שפירא בת שבע /// סופרת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב וגדלה בגבעתיים. למדה פילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת תל אביב והשלימה את הדוקטורט שלה בפילוסופיה ומוזיקה באוניברסיטת חיפה. לימדה מוזיקה במסגרות שונות וניהלה את מרכז קלור למוזיקה בגליל העליון. פירסמה מאמרי ביקורת בנושא מוזיקה ופילוסופיה של המוזיקה בכתב העת "סטודיו". ב-2003 הקימה את כתב העת "תו+" למוזיקה אמנויות וחברה, המלווה בתקליטורים ובקונצרטים, שאותו היא עורכת ומוציאה לאור עד היום. מלבד עיסוקי הכתיבה מטפלת בפסיכותרפיה ומוזיקה.
שפיגל ישעיהו /// סופר, משורר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בלודז', פולין /// 1906 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', בפרבר העוני היהודי באלוט. למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון. עד מלחמת העולם השנייה היה מורה בבית ספר של רשת החינוך של "הבונד", "ציש"אָ". עם פרוץ המלחמה נמלט לוורשה. עם כניסת הנאצים לעיר חזר ללודז' ונכלא שם בגטו, שבו איבד את בתו היחידה. לאחר חיסול הגטו נשלח לאושוויץ. משם נשלח למחנה עבודה בגרמניה. לאחר השחרור חזר ללודז', שם נודע לו כי כל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. ב-1951 הגיע לישראל והתיישב בגבעתיים. עבד בשירות המדינה עד 1963, אז יצא לגמלאות. כרבים מבני דורו, סופרי שארית הפלֵטה, החל את דרכו הספרותית בשירה. ספר ביכוריו, "מיטן פּנים צו דער זון" (עם הפנים לשמש), נדפס בלודז' ב-1930. ספר הפרוזה הראשון פרי עטו, "מלכות גטו", ראה אור ב-1947 (יש האומרים כי זהו ספר הפרוזה הראשון ביידיש שראה אור בפולין לאחר שחרורה). נדפסו בו נובלות שכתב בשנות השואה, שאותן הטמין בגטו לודז' ומצא בחורבותיו לאחר שובו לעיר. אחריו ראו אור "שטערן איבערן געטאָ" (כוכבים מעל לגטו, 1948); "מענטשן אין תּהום" (אנשים בתהום, 1949); ליכט פֿון אָפּגרונט (אור מן התהום, 1953); "ווינט און וואָרצלען" (רוח ושורשים, 1955); "די בריק" ("הגשר", 1963); הרומן האוטוביוגרפי "שטיגן צום הימל" (מדרגות לשמים, 1966); פֿלאַמען פֿון דער ערד (להבות מן האדמה, 1966); "די קרוין" (הכתר, 1973); שטערן לײַכטן אין תּהום (כוכבים מאירים בתהום, 1976); "צוויי דערציילונגען" ("שני סיפורים", 1978); "הימלען נאָכן שטורעם" (שמים לאחר הסערה, 1984). מלבדם פירסם ספרי שירה ומסות על ספרות וסופרי יידיש.
שונברגר רובי /// משורר /// נולד בטימישוארה, רומניה /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולד בטימישווארה, רומניה, ועלה ארצה עם הוריו בשנת לידתו. בביתו דיברו הונגרית ומעט עברית. בשנים הראשונות לחייו התגורר עם הוריו בבת ים, וב-1971 עברה המשפחה לגבעתיים. אחרי השירות הצבאי למד ספרות ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, וב-1989 קיבל שם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מאז 1991 הוא עובד כפסיכולוג קליני. ב-2006 הוסמך כפסיכואנליטיקאי על ידי החברה הפסיכואנליטית הישראלית, ובאותה שנה התחיל ללמד ולהדריך בחוג לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שליד בית החולים "גהה".
רבינזון חיים /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד ביאסי, רומניה /// 1907 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.
קרפינוביץ' אברהם /// סופר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בוילנה, ליטא /// 1913 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
ביוגרפיה
נולד בווינה ועלה לארץ עם הוריו ב-1938. המשפחה הצטרפה לקיבוץ גניגר וב-1947 עברה לגבעתיים. היה ממייסדי חבורת "לקראת", שימש כסגן עורך ""דבר"" לילדים וכעורך "משא" – מוסף הספרות של עיתון ""דבר"". כיהן בוועד אגודת הסופרים העבריים ומ-2003 שימש כסגן יו"ר האיגוד הכללי של הסופרים בישראל. בשל מומחיותו בניקוד שירים היה ידוע בכינוי "איש השיר והנקודה", וכן היה ידוע בתמיכתו הגדולה במשוררים בתחילת דרכם. לאחר מותו קרא על שמו איגוד הסופרים פרס המוענק למשוררים צעירים.
מיטל אורית /// משוררת וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1957 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. בילדותה המוקדמת שהתה עם הוריה בבלגיה. גדלה בגבעתיים. בעלת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב (1986), וכן תואר שני (2002) ותואר דוקטור (2009) בספרות עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתבה את עבודת הדוקטור על היחס שבין סדרי המשפחה ללאומיות בשירתו של אורי צבי גרינברג. העבודה מציעה קריאה מגדרית בעמדותיו של המשורר ביחס לטריטוריה "הארץ"-ישראלית ובתפישת הלאום שלו. לימדה ספרות באוניברסיטת בן-גוריון, במכללת "אחווה", בבית הספר "מנשר" ובמכללת "בית ברל". מלמדת ספרות וכתיבה באוניברסיטת תל אביב, ומ-2011 עומדת בראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית. ב-2012 התמנתה למנהלת בית עגנון בירושלים.
ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
ביוגרפיה
נולד בפרדס חנה. גדל בגבעתיים. למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר דוקטור בספרות; עבודת הדוקטור שלו עסקה במחזות של חנוך לוין. כתב ביקורת קולנוע ותיאטרון בראשית ימיו של העיתון "העיר". לאחר מכן היה עורך לילה בעיתון "הארץ", והחל מסוף שנות התשעים כותב בקביעות ביקורות ספרות במוסף "תרבות וספרות" של העיתון. איש שמאל מרכזי מסוף שנות השישים: פעל באוניברסיטת תל אביב ב"שי"ח" (שמאל ישראלי חדש), ישב בכלא על סירובו לשירות מילואים בסיני והיה חבר בתנועת "יש גבול". כותב פורה בשלל ז'אנרים זה כמה עשורים, ממבקריו החדים של השמאל הציוני הישראלי ומנסחו המובהק של המודרניזם הפוליטי בעברית.
טריבלסקי יאיר /// סופר, מחזאי ותסריטאי /// נולד בישראל /// 1952 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולד וגדל בתל אביב ובגבעתיים. למד בתיכון "הכפר הירוק" ושירת בצה"ל במודיעין חיל האוויר כמפענח תצ"א. ב-1988 החל לפרסם סיפורים קצרים בעיתונות היומית ובירחונים ספרותיים. ב-1991 העלה תיאטרון "הסימטה" את מחזהו "מרק עוף". באותה השנה הועלו עוד שני מחזות פרי עטו בפסטיבל לתיאטרון חובבים: הצגה לילדים "המלך שניצל השלישי" והצגה לנוער "אהבה זה לא מיץ תפוזים". המחזה "גפרורים" פרי עטו זכה בציון לשבח בפסטיבל עכו והועלה בתיאטרון "בית ליסין". ב-1992 הוצג בפסטיבל "תיאטרונטו" מחזהו "צוחק מי שמגרד".
