רובין ריבה /// משוררת וסופרת בשפה האנגלית, מתרגמת /// נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה /// 1932 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביוהנסבורג ועלתה לארץ ב-1963 עקב התנגדותה למשטר האפרטהייד. כתבה באנגלית ותורגמה לעברית. פירסמה ספרי שירה, ספר לילדים ותרגומים לאנגלית של פרוזה ושירה ישראלית. שיריה וסיפוריה הקצרים ראו אור בישראל ובארצות דוברות אנגלית. לעברית תורגמו שישה קבצים: "קוטלי המשוררים" (1960); "אוושות של אש" (1984); "דיאלוג" (1992); "גבישי רוח" (2010); "הציפור של ביאליק" (2012); "קשר צלילים" (2013).
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
רגלסון אברהם /// משורר, מסאי ומתרגם /// נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.
רגולנט שמואל /// מתרגם /// נולד במאלין, אוקראינה /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מאלין הסמוכה לקייב, אוקראינה. בגיל חמש עלה עם הוריו וששת אחיו ארצה. המשפחה השתקעה בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" וסיים את גימנסיה "הרצליה". ב-1938 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות. במקביל למד הוראה בסמינר ע"ש דוד ילין, שם התיידד עם ס' יזהר (אז עוד סמילנסקי), והיה מהראשונים שהבחינו בכישרון הכתיבה המופלא שלו וחזה לו עתיד מזהיר בספרות העברית.
רביקוביץ דליה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1936 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
רביניאן דורית /// סופרת, משוררת, מבקרת ותסריטאית /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
נולדה בכפר סבא, בת להורים שעלו ארצה מפרס בשנות השישים. התחנכה בעיר הולדתה וסיימה את בית הספר התיכון כצנלסון. שירתה בצבא ככתבת העיתון "במחנה". היתה נשואה לסופר דב אלבוים.
רבינזון-בכרך חדווה /// משוררת, סופרת וחוקרת ספרות /// נולדה ברומניה /// 1938 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולדה ברומניה לשלימה (לבית גרמן) ולמשורר חיים רבינזון. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1944. נדדה בין ארצות ועיסוקים. בין השאר הרצתה בנושאי ממשל, פולקלור ואנתרופולוגיה ועסקה בהוראה ובתרגום. אל לימודיה האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן הגיעה בשלב מאוחר יחסית. עבודת המאסטר ועבודת הדוקטור שלה (2002) עוסקות בסיפוריה של מרי פלאנרי אוקונור.
רבינזון חיים /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד ביאסי, רומניה /// 1907 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.
רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.
