חזרה לדף התוצאות

125 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיר: ירושלים.

  • 2
  • מתוך 13.
  • מציג 10 ערכים.

שלו יצחק /// משורר וסופר /// נולד בטבריה, ישראל /// 19191992 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).

שימל הרולד /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בארה"ב /// 1935 /// גיל: 86

ביוגרפיה

נולד בניו ג'רזי, גדל והתחנך בניו יורק. עלה ארצה ב-1962. קיבל תואר ראשון בספרות אנגלית וגרמנית באוניברסיטת "קו"רנל, ניו יורק. לימד בחוגים לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות חיפה ותל אביב. כתב בי"קו"רת אמנות בכתבי העת "קו" ו"ציור ופיסול". מתגורר בירושלים.

שטרן נח /// משורר /// נולד ביאנובה, ליטא /// 19121960 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.

שטראוס אריה לודוויג /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד באאכן, גרמניה /// 18921953 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באאכן, גרמניה. המשפחה התפרנסה ממסחר ואף הוא נועד על ידה לעסקים, אך עד מהרה נטשם ופנה ליצירה ספרותית ולחקר הספרות. עוד בנעוריו למד עברית. כבן עשרים היה כשהכיר את מרטין בובר, שהשפיע עליו השפעה רבה ואף עזר לו בפרסום יצירותיו. לימים נשא את בתו של בובר אווה לאישה. בנעוריו דגל באתיאיזם, אבל ככל שהתקרב ללאומיות ולעממיות יהודית ונתוודע למסורת היהודית, התרחשה בו מין מזיגה של אמונה רליגיוזית (עם נופך של פנתיאיזם), שמירה מסויגת על מנהגי המסורת היהודית ואהדה לסוציאליזם. כבר בגיל צעיר החל לפרסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת. למרות הפציפיזם שהיה טבוע באופיו ואף כי היה בעל הכרה לאומית יהודית-ציונית, יצא למלחמת העולם הראשונה בתור חייל גרמני ואף נפצע.

שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 18891974 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.

שוראקי נתן אנדרי /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בעין-טמושנט, אלג'יר /// 19172007 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה עין-טמושנט, אלג'יריה. בילדותו ספג את התרבות היהודית של בית אביו, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים וחכמים באלג'יריה מאז המאה השש-עשרה, וגם את התרבות הערבית. בהמשך התחנך במערכת החינוך הצרפתית הממלכתית וסיים את לימודי המשפטים בפריז, כולל דוקטורט. במקביל קיבל תעודה של הסמינר לרבנים בצרפת. במלחמת העולם השנייה החל את דרכו כעורך-דין בעיר אוראן, אלג'יריה, אך בשל החוקים האנטישמיים של משטר וישי הצטרף למחתרת שפעלה בצרפת. אחרי המלחמה הספיק לכהן כשופט שלום באלג'יריה. ב-1947 נקרא למלא תפקיד של סגן מנכ"ל "כל ישראל חברים", וב-1953 קיבל על עצמו תפקיד כנציג קבע של הארגון, ובמסגרתו סייר והרצה בארצות רבות.

שדה (פלדמן) פנחס /// משורר, סופר, מסאי ועורך /// נולד בלבוב, גליציה /// 19291994 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בלמברג, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ב-1934. התחנך בבית הספר של מושבת מגוריו, מגדיאל, ובבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. בשנים 1944-1943 עשה במסגרת חברת נוער בקיבוץ שריד. חזר לבית הוריו בתל אביב, עסק בעבודות מזדמנות וכתב אז את שירו הייצוגי הראשון, "נאום כלב מת" (1945). ב-1947 עלה לירושלים, התגורר בעליית גג ופירסם שירים ומסות בכתבי עת. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לצה"ל ופיקד כסמל על מחלקה קרבית. קובץ שיריו הראשון, "משא דומה", יצא ב-1951 בהוצאת מחברות לספרות. כשנתיים (1954-1952) התגורר ועבד בקיבוצים כנרת ויפעת (באחרון שימש כמורה). חזר לירושלים, נשא אישה, התגרש ממנה (1955), ואז חיבר את הרומן האוטוביוגרפי-הגותי "החיים כמשל" (1958). נישא שנית (1962), ומאז 1965 התגורר ברמת גן, שם כתב ופירסם סדרת ספרים שבכמה מכותרותיהם הסתמנה מגמה עקבית: "על מצבו של האדם" (1967); "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" (1969); "השירים" (כינוס ראשון, 1970); "העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד" (סיפורים, 1970); "נסיעה: בצירוף מסה על מצוקתו של האדם בתוך יקום הכוכבים" (מסות, 1971); "נסיעה בארץ ישראל" "והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים" (הגות, 1974); "אל שתי נערות נכבדות" (שירים, 1977). ב-1978 התקשר עם מיכל שין, חברתו לחיים עד פטירתו. ב-1993 פירסם קובץ אחרון, "איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שר כמו ציפור). בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסרטן, והמשיך ליצור. על ספרי שיריו זכה בפרס ביאליק (1990) ובפרס אקו"ם (1994).

