שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
רימון (גראנאט) יוסף צבי /// משורר /// נולד בביז'ון, פולין /// 1889 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ביז'ון בפולין והתחנך באורח מסורתי. ב-1904 נכנס לישיבת הרב ריינס בלידא, שנודע בנטיותיו הציוניות ובפתיחות להשכלה. בגלל פוגרומים בסביבה עבר לווילנה (1905), הצטרף לישיבת ראמייליס וגם שקד בספריית שטראשון על ספרות עברית חדשה. זמן-מה שימש מורה בכפר, ואז פירסם את שירו הראשון, "שיר אביב", בעיתון "גן שעשועים" (1906). באותה תקופה התחתן ועלה עם אשתו ארצה (1909). למד בישיבת הרב קוק ביפו, וכשהתקבל למשׂרת לבלר ב"כולל" ורשה עלה לירושלים. אף שחי על גבול היישוב הישן, השתתף בשם העט יוסף הנודד בעיתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" ועל כך נענש וסולק ממשרתו ב"כולל". ב-1910 פירסם חוברת שירים צנועה בשם "לקט" (חמו"ל), וב-1911 עבר לחיפה כמנהל ספרייה עברית, אך כעבור שנה חזר ליפו, עבד כמורה בבית הספר "תחכמוני" והוציא חוברת שירים שנייה, "דביר" (1913). ב-1915 עבר לפתח תקווה והיה מורה בבית ספר לבנות, ואז כינס מבחר משיריו בקובץ "במחזה" (1916). כשקרבה חזית המלחמה נדד בארץ ושב ליפו עם הכיבוש הבריטי (1918). מאז ועד אחרית ימיו חי בעוני ובשיטוטים בין ערי הקודש צפת, טבריה וירושלים. היה מסתופף בבתי כנסת עתיקים ושוקע בהגות מיסטית ברוח הקבלה. מהדרכים היה שולח שירים ורשימות ל"הפועל הצעיר" ול"הדים". ב-1921, בשעת טיול בפרדסי הירקון, הותקף ונפצע קשה בידי ערבים, ומשהחלים המשיך לנדוד עוד כחמש-עשרה שנה, עד שחזר למשפחתו בתל אביב (1936). מבחר מקיף משיריו כוּנס בספרו "כתרים" (1944), שזכה בהכרה ובהוקרה.
רז (רוזנברג) אברהם /// מחזאי וסופר /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1937 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה לזוג חלוצים יוצאי פולין. בגיל תשע עקר עם הוריו לפתח תקווה. בנעוריו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". שירת בצבא בתקופת מבצע קדש, ונפצע במהלכו בתאונת צניחה. עשה תקופת-מה בקיבוץ נירים בנגב במסגרת גרעין של חברי תנועתו. סיים תואר ראשון ושני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה תלמידו הקרוב של גרשון שקד.
קראוס-ויינר אורלי /// סופרת /// נולדה ברמת השרון, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה ברמת השרון. בגיל שמונה עברה עם משפחתה לפתח תקווה. ב-1980 נסעה עם בעלה לשליחות בארצות הברית, חזרה כעבור שנתיים לישראל, התגרשה ועבדה בבר עד 1984. אז החלה לעבוד כדיילת אוויר ב"אל על". במקביל למדה באוניברסיטת תל אביב במסגרת תוכנית הלימודים הכלליים במדעי הרוח, וקיבלה תואר ראשון ב-1986. ב-1989 נישאה שנית, והוסיפה לעבוד כדיילת עד 1991. ב-1992 נולדה בתה, ולאחר מכן החלה לעבוד כעיתונאית בעיתונים שונים. כמו כן כתבה סיפורים קצרים ל""מעריב"", "עולם האישה" ו"לאישה".
עמיצור (כהן מזרחי) אברהם /// סופר ומשורר /// נולד באיראן /// 1890 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באיראן. עלה ארצה ב-1911, חי ועבד במשך שנים רבות בפתח תקווה ובסביבותיה. שירו הראשון פורסם בכתב העת "הדים". הוא הוסיף ופירסם סיפורים קצרים, שירים וציורים פרי עטו בכתבי העת "כתובים", "מאזניים", "בוסתנאי", "גליונות" ועוד. פירסם שלושה ספרים: "לבטים – רומן מחיי עולי פרס" (אמנות, 1933); "הנידחים" (1969); "הנדר" – סיפורים מחיי יהודי פרס ועולי פרס (1973).
עמיחי (פּפוייפר) יהודה /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בוירצבורג, גרמניה /// 1924 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי-דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני-דתי בבית הספר "מעלה". היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ"ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של "כאן ועכשיו", לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.
