טברסקי יוחנן /// סופר /// נולד בשפיקוב, אוקראינה /// 1900 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.
ווֹיסלבסקי צבי /// חוקר ספרות ותרבות, עורך ומתרגם /// נולד בגראייבה, פולין /// 1889 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגראייבה, פולין. התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו וגדל בעוני בבית אמו, שפירנסה מחנות המכולת שלה את חמשת ילדיה. למד בישיבות טלז וראדין בליטא. ב-1906 הגיע ל"ישיבה הגדולה" באודסה, שבראשה עמד ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), ולמד בה ארבע שנים. שם החלה פעילותו ההגותית והספרותית, עם חבריו ללימודים, בהם יחזקאל קויפמן. ב-1909 עבר לפטרבורג, לאקדמיה למדעי היהדות שהקים הברון דוד גינצבורג, ולמד "שיעורים בידיעת המזרח". ב-1912 חזר לאודסה ועסק בצורכי ציבור בקרב הנוער ובהוראה בעיירות אוקראינה. ב-1917 השתקע בעיירה סקווירה, לקח חלק פעיל בפולמוסים ונאבק כציוני בקומוניסטים וב"בוּנד". ראשית פרסומו ב"השילוח" ל"ה, 1918, בנושאים פובליציסטיים לאומיים-ציוניים. למד באוניברסיטת אודסה (1919). ב-1921 היה בקבוצת הסופרים העבריים שעזבה את ברית המועצות, בעזרתו של גורקי, עם משפחות ביאליק, רבניצקי ואחרים. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד (1921). השתקע בברלין, עד עלייתו לארץ ב-1934. בשנים 1921-1923 שימש כמזכיר הוצאת דביר בהנהלתו של ביאליק. פירסם בקביעות מסות, פובליציסטיקה והגות בעיתונות "התקופה" ("העולם"; "התקופה"; "רימון"). המשיך בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ב-1931 מאוניברסיטת ברלין. נושא העבודה: "משנת זימל על רוח הרכושנות" (תורגם לעברית והובא לדפוס על ידי ישורון קשת, 1966). ב-1934 עלה לארץ ישראל ומאז עסק בפעילות ספרותית ענפה בתחום המסה, ההגות, הביקורת, העריכה והתרגום.
הרשב (הַרוּשוֹבסקי) בנימין /// חוקר, מתרגם ומשורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1928 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1928 בווילנה להיסטוריון ד"ר אברהם הרושובסקי-אגסי ולדבורה פריידקס-הרושובסקי, מחנכת בשפת היידיש. למד בגימנסיה יידית-עברית. בימי מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו להתגורר בחבל אורל עד 1946, שם סיים לימודים בבית הספר התיכון ואף החל בלימודי מתמטיקה ופיזיקה בעיר צ'אלקוב. ב-1946 עברה המשפחה לפולין ואחר כך לגרמניה ובה הצטרף לתנועת הנוער "דרור". בשנים 1948-1947 היה חבר מערכת כתב העת "להבות" במינכן ופירסם בו שירים ביידיש. באותה עת ראה אור ספר שיריו הראשון (ביידיש), "שטויבן" (אבק[ים]).
ביוגרפיה
נולד ב-1924 בלבוב וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. משנת 1961, כשסיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת לוס אנג'לס, ועד צאתו לגמלאות היה מרצה בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. החל משנות הארבעים מפרסם "שירים", סיפורים ומאמרי ביקורת.
דורמן מנחם /// חוקר, עורך, מסאי ומתרגם /// נולד בברלין, גרמניה /// 1909 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברלין להורים שהיגרו אליה שנתיים לפני כן ממזרח-אירופה. גדל בלייפציג והתחנך בבית הספר של אפרים קרליבך, ששילב חינוך יהודי וכללי. בגיל חמש-עשרה, אחרי תקופה של דתיות מופלגת ונטייה לחסידות, הצטרף לתנועת נוער ציונית, וב-1928 יצא לקבוצת הכשרה חלוצית ליד העיר האמלן. ב-1929 התגלתה אצלו שחפת, שסיכנה את סיכוייו לעלות לארץ ישראל, אך בהתעקשותו שיכנע את ראשי תנועתו להקצות לו סרטיפיקט יקר. ב-1931 הגיע ארצה והצטרף מיד לקיבוץ גבעת ברנר. קבלתו לחברות בקיבוץ היתה מלווה בהסתייגות ממגבלותיו הגופניות, וזו פגעה בו עמוקות. אף על פי שהתמיד בישיבתו שם עד יומו האחרון, שררו יחסים מורכבים ומתוחים בינו לבין הקיבוץ כמעט כל חייו. כל השנים היה פעיל בתנועת "הקיבוץ המאוחד" ושותף לטלטלות הרעיוניות שעברו עליה. אחרי מלחמת ששת הימים השתתף בייסודה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ונמנה עם עורכי ביטאונה, זאת "הארץ".
גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
גולדברג לאה /// משוררת, סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1911 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.
ברטורא אברהם (ברגמן, אליעזר) /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד בירושלים, ישראל /// 1907 – 1985 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים, נצר למשפחה שעלתה ארצה מגרמניה והתיישבה בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. ב-1919 עבר עם משפחתו לגרמניה ושב לארץ ב-1931, לאחר סיום לימודיו בסמינר למורים. עם שובו ארצה החל בעבודתו החינוכית הענפה. תחילה לימד בבתי ספר בירושלים, לאחר מכן ניהל בתי ספר בעקרון ובמגדיאל ושב ללמד בירושלים ובתל אביב. במקביל עבד כעיתונאי בעיתונים "הארץ", "דבר", "על המשמר" ו"הצופה". ב"הצופה" שימש גם כעורך הראשון של "הצופה" לילדים. בשנים 1954-1949 עבד ב"קול ישראל". ב-1955 היה למנהל המוסד לעליית הנוער "נווה הדסה". ב-1957 נסע לשליחות במערב-גרמניה ושימש כנציג המחלקה לחינוך ותרבות וכנציג "עליית הנוער". לאחר מכן נסע לשליחות מטעם "עליית הנוער" בדרום-אמריקה. לאחר שובו עבד במשרד החינוך עד לפרישתו לגמלאות. רבות מחוויותיו החינוכיות נזכרות בסדרת הסיפורים שכתב בירחון "קשת" באמצע שנות השישים, שנקראה "בית ספר לא הרחק מהגבול".
ברוך יצחק לייב /// מתרגם, משורר, סופר, עורך ומסאי /// נולד בטאווריג, ליטא /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
בניועץ (קופל), אלעזר (פאול) /// משורר, מתרגם ומסאי /// נולד בווינר-נוישטדט, אוסטריה /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בווינר-נוישטדט הסמוכה לווינה, אוסטריה. לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה) עלתה משפחתו ארצה, וב-1939 התיישבה בירושלים. למד בבתי חינוך בתל אביב, בכפר אתא ובישיבת כפר הרוא"ה. לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד להסמכה לרבנות ובמקביל השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בספרות ובחינוך. עם תום לימודיו עבד כספרן, כארכיונאי וכגנז במוסד הרב קוק, ומ-1961 במכון "גנזים" של אגודת הסופרים. נשוי לציירת רנה קופל הידועה בשמה האמנותי "מיטבאל״.
