות העולים" ולאחר מכן "השומר הצעיר". נמנה עם הנהגת "השומר הצעיר" וערך את ביטאונה, "על החומה" (1945-1941). ב-1946 החל לפרסם סיפורים ב"עתים" וב""דבר"". ב"אות"ה שנה הצטרף לקיבוץ בית אלפא והיה חבר בו שנתיים. ב-1948 יצא בשליחות תנועתו לארצות הברית, ועשה בה שלוש שנים. בעת שהותו שם פורסם בארץ ספרו הראשון, "יום אחד שהוא הרבה" (ספרית פועלים, 1950), המקבץ שלושה-עשר מסיפוריו. נושאי הסיפורים נטולים מהווי ילדותו בתל אביב, מחיי הקיבוץ ומן המצי"אות" שפגש באמריקה. הם עוסקים באירועי חולין פעוטים, ובולט הנתק בינם ובין אירועי הזמן הדרמטיים שהעסיקו אז את רוב הסופרים בני דורו. דומה לו באופיו קובץ סיפוריו השני, "המדרון הארוך" (1954).
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, שהוריו היו ממייסדיו. אחיו הוא חוקר הספרות והמשורר אורי שהם (1929-1983). עם הפילוג בתנועה הקיבוצית עבר עם משפחתו לקיבוץ יפעת שנוסד ב-1954, ובו הוא חבר עד היום. סיים תואר ראשון בספרות ובמקרא באוניברסיטת חיפה (1969) ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1973). עבודת הגמר שלו נכתבה בהדרכת גרשון שקד והוקדשה לשירת אסתר ראב, ולימים שימשה יסוד למבוא המקיף שהקדים למבחר שיריה (1982). בתוך כך נרקמה ידידות אמיצה בינו ובין המשוררת, שהמתיקה לה את העשור האחרון לחייה. ב-1980 סיים את לימודיו לתואר שלישי בספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלו, "הקול הדובר בשירה העברית החדשה", נכתבה בהדרכת ראובן קריץ. מ-1965 עד 1981 לימד בתיכון האזורי העמק המערבי. מ-1973 נמנה עם סגל ההוראה במכללת "אורנים", ומילא בה במרוצת השנים תפקידים בכירים. מ-1980 עד פרישתו לגמלאות לימד בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, כיהן כראש החוג וקיבל ב-2005 דרגת פרופסור מן המניין.
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ. סיים את בית הספר התיכון בגבת והתגייס למלחמת העצמאות. שירת כלוחם בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין והשתתף בכיבוש לוד ורמלה. אחרי המלחמה חזר לגבת, ועם הפילוג בתנועה הקיבוצית פרש ממנו, וב-1953 היה ממייסדי קיבוץ יפעת. עבר לדגניה ב' ולימד בבית הספר התיכון האזורי בבית ירח. מ-1960 חי ועבד כמורה בפנימייה החקלאית "כפר גלים" ליד חיפה. בשנות השישים רכש תואר ראשון בספרות במכון האוניברסיטאי של חיפה (לימים אוניברסיטת חיפה), והמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל אביב לתואר השני (1971) והשלישי (1978). בשנותיו האחרונות נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובד בבד הוסיף ללמד ב"כפר גלים" וכן באוניברסיטת חיפה ובמכללת "אורנים". סמוך למותו הועלה לדרגת פרופסור חבר.
שביד אליעזר /// חוקר ספרות ומחשבת ישראל /// נולד בירושלים, ישראל /// 1929 /// גיל: 95
ביוגרפיה
נולד וגדל בירושלים להורים בני העלייה השלישית. אביו, יליד גליציה, היה המשורר והסופר העברי צבי ישראל שביד, והוא העניק לו חינוך ציוני סוציאליסטי. בילדותו הצטרף לתנועת הנוער החלוצית "המחנות העולים" ובהמשך למד בבית הספר התיכון של "זרם העובדים". ב-1948 התגייס לגדוד השלישי של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות בגליל העליון, במרכז ובהמשך גם על משלטי הנגב. עם סיום המלחמה החל מפרסם מאמרים פובליציסטיים על לקחי המלחמה, עתיד התנועה הקיבוצית וחינוך, כמו גם מאמרי ביקורת על סופרי ומשוררי דור הפלמ"ח (למשל ב"שדמות", "ניב הקבוצה" ו"מולד"). בהמשך הצטרף כחבר מערכת של כתבי העת "שדמות", "מבואות", "בטרם" ו"גשר".
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט על נהר מיין כאשר הוריו, ילידי רוסיה, שהו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. המשפחה עלתה ב-1926, אך לא נכנסה למגורי קבע, משום שהאב עבד כרופא במושבות. זמן-מה התחנך עוזר ב"חדר" מסורתי בירושלים. ב-1929 עברה המשפחה לכפר תבור, משם למטולה וב-1930 לבנימינה. באותן מושבות למד בבתי הספר היסודיים המקומיים, סיים ב-1935 והמשיך בגימנסיה ביאליק בחיפה, אך המשפחה עקרה לתל אביב, שם סיים את גימנסיה בלפור (1939), ובתוך כך הצטרף לקן "השומר הצעיר" שבעיר.