סטַברוּ דניאל /// סופר ומשורר /// נולד בישראל /// 1976 /// גיל: 48
להב-רדלמסר תמיר /// משורר ואמן /// נולד בירושלים, ישראל /// 1953 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאם ילידת ירושלים שאביה יליד צנעא, תימן, ואמה ילידת אורפה, ולאב יליד פולין שנמלט עם הוריו לאוקראינה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נתפש ונכלא במחנות עבודה בפולין ובגרמניה ועלה ארצה ב-1947 במסגרת "עליית הנוער". ילדותו עברה עליו במקומות רבים: אשקלון (עד 1957), בני ברק (עד 1962), פתח תקווה (עד 1968) והרצליה (עד 1969). בשנים 1972-1969 היה ילד חוץ בקיבוץ כפר המכבי. למד בבתי ספר במקומות מגוריו. שירת בחיל השריון ונלחם במלחמת יום הכיפורים. לאחר השחרור התגורר בפריז, וב-1976 חזר ארצה ולמד עיצוב גרפי ב"בצלאל". ב-1980 השתקע בתל אביב והתחיל לעבוד כמנהל אמנותי בחברות פרסום, ובראשית שנות התשעים פתח בקריירה של צלם ומעצב גרפי עצמאי, בעיקר של ספרים. קצת מאוחר יותר התחיל לפרסם שירה. הציג בשנות התשעים ארבע תערוכות יחיד של תצלומיו והשתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחוץ לארץ.
יונתן (קליין) נתן /// משורר, סופר, עורך ומתרגם /// נולד בקייב, אוקראינה /// 1923 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקייב, אוקראינה, להוריו לאה ויונה, שהעלוהו עמם ארצה ב-1925. כשלוש שנים עשו בקיבוץ גבעת השלושה, עברו לפתח תקווה, וב-1935 התיישבו במושב בהדרגה, כיום מעש. התחנך בתיכון החקלאי המחוזי שליד גבעת השלושה. ב-1945 הצטרף כחבר לקיבוץ שריד. כעבור שנה יצא ללמוד הוראה ב"סמינר הקיבוצים", ומשסיים את לימודיו היה מורה ומחנך בבית הספר העל-יסודי בקיבוצו. ב-1951 פירסם ספר "שירים" ראשון, "שבילי עפר" (מרחביה). ב-1956 למד ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 יצא בשליחות "השומר הצעיר" והסוכנות היהודית לארצות הברית, שם ריכז פעולות חינוכיות עד 1966. ב-1968 החל ללמד ספרות ב"סמינר אורנים". ב-1970 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וסיים ב-1973 כמוסמך. תוך כדי לימודיו הצטרף לבית ההוצאה ספרית פועלים, שימש בו חבר הנהלה ועורך מדור הפרוזה. ב-1972 נתמנה למרצה לספרות בחטיבה האקדמית של "אורנים" ואוניברסיטת חיפה. במשך ארבע שנים (1984-1980) היה חבר מליאת רשות השידור. ב-1985 נבחר ליו"ר ועד אגודת הסופרים העבריים. עזב את קיבוץ שריד ב-1990, והתגורר עם אשתו נילי במשך חמש-עשרה שנותיו האחרונות ביהוד. על ספרי שיריו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס אלתרמן. תירגם שירה משפות זרות, בעיקר מיידיש (איציק מאנגר), ושיריו תורגמו לכמה שפות.
חנני (חנוביץ) יוסף /// סופר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1908 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד עם הוריו לחרקוב, אוקראינה, ובתום המלחמה שב לווילנה. קיבל חינוך עברי וכללי בחדר מתוקן ובגימנסיה "תרבות", ועם סיום לימודיו (1925) עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בפתח תקווה, שם עבד כפועל חקלאי. בשנים 1931-1927 למד בבית המדרש למורים בבית הכרם, וב-1956 השתלם במדעי הרוח באוניברסיטת לונדון. בשנים 1934-1933 ייסד את בית הספר לילדי העובדים במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים, ובשנים 1937-1935 לימד בבית החינוך בחדרה. ב-1937 יצא מטעם תנועת "החלוץ" לשליחות חינוכית בהולנד, וב-1938 שב ארצה לפתח תקווה, ובה חי עד יומו האחרון. בשנים 1962-1939 עבד כמחנך וכמנהל בבתי ספר בפתח תקווה, וב-1962 התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על בתי הספר היסודיים בתל אביב וברמת גן. אחיו הבכור הוא הסופר וההיסטוריון ישראל חנני.
