בִּן-גָרְיון עמנואל /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בברסלאו, גרמניה /// 1903 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברסלאו (אז בתחומי גרמניה וכיום ורוצלב, פולין) לאביו, הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולאמו, רחל לבית רמברג. ב-1911 עבר עם הוריו לברלין. קיבל חינוך עברי ויהודי מידי אביו ובהשגחתו, והשכלה כללית בגימנסיה הומניסטית גרמנית. ברדיצ'בסקי כיוון את בנו להתמחות אקדמית בחקר הלשונות השמיות, והבן אכן שמע הרצאות בתחום זה באוניברסיטת ברלין בשנים 1925-1922, אך מותו החטוף של האב בנובמבר 1921 קבע לו מסלול חיים אחר, שבמרכזו הדאגה לטיפוח מורשתו של ברדיצ'בסקי.
בן-אמוץ דן (תהילימזאָגער, משה, מוסיה) /// סופר, סאטיריקן והומוריסט /// נולד ברובנו, פולין /// 1924 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר רובנו, פולין. למד בבית ספר עממי עברי שהיה מסונף לרשת "תרבות", ומשסיים את לימודיו שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בכפר הנוער החקלאי בן-שמן. כעבור שלוש שנים, בנובמבר 1941, נספו אביו, אמו, אָחִיו ואחותו עם כל קהילת רובנו בשואה, עובדה שחשף בציבור רק בשנותיו האחרונות. בבואו לבן-שמן באוגוסט 1938 הוחלף שמו למשה שעוני, בשל שיבוש בתרגום שם המשפחה שלו. עם סיום לימודיו שם ב-1942 יצא להכשרה חקלאית בגליל, שהה בדגניה ולאחר מכן בנהלל. ב-1943 התגייס לצי הבריטי ושירת תחילה בחיפה ואחר כך בליווי שיירות אספקה ממצרים לארץ ישראל. ב-1945 ערק מן הצבא והסתתר חודשים אחדים בקיבוץ בית קשת, ובתוך כך שינה את שמו לדן בן-אמוץ. באותם ימים פורסמו ראשוני סיפוריו. הראשון בהם, "הידיד", נדפס ב-25.3.1945 בשבועון "תשע בערב" בעריכת אורי קיסרי, והוא רשימה פיוטית מהורהרת על הים, הנחתמת בפואנטה וניכרת בה השפעתו של ג' שופמן. בהמשך אותה שנה התגייס לפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועבר קורס חובלים. ב-1947 נשלח לצרפת והשתתף בשילוח ספינות מעפילים וספינות נשק לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'.
בן (בראון) מנחם /// מבקר ומשורר /// נולד בפולין /// 1948 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפולין. בגיל ארבעה חודשים עלה ארצה עם הוריו וגדל ברמת גן. ב-1966 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית, וב-1967 פירסם קובץ שירים ראשון, "אדרת הגפן" (עקד). אחריו באו הקבצים "צמה צנופה" (כליל סונטות, 1970) ו"הים פלחים שקופים" (1971). באותן שנים חסה תחת כנפיו של גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", שקידם את שיריו הראשונים בתשבחות פומביות מפליגות, והיה מעורב בחייה של חבורת המשוררים התל-אביבית (אבידן, הורביץ, ויזלטיר ואחרים). שיריו המוקדמים מגלים משיכה לחומרים אקזוטיים ואגדיים ולמילים פיוטיות עשירות-צליל, בנוסח הנראה כמושפע משירת דליה רביקוביץ ויונה וולך. כאשר חזר לכתיבת שירה כעבור כעשור ("שירים ואימוני שירה", 1980; "שירים חדשים", 1986), ניכר בכתיבתו מעבר לנוסח דיבורי-פרוזאי יותר ולשיקוף של חוויות חיים אישיות יומיומיות, בד בבד עם נטייה לבוטות לשונית ולארוטיקה פרובוקטיבית. לחשבון יצירתו יש לצרף גם את "פלונטר" (1979), רומן-מכתבים חושפני המתעד את פרשת נישואיו הראשונים וגירושיו. ב-1982 ערך כתב עת קצר-ימים לביקורת שירה בשם "המילים".
ביבר יהואש /// סופר ועורך /// נולד בצפת, ישראל /// 1937 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצפת להורים חלוצים, חברי פלוגת עבודה, שהתיישבו ב-1939 בקיבוץ מחניים. ילדותו ונעוריו בשנות המאבק לעצמאות הותירו בו חותם עמוק והשפיעו על נושאי יצירתו. ב-1953, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברה המשפחה לקיבוץ יפעת. סיים את בית הספר התיכון ברמת דוד. אחרי שירותו בצה"ל למד מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1967-1966 שהה בארצות הברית, שם ערך עיתון לנוער יהודי. מאז שובו ארצה עבד כעורך פרסומים במרכז ההסברה שליד משרד החינוך והתרבות. שימש שנתיים מנהל בית הסופר בירושלים, הוביל סיורים בעקבות סופרים וספרים ופירסם מאמרים וספרי הדרכה על תולדות העיר.
בורלא יהודה /// סופר ומורה /// נולד בירושלים, ישראל /// 1886 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב"ירושלים" למשפחה ספרדית המושרשת בארץ דורות רבים, שהוציאה מקרבה רבנים, דיינים ומחברים לא מעטים. למד בחדר, בבית המדרש ובישיבה והוסמך לרבנות. כבן שמונה-עשרה החל ללמוד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה", ומ-1910 עסק בהוראה ב"ירושלים". במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הטורקי כמתורגמן. בשנים 1922-1919 שימש שליח ההסתדרות הציונית בדמשק וניהל שם את בתי הספר העבריים. לאחר מכן עסק בהוראה בזכרון יעקב (1927-1923), בבית הספר "הריאלי" בחיפה (1930-1928) ובבית הספר ע"ש אחד העם בתל אביב (1944-1933).
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
אנקורי (ורובל) צבי /// סופר והיסטוריון /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1920 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).
אמיר (ליפץ) אהרן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקובנה, ליטא /// 1923 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים למשפחה חרדית. למד בישיבת "איתרי" לצעירים ובישיבת "חברון". בנעוריו פרש מן החברה החרדית וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "רנה קאסן". שירת בצה"ל ככתב צבאי ועורך בשבועון "במחנה". לאחר מכן היה כתב בעיתונים "חדשות" ו""ידיעות אחרונות"" וסיקר בעיקר את העולם החרדי. למד באוניברסיטת תל אביב והשלים ב-2005 תואר שני בפילוסופיה יהודית, קבלה וחסידות. עבודת הגמר שלו עסקה בהגותו של רבי נחמן מברסלב. בשנים 2007-2006 כיהן כעורך הראשי של הוצאת ""ידיעות אחרונות"", ובתפקיד זה יזם והוביל את מפעל "עַם הספר" – פרסום פופולרי של עשרות ספרי יסוד מן היצירה הרוחנית היהודית לדורותיה. בד בבד עסק ביצירה טלוויזיונית, ומאז 2001 הנחה מאות תוכניות אירוח, שיחה ותיעוד של אנשי מדע ורוח. הוא מרבה להופיע ולהרצות בנושאי התרבות היהודית. במסגרת פעילותו בארגון "בינה" היה ממקימי "הישיבה החילונית" בדרום תל אביב, ומאז ייסודה ב-2006 נמנה עם המורים הקבועים בה.
אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