שבתאי אהרן /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 82

ביוגרפיה

נולד בתל אביב למאשה לבית פומרנץ ולאברהם, מנהל עבודה ב"סולל בונה". המשפחה התגוררה במעונות העובדים ברחוב פרוג. אחיו הבכור הוא הסופר יעקב שבתאי. למד בתיכון במוסד החינוכי בקיבוץ מרחביה. המורה שלו לספרות היה טוביה ריבנר. לאחר שירות צבאי בחיל התותחנים עבר להתגורר בירושלים ולמד יוונית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. התחיל את לימודי הדוקטורט בסורבון בשנים 1968-1966 וסיימם באוניברסיטה העברית. נושאה של עבודת הדוקטור: "הבית והמשפחה בטרגדיה של אייסכילוס". ב-1975 שהה באוניברסיטת קיימברידג' וב-1984 באוניברסיטת ברקלי.

ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 19041990 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.

רימון (גראנאט) יוסף צבי /// משורר /// נולד בביז'ון, פולין /// 18891958 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה ביז'ון בפולין והתחנך באורח מסורתי. ב-1904 נכנס לישיבת הרב ריינס בלידא, שנודע בנטיותיו הציוניות ובפתיחות להשכלה. בגלל פוגרומים בסביבה עבר לווילנה (1905), הצטרף לישיבת ראמייליס וגם שקד בספריית שטראשון על ספרות עברית חדשה. זמן-מה שימש מורה בכפר, ואז פירסם את שירו הראשון, "שיר אביב", בעיתון "גן שעשועים" (1906). באותה תקופה התחתן ועלה עם אשתו ארצה (1909). למד בישיבת הרב קוק ביפו, וכשהתקבל למשׂרת לבלר ב"כולל" ורשה עלה לירושלים. אף שחי על גבול היישוב הישן, השתתף בשם העט יוסף הנודד בעיתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" ועל כך נענש וסולק ממשרתו ב"כולל". ב-1910 פירסם חוברת שירים צנועה בשם "לקט" (חמו"ל), וב-1911 עבר לחיפה כמנהל ספרייה עברית, אך כעבור שנה חזר ליפו, עבד כמורה בבית הספר "תחכמוני" והוציא חוברת שירים שנייה, "דביר" (1913). ב-1915 עבר לפתח תקווה והיה מורה בבית ספר לבנות, ואז כינס מבחר משיריו בקובץ "במחזה" (1916). כשקרבה חזית המלחמה נדד בארץ ושב ליפו עם הכיבוש הבריטי (1918). מאז ועד אחרית ימיו חי בעוני ובשיטוטים בין ערי הקודש צפת, טבריה וירושלים. היה מסתופף בבתי כנסת עתיקים ושוקע בהגות מיסטית ברוח הקבלה. מהדרכים היה שולח שירים ורשימות ל"הפועל הצעיר" ול"הדים". ב-1921, בשעת טיול בפרדסי הירקון, הותקף ונפצע קשה בידי ערבים, ומשהחלים המשיך לנדוד עוד כחמש-עשרה שנה, עד שחזר למשפחתו בתל אביב (1936). מבחר מקיף משיריו כוּנס בספרו "כתרים" (1944), שזכה בהכרה ובהוקרה.

  • 2
  • מתוך 13.
  • מציג 10 ערכים.